פרקי אליהו· רבנו אליהו בחור הלוי אשכנזי
פרק המינים · ב
המין השני – שם הפעל. והוא שם אשר נגזר מן פעל מה, כמו מן פָּקַד וזָכַר נאמר פִּקָּדוֹן, זִכָּרוֹן או זֵכֶר, ודומיהם מהשמות.
אכן תדע כי רוב שמות הפועל הם בתוספת אחת מהאותיות האמנת"י, כמו מן שָׁכַן ואָכַל נאמר מִשְׁכָּן, מַאֲכָל ודומיהם, כמו שבארתי בספר הבחור במאמר שלישי בעקר יב.
ועוד תדע כי מכל פעל נגזר שם אף כי לא נמצאהו במקרא, כמו שמצינו בתלמוד למאות ולאלפים, כמו מְצִיאָה, מְשִׁיכָה, לְקִיחָה, מִיתָה; ורבם עם ה"א נקבה, וכמעט הם נכנסים במין שם המקרה כאשר אבאר במינו.
ובכלל המין הזה הם השמות אשר נגזר מהם הפעל, כמו מן רָשָׁע נאמר אִם רָשַׁעְתִּי אַלְלַי לִי (איוב י טו), ומן בַּעַר וכֶּסֶל נאמר וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכְסָלוּ (ירמיהו י ח), ודומיהם. אכן בעבור מעוט מציאות השמות האלה, אינן כדַי להקרא במין מיוחד, אך על שם אחיו הנגזר מן הפעל יקרא. ועוד מי ילך לנו לבקש בכל המקרא לראות אם נמצא ממנו פעל או לא, והמשל כמו עַיִן, אֹזֶן, יַד, אֹהֶל, קראו לאלה שמות שנגזר מהם הפעל בעבור שבאים מהם פעלים במקרא, כמו הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם (דברים לב א), וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי (איכה ג נג), וַיֶּאֱהַל עַד סְדֹם (בראשית יג יב), ומי יגיד לנו כל אלה. לכן נראה לי שטוב לקרא אותם 'שם דבר' בסתם, כמו שאבאר במין שאחר זה, כדי שלא יבואו התלמידים לידי מבוכה.
ויש שמות שנגזר מהם הפעל שהם מורים על הפך הפעֻלה, כמו מן דֶּשֶׁן – וְדִשְּׁנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ (במדבר ד יג), ומן סָעִיף – מְסָעֵף פֻּארָה (ישעיהו י לג), ומן שֹׁרֶשׁ – תְּבוּאָתִי תְשָׁרֵשׁ (איוב לא יב), ולא נמצא כזה בשאר פעלים, כאשר בארתי בספר הבחור במאמר א בעיקר ט (סימנים ה-ו).