פתח האוהל· רבי משולם קויפמן
כלל ד - סימן ח
בענין חציצה בכלי חרס המוקף צמיד פתיל:
באהלות (פי"ב מ"ב) תנן סרידה [כמין סבכה של חרס, תרגום מעשה רשת עובד סרדתא והיא חלקה ועודפת חוץ לתנור טפח מכל צד. הרב שהיא נתונה על פי התנור מוקף צמיד פתיל, טומאה תחתיה או על גביו הכל טמא [כלים שתחתיו ושעל גביו, חוץ מכלים שע"ג כנגד אוירו של תנור, לפי שהאהל מביא טומאה תחתיו כל סביב התנור, וחוזרת ובוקעת למעלה, ואף כשהטומאה למעלה בוקעת למטה ונמשכת סביב וחוזרת ובוקעת למעלה. הרב] כנגד אוירו של תנור טהור שהרי הוא מוקף צמיד פתיל ומפסיק. הרב], טומאה כנגד אוירו של תנור כנגדו עד הרקיע טמא אבל מה שתחתיו טהור. הרב]: והתוס' יו"ט כתב בשם מהר"ם ז"ל וז"ל, בתוספתא מוכח דאיירי בסרידה שאין לה לזבז דחזיא לשכיבה ומקבלת טומאה, דכל המטמא מדרס מטמא טמא מת [בפ"ו דנדה מ"ג] להכי לא חייצא בפני הטומאה, אבל יש לה לזבז דלא חזיא לשכיבה וטהורה חייצא בפני הטומאה, וכגון שאין לה לזבז מד' רוחותיה דלא מטמאה מטעם כלי קבול, וקשה לי הא אפילו נדבך הנתון על כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה שאין מק"ט תנן לעיל (ריש פ"ו) טומאה תחתיו כלים שע"ג טמאים, טומאה ע"ג כלים שתחתיו טמאים, וא"כ ה"נ הרי נתון על כלי חרס, וא"כ כי אית ליה לזבזין אמאי גרע מנדבך הנתון על כלים טהורים, וצ"ל כיון דהכלי חרס מוקף צ"פ שאין לו פתח ואין ראוי להשתמש בו כך, הו"ל כנתון על אבנים דאמרינן לעיל [שם] טומאה תחתיו כלים שע"ג טהורים, טומאה ע"ג כלים שתחתיו טהורים, וכן היה הדין בנתון על כלי אבנים כלי גללים כלי אדמה המוקפים צ"פ כאלו נתון על אבנים שאינן כלים עכ"ל. חידש לן רבינו מהר"ם ז"ל דהא דכלי אין נעשה אהל לטהר הוא דוקא באשר הוא כלי וראוי להשתמש בו, אבל כ"ח או כלי גללים המוקפים צ"פ אינן כלי [ואינן מק"ט] נעשים אהלים אף לטהר וחוצצים. ובנו"ב חיו"ד (סי' צ"ד) כתב ע"פ דברי מהר"ם ז"ל לתרץ שיטת הסוברים דגם מן הצד כלי אין נעשה אהל לטהר וקשה מסוף מס' שבת הא דפקקו את המאור בטפיח דהוא כלי חרס והרי כלי אין חוצץ, אך לפי דברי המהר"ם ז"ל י"ל דהיה מוקף צמיד פתיל, וכן בב"ב (ד"כ) דפריך האי חבית היכי דמי אי דפומא לבר היא גופה תיחוץ, ג"כ א"ש דכיון דאיירי דמלאה תיבנא סריא או גרוגרות שהתריפו וגם חבית נתקלקלה כמ"ש התוס' א"כ אינו מפנה התבן והגרוגרות ממנה ואינה ראויה להשתמש בה והו"ל כמוקף צמיד פתיל עש"ה:
אמנם במשנה אחרונה שם הקשה על המהר"ם ז"ל מהא דתני בתוספתא ריש פי"ג הובא שם בר"ש ז"ל, נסר שהוא נתון ע"פ תנור ישן מוקף צמיד פתיל טומאה תחתיו או ע"ג הכל טמא כנגד אוירו של תנור טהור ע"כ, ולמהר"ם ז"ל אמאי אינו חוצץ כיון דלאו כלי הוא, והרי הנסר אינו מק"ט ואינו דומה לסרידה דמקבלת טומאה ע"ש ובר"ש ז"ל. ולפע"ד דאפשר לפרש בנסר שהוא מק"ט וכמו שמפרש הראב"ד ז"ל בפי"ח ה"ד התוספתא דריש פ"ה נתן נסר ע"פ התנור בקעה הטומאה את הנסר נטמא הנסר ונטמא התנור, היינו שהנסר משופע ועולה ומקבל טומאה ע"ש, ואע"ג דרישא דתוספתא דקתני נסר שהוא נתון ע"פ תנור ישן וטומאה תחתיו או ע"ג הכל טמא והתנור טמא: וריב"נ מטהר, ע"כ דאיירי שאין הנסר מק"ט דאל"כ לא היה ריב"נ מטהר, מ"מ יש לדחוק דסיפא איירי ע"כ ד הנסר מק"ט:
אך קשה לי מתוספתא סופ"י הובא בר"ש ז"ל סופ"ט גבי חבית היתה מלאה אוכלין ומשקין ומוקפת צמיד [פתיל] ונתונה ע"ג [המת] באויר, כלים שלמעלה ממנה ושלמטה ממנה טמאין דכלי אינו חוצץ וכמאן דליתא דמי. המפרש] והאוכלין והמשקין שבתוכה טהורין [שעל עצמו מציל המפרש. וכמ"ש במשנה רפ"ט] והכי פסק הרמב"ם ז"ל סו"פ י"ז ע"ש בכ"מ. הרי בהדיא דגם בכלי המוקף צ"פ אמרינן דאין נעשים אהלים לטהר, והוא לכאורה קושיא גדולה לשיטת המהר"ם ז"ל:
עוד קשה לי דאם נאמר דכל שהוא מוקף צ"פ לאו כלי הוא א"כ אמאי כ"ח המוקף צ"פ מטמא בהיסט וכמו שהוכיחו התוס' בשבת (דפ"ד ע"ב) ד"ה שטהורים ובב"ק (דכ"ה ע"ב) ונדה (ד"ה) וגיטין (דס"א) וכתבו הטעם דהו"ל כאלו נגע בתוכו כדאמרינן איזהו מגע שהוא ככולו הוי אומר זה הסיטו, ואמאי לא נאמר דבטל מתורת כלי ואינו מק"ט, וכן הא דכ"ח המוקף צ"פ אם היה סדוק או נקוב ולא סתם הנקב נטמא הכלי ואינו מציל וכמ"ש בכלים פ"ט וברמב"ם ז"ל הלכות טו"מ (פכ"ב ה"ג) ולא אמרינן דלאו כלי הוא ומ"ש גבי חציצה דאמרינן לאו כלי הוא. ובפרט לפמ"ש התוס' הנ"ל בשם ר"ת ז"ל דכ"ח המוקף צ"פ מש"ה מקבל טומאה בהיסט, אע"ג דכל דלא בא לכלל מגע לא בא לכלל היסט, משום דצ"פ סתמא עומד לפתוח והו"ל בא לכלל מגע ע"ש, א"כ בודאי אי"ל דלא יהיה חשוב כלי משום דמוקף צ"פ, וצ"ע כעת לפרש שיטת המהר"ם ז"ל:
והא דפריך בב"ב היא גופה תיחוץ וקשה הא כלי הוא, עי' בזה ברא"ש ז"ל רפ"ו ובמשנה אחרונה ובחדושי הרש"ש ובשו"ת דבר שמואל אבוהב ז"ל (סי' רכ"ג) ובשו"ת הר המור (סי' כ"ו) מה שכתב על דברי רבו הנו"ב הנ"ל הא דקשה מפי"ב מ"ג דתנור מן הצד חוצץ הרי ע"כ דמן הצד כלי נעשה אהל לטהר דצ"ל דשאני התם דאם נאמר דהתנור כמאן דליתא דמי א"כ אין כאן אהל כלל ע"ש: