פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק המינים · ג
המין השלישי – שם דבר. והוא כל שם אשר לא נגזר ממנו פעל וגם הפעל לא נגזו ממנו, כמו אֶרֶץ, שָׁמַיִם, עֵץ, אֶבֶן, דֶּשֶׁא, יֶרֶק, בָּשָׂר, יַיִן, רֹאשׁ, רֶגֶל, שׁוֹר, סוּס וחֲמוֹר. ואף כי יש מעטים שנגזר מהם הפעל כמו שכתבתי במין שלפני זה, מכל מקום אין לנו רשות להשתמש אלא באותם הנמצאים בפסוק, ולא לבדאות מלבנו פעלים מהשמות אשר לא נגזר מהן פעל בפסוק, כמו שעשו קצת הפייטנים ובראשם הקלירי שהוא הרבה לעשות כאלה בפיוטיו, והם כנגד הדקדוק. אבל יש לנו רשות לבנות מהפעלים הנגזרים מהשמות כל הבנין אשר נמצא בו הפעל ההוא, והמשל, מאחר שמצאנו וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם (בראשית יג יב) שהוא מהבנין הקל, נוכל לבנות ממנו כל הבנין הקל, ולומר אָהַל, אָהַלְתָּ, אָהַלְתִּי וכולי; וכן מאחר שמצאנו מן שֶׁלֶג – תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן (תהלים סח טו) שהוא מבנין הִפְעִיל, נוכל לבנות עליו כל בנין הִפְעִיל, ולומר הִשְׁלִיג, הִשְׁלַגְתָּ, הִשְׁלַגְתִּי וכולי. וכל זה בארתי היטב בספר הבחור במאמר שני בעקר י"ג (סימנים ח-ט).
ודע כי רוב המין הזה שהוא שם דבר לא יבואו כי אם בלשון יחיד ורבים, אבל בלשון יחידה ורבות לא יבואו כי אם מתי מספר, כאשר יתבאר בפרק המדות.