אור ברסלב
פתח הבית חלק א פסחים › דף ד.

פתח הבית חלק א· רבי אברהם טיקטין

פסחים · דף ד.

דף ג.

ח) דף ד ע"א בגמ' אמר רנב"י בשעה שבני אדם וכו' עי' ר"ן שהביא בשם הרז"ה שסובר דביום י"ג יכול שפיר לכתחלה לבדוק והיינו דאור הנר כ"כ מבהיק ומועיל ביום כמו בלילה ע"ש מה שהקשה עליו מירושלמי ע"ש. ולכאורה אין מוכרח כ"כ זה בכונת הרז"ה דמ"ש דלא תימא דהא דאין בודקין לאור החמה היינו י"ג הואיל ויכול עוד לבדוק בליל י"ד אלא אפי' בי"ד ג"כ לא יבדוק רק לאור הנר ע"ש. היינו אי הי' סברא לומר דביום ודאי לא שייך לבדוק לאור הנר וע"כ הא דתני אין בודקין לאור החמה היינו בי"ג הואיל ויכול לבדוק בלילה אבל אחר שמסיק דאף ביום עדיף טפי לאור הנר אפ"ה י"ל דבי"ג אין רשאי לבדוק דעכ"פ עדיף טפי אור הנר בלילה וק"ל. אח"ז ראיתי בב"ח (א"ח סי' תל"ג) כ' ג"כ דאין מוכרח דברי הר"ן בכונת הרז"ה ע"ש. ולפי הבנת הר"ן קשה לדעת בעה"מ מאי קאמר רנב"י שאור הנר יפה לבדיקה הא אין זה טעם לבדיקת לילה כיון דאף ביום מהני אור הנר ויש לדחוק ולומר דכונתו דלא תימא איך רשאי לבדוק בלילה אדרבה נימא טפי עדיף ביום הואיל ויש אור החמה. לזה קאמר אור הנר יפה ודוחק:

והנה מלשון רש"י כאן משמע דאור חמה ג"כ יפה לבדיקה רק גזירת הכתוב דבעי דוקא נר דילפינן חיפוש מנרות כלקמן (ז:). ומה, דקאמר כאן מפני שאור הנר יפה וכו' היינו להכי בעי לילה דאז יפה אור הנר משא"כ ביום עי' פי"ז. ולפ"ז צריך להבין קצת א"כ מ"ש אכסדרה דאמרינן לקמן לאורה נבדקת מי כתיב בקרא דוקא חדר ולא אכסדרה וק"ל.

ובשלמא אי אמרינן הטעם דטפי עדיף אור הנר מסברא והא דפריך לקמן (ז:) מנה"מ וכו' היינו נהי דאור הנר יפה עכ"פ מנ"ל דבעי דוקא אור הנר דילמא בדיקה פחותה מזה סגי ג"כ. ואי דת"ל בלא"ה הא אין חמה בלילה וע"כ לא סגי בלא אור י"ל דילמא לאור הלבנה [כ"כ] גם הפי"ז לקמן ע"ש. ולענין לבדוק ליל י"ג עי' פר"ח וח"י סי' תל"ג:

ט) עי' רמב"ם (פ"ב ה"ד) שפסק גבי אכסדרה אם בדקה [לאור החמה] יצא. ועכ"מ שכ' שסובר הרמב"ם דמשום שבני אדם וכו' צריך דוקא ליל י"ד וכו' ע"ש. יראה מדברי הכ"מ שהבין דהיינו יום י"ד אם בדק בדיעבד לא הטריחו אותו חכמים לחזור ולבדוק בלילה אבל אם עבר ולא בדק בלילה ודאי בודק אכסדרה לכתחלה ביום י"ד לאור החמה כי עדיף אור הנר באכסדרה. ועי' לח"מ שם שהקשה מה פריך הש"ס והאמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת ומה קו' הא ברייתא איירי לכתחלה ע"ש. ולהנ"ל ניחא ודחי רבא איירי לכתחלה רק היינו ביום י"ד וברייתא ג"כ סבר הש"ס דאיירי בי"ד דאי בי"ג אין שייך לאור הנר דהרי צריך להמתין עד לילה דאז אור הנר מבהיק טפי. אף דלדעת רז"ה הוי ס"ד דכוונת הברייתא בי"ג ולאור הנר דקתני היינו שימתין עד הלילה מ"מ זה נראה להש"ס דוחק וק"ל. ועי' ב"ח (סי' תלג) שהבין מרמב"ם דאף בי"ד דוקא דיעבד אבל לכתחלה צריך אף אכסדרה אור הנר. והא דפריך הש"ס מרבא תי' דסבר הש"ס כיון דכללינהו התנא בהדי אור אבוקה דאף דיעבד לא מהני כמו כן מסתמא גם אור החמה וכו' ע"ש. ועי' מג"א ר"ס הנ"ל שכ' באופן אחר דהא דכ' הרמב"ם גבי אכסדרה אם בדקה היינו דלכתחלה צריך דוקא בלילה אבל אם כבר עבר ולא בדק בלילה יבדוק ביום לכתחילה לאור החמה ע"ש וזה דוחק בכונת הלשון ע"ש:

עוד נזכיר הנה מלשון כל המפרשים ופוסקים יראה דהך טעמא דבני אדם מצוין וכו' לא שייך למעוטי י"ג דשם כיון שמקדים עצמו עדיף רק המרדכי כ' שלא לחלק בין בדיקה לבדיקה והביא ראי' מירושלמי ומסיק דמגמ' דידן לא משמע הכי מדאמר רבא אכסדרה לאורה וכו' ועי' מג"א (סי' תלג סק"כ) כ' דבדיעבד מהני אם בדק אכסדרה לאור החמה בי"ג רק עכ"פ צריך לבדוק חדר אחד בלילה שלא תחלוק וכו'. ולפ"ז א"כ אם בדק בליל י"ג ג"כ כן. וע' ח"י שם שכ' אף לכתחלה יוכל לבדוק ליל י"ג. והראי' שהביא המרדכי מירושלמי אינו דבגמ' דידן חולק כמ"ש הוא עצמו. ועי' בפר"ח שכ' לדחות הראי' מן הירושלמי ע"ש:

תוכן העניינים

פתח הבית חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה