אור ברסלב
פתח האוהל כלל ג - סימן ו

פתח האוהל· רבי משולם קויפמן

כלל ג - סימן ו

כלל ג - סימן ה

אם גם עובי האהל צריך שיעור טפח:

הרמב"ם ז"ל בסופי"ב כתב, סאה שהיא מוטה על צדה באויר אינה מביאה את הטומאה תחת כולה עד שיהיה בהקיפה ד' טפחים ומחצה בקרוב, כדי שיהיה גובה הצד העליון טפח ומחצה ויהיה הטפח על טפח ממנה גבהו מעל הארץ טפח, לפיכך אם היתה גבוהה מעל הארץ חצי טפח והיה בהקיפה שלשה מביאה את הטומאה עכ"ל:

והראב"ד ז"ל כתב ע"ז, א"א ק"ל אם זה הגבהות שאמרו אויר הוא האיך אויר מצטרף לרום טפח, והתוספתא לא אמרה גבוה מעל הארץ אלא אם היתה גבוה חצי טפח, ואולי הגבהות אינו אויר אלא שהיה עבה מתחתיה, א"נ כשמחשב ההיקף מבפנים הוא מחשב וכשהסאה דפנה דק צריך שיהיה ההיקף מבפנים ד"ט ומחצה, אבל אם דפנה עב חצי טפח די לה בהיקף ג"ט, ושמעינן מרישא דרואין חללה של סאה כאילו הוא מלא לחשבו ברום טפח וברוחב טפח להביא את הטומאה תחת כולה, וכל מה שאמרתי בגובהה חצי טפח שהוא בעובי הדופן ולא באויר לא אמרתי אלא למי שסובר דבעינן טפח על טפח ועובי טפח להביא את הטומאה, אבל למי שאינו מצריך עובי טפח, אפילו גבוהה באויר קאמר, וזה עיקר עכ"ל ועי' במרכה"מ ח"ג. הרי לפנינו דאיכא מאן דאמר דבעינן ג"כ עובי האהל שיהיה טפח והראב"ד ז"ל הכריע דעיקר כמאן דלא מצריך עובי טפח:

וקשה לי שהרי בהדיא תנן בפי"ב מ"ו הנ"ל קורה שהיה נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה אם יש בה פו"ט מביאה את הטומאה תחת כולה, ואם לאו טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת, כמה יהא בהקיפה ויהא בה פו"ט, בזמן שהיא עגולה הקיפה ג"ט, ובזמן שהיא מרובעת ד', שהמרובע יתר על העגול רביע ע"כ, ואי נאמר:

דבעינן טפח על טפח ועובי טפח א"כ יהיה בעינן דוקא קורה מרובעת ד"ט, דהא בעגולה אין כאן עובי טפח ברוחב טפח על טפח, ואפשר דס"ל דכל שיש עובי טפח סגי, ואין צריכין שיהיה דוקא עובי טפח במשך טפח על טפח, די"ל דכל שיש עובי טפח השאר נידון כשיפועי אהלים (או אפשר דהא דס"ל דבעינן דוקא עובי טפח הוא מטעם שיהיה אהל חזק ובריא וכל שיש בו במקום אחד טפח] וכיון שיש בעגולו ג"ט יש בו באמצעו אהל עובי טפח:

אך קשה לי מפי"א מ"ז בכלב שאכל בשר המת ומת הכלב ומונח על האסקופה דר"מ ס"ל דאם יש בצוארו פו"ט מביא הטומאה, ור' יוסי ס"ל אם יש בחלל הצואר פו"ט מביא הטומאה וכדאיתא בחולין (קכ"ו), וקשה מה בכך דיש בחללו טפח הא מ"מ אין טפח בעובי הבשר וכן לר"מ דס"ל חוקקין להשלים כמ"ש התוס' וס"ל דסגי באם יש בצוארו טפח והרי אכתי אין בעובי הבשר טפח, וכן קשה מסוף פט"ו דמאהיל על המת ומאהיל על הכלים אם יש בידו פותח טפח מביא את הטומאה וקשה הרי אכתי אין בעובי ידו טפח, והרא"ש ז"ל הקשה דאכתי הרי אין בזרועו טפח ותירץ דאיירי באדם שמן, וצ"ל לפי דבריהם ז"ל דאיירי באדם שמן כ"כ שיש גם בעובי ידו וזרועו פו"ט, ובפי"א דאיתא דאדם חלל הוא וצד העליון מביא הטומאה צ"ל דצד העליון עובי טפח וכן כל הני דחשיב בפ"ח דמביאין ובסוף פי"א דקדרה הוי אהל צ"ל דדוקא שיש בהם עובי טפח, וכן בפט"ו גבי טבלא וקפולים זע"ז וצ"ע, ובפ"ח מ"ב בתוס' יו"ט כתב גבי סככות ופרעות דאין דרך קוצים וברקנים להיות רוחב טפח אלא שהרבה מהן ביחד רחבין טפח ומצטרפין אם יכולים לקבל מעזיבה ע"ש, ובודאי דכיון שדרכם שלא יהיה להם רוחב טפח אלא הרבה ביחד ה"ה שאין עבים טפח שאין דרך הקוצים וברקנין שיהיה עבים דוקא יותר מרחבם:

תוכן העניינים

פתח האוהל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה