פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין
פסחים · דף ק:
ד) דף ק ע"ב בתוס' ד"ה מכלל וכו' והר"ר יחיאל וכו' וכן כ' בד"ה אין מפסיקין בשם הר"ר יחיאל. ולכאורה יראה דודאי גם הרר"י מודה דאין ללמוד מהפסקה די"ל נהי דמותר להתחיל מ"מ מפסיק אם חשכה לילה, רק עכ"פ הוכיח מלשון מדאמר ר' יוסי אין מפסיקין והי' לו לומר מתחילין ואין מפסיקין. וכן משמע מדברי תוס' כאן שכ' תחילה דאף התחיל בהיתר מפסיקין ואח"כ הביאו הך דהרר"י א"כ לא משמע דהר"י חולק על סברא זו וק"ל. ועי' מהרש"א דלא משמע כן ע"ש:
ה) בד"ה ר"י אומר וכו' מה שהקשו תוס' מאין קידוש רק במקום סעודה לדעת הגאונים באו"ח (סי' רעג) דאם שותה רביעית הוי במקום סעודה א"כ לא מקשו כלום לכאורה וק"ל. ועי' בס' שחיבר הרב מו"ה יאקב שיף מפ"פ דמיין שהרגיש ברוב דברים הנ"ל:
ו) בד"ה אין מפסיקין וכו' מ"ש המהרש"א דלקמן בסוגיא דאגריפס מוכח דבהתחיל באיסור מודה ר"י צריך ביאור וק"ל:
ז) ד"ה אלא פורס וכו'. לכאורה צריך להבן לרמב"ם דפסק דאף דאו' אין מפסיקין עי' או"ח סי' ע' א"כ הכל טעמא מאי למה צריך להפסיק ובפרט אם התחיל בהיתר לכ"ע א"צ להפסיק ע"ש א"כ מ"ש כאן דאף בהתחיל בהיתר צריך להפסיק. ועי' תוס' סוכה בסוגיא דמי שבא בדרך:
ח) (ע"ב) בד"ה ידי קידוש וכו' לכאורה קשה למאי דמסקי דממקום למקוה מהני דעתי א"כ קשה על שמואל דלקמן דנחית מאיגרא וכו' ת"ל דעתו עליו מהני ועי' צל"ח ע"ש:
ט) בד"ה ידי יין וכו' מסקו התוס' דצריך לברך ברכה מעין שלש וכו'. ועי' מהרש"ל שכ' הרא"ש פליג ע"ז. וכ' המהרש"א שלא מצא זה ברא"ש. ובס' דרך אני' שחיבר הרב מהר"מ שיף מפפ"ד כ' דהרא"ש לקמן סי' יוד כ' כן דהיסח דעת אין קובע ברכה אחריו ע"ש ובאמת אין משם ראי' דכאן עיקר הסברא כיון דיין שבתוך המזון אין מברך ברכה אחרונה דבהמ"ז פוטרתו ועל יין שלפני המזון לא שייך ברכות מזון משא"כ ברא"ש איירי שמברך על הגפן על יין שני וק"ל. רק מה שהביא בשם ק"כ שהקשה מרא"ש סי' כ"ד גבי יין שתוך המזון שם משמע שפיר כמהרש"ל ע"ש. גם בסי' זיין משמע כן ע"ש. וקצת צריך להבין ת"ל אמאי לא הוכיחו תוס' מהא דאמר שמואל לעיל פורס מפה ומקדש וכו' א"כ ממילא משמע דא"צ לברך אח"כ בהמ"ז. אך י"ל דתוס' סברי דלא כרי"ף לעיל אלא דא"צ לברך כלל המוציא דקידוש לא הוי הפסק וק"ל: