פרקים בחיי אדמו"ר הננמ"ח זצוקללה"ה · המגיד מטראוויץ
בעיירה מפורסמת ברחבי רוסיה, וטראוויצע שמה, יושב לו המגיד הקדוש הצדיק ר' יקותיאל, תלמיד מובהק להמגיד הקדוש ממעזריטש, וחבר נעורים של הצדיק ר' נחום מטשארנביל. ר' יקותיאל משמש בשם טוב כהמגיד מטראוויצע, אך מצודתו פרוסה על שמונים וארבע עיירות אשר במרחבי רוסיה. ביום אשר מגיע המגיד הק' לעיירה, הנמצאת תחת חסותו, לובשים כל בני העיירה בגדי שבת ויוצאים לקבל פניו הקדושים של המגיד הזקן. הוא מוכיחם ומדריכם בדרכי נועם וממשיך בדרכו לעבר עיירה שניה ושלישית וכר, עד שבמשך השנה פוקד הוא כל העיירות אשר חוסים תחת צלו. במשך הזמן הצטברו אצלו כמה שאלות אשר היה נבוך בהן ללא פתרון. בדרך נסיעותיו פוקד הוא חצרות הצדיקים, חבריו הקדושים. הוא מציע שאלותיו בפניהם והם מנסים לתרץ ולהסביר לו שורש הדברים, אך דבריהם לא נקלטים אצלו. הוא חוזר כלעומת שבא זה כמה שנים. זה עתה שמע שנכד קדוש ישראל הבעש"ט, פתח שעריו לרווחה. הוא מחליט בדעתו לבקר אצלו, אולי ימצא שם מבוקשו. המגיד הק' מגיע לשבת פר' יתרו. הוא יושב לפני האדמו"ר בסעודת ליל שבת. האדמו"ר מתחיל באמירת דברי קדשו. תורה עמוקה וכולל בתוך דבריו שאלותיו של המגיד הק' ופירוקן. המגיד הק' נבהל. הרי זה מה שמעיק לי כמה שנים מבלי מצוא פתרון הדברים. הוא רואה רוח־הקודש גלויה אצל האדמו"ר, כי עדיין לא הציע לו ספיקותיו, והנה הוא כבר פענחם. הוא נגש אל האדמו"ר לאחר סיימו את דברי תורתו הקדושים, מחבקו ומנשקו. "רבי, אתם חידוש" — אומר הוא. מאז מתבטל לפניו.
הדבר לא היה קל למגיד הק', כי התקרבותו לא מצאה חן בעיני החולקים, אשר ניסו להשפיע עליו כי אין זה מכבודו בתור המגיד מטראוויץ, שהנו כבר זקן ונשוא פנים, שיתבטל בפני אדמו"ר
צעיר, אך המגיד הק' עומד על דעתו. הוא ממשיך בנסיעותיו אל האדמו"ר הצעיר ומשיח לפניו צרותיו ואומר: "יורים חצים ללבי על התקרבותי אליכם, אך מהאמת לא אסוג, בפני כולם, רבי, הצלחתם להסתר, ממני לא תסתירו עצמיכם, כאן מקומי".
המגיד הק' מגלה לחברו הצדיק הקדוש ר' נחום מטשארנביל שמצא רבי. הצדיק ר"נ אומר לו: ראיתי אותו מכבר ועליו נאמר "למען תהיה יראתי על פניכם". המגיד מדבר על לב חתנו ר' יצחק־ אייזיק ועל לב נכדו ר' גרשון, שיצטרפו גם הם בנסיעתם אל האדמו"ר. הרבה מהסרים למשמעתו זכו אז להתקרב לאדמו"ר. מאז הפכה העיר טראוויצא לאחד המבצרים אשר לאדמו"ר.
בשנת תקנ"ח נסע האדמו"ר במסירות נפש עצומה לארץ הקודש [אך מכיון שהדברים באו בארוכה בספר "שבחי וחיי מוהר"ן", נמנעתי מלהעתיקם כאן].