פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק המינים · יג
המין השלשה עשר הוא שם המספר. והוא שם שאנו מונין בו הדברים, כמו אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה וכולי. והנה לא באתי הנה לבאר כל דיני שם המספר, לפי שכבר כתבו בו רוב המדקדקים כל הצורך. אכן אומר לך כלל אחד לבד שהוא הכרחי לדעתי, וזהו, דע כי שם המספר נבדל מכל שאר מיני השמות בדין אחד, וזה כי שאר השמות כשיבאו בלשון נקבה על הרוב הם בה"א בסוף והזכר אין לו ה"א, כאשר יתבאר בפרק שאחר זה. אבל שם המספר להפך, כי משלשה עד עשרה מספר הזכר הוא עם ה"א בסוף, כמו שְׁלֹשָׁה, אַרְבָּעָה, חֲמִשָּׁה וכלם. והנקבה בלא ה"א, כמו שָׁלֹשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ, שֵׁשׁ, שֶׁבַע, זולת שמנה שיבא לשניהם בה"א, אבל לזכר קמץ לפניה ולנקבה סגול לפניה, כמו שְׁמֹנָה יָמִים, שְׁמֹנֶה שָׁנִים, תִּשְׁעָה, עֲשָׂרָה לזכרים, תֵּשַׁע, עֶשֶׂר לנקבות. ומעשרה עד עשרים הוא להפך, הנקבות הן בה"א והזכרים בלי ה"א, כמו אַחַד עָשָׂר יוֹם, אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה, חֲמִשָּׁ[ה] עָשָׂר אֲנָשִׁים, חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה נָשִׁים, וכן כלם. ומעשרים עד מאה המספר הגדול הוא בסמני רבוי הזכרים, כמו שְׁלֹשִׁים, אַרְבָּעִים, חֲמִשִּׁים וכו'. ודע כי עֶשְׂרִים היה ראוי להיות עֶשְׂרַיִם, שהוא שני פעמים עשר, אבל להשוותו לשאר המספרים אמרו עֶשְׂרִים ולא עֶשְׂרַיִם. ומאה ומאות בסימני הנקבות, כמו מֵאָה, מֵאוֹת, ואֶלֶף ואֲלָפִים בסמני הזכרים, ורִבּוֹא בלשון זכר ורְבָבוֹת בלשון נקבות. ובכלן אין הפרש בין זכרים לנקבות, רוצה לומר נוכל לומר עֶשְׂרִים או שְׁלֹשִׁים או אַרְבָּעִים וכו' באנשים או נשים. וכן מֵאָה ומֵאוֹת ואֶלֶף ואֲלָפִים ורִבּוֹא, רְבָבוֹת, אנשים או נשים.
סליק פרק המינים