אור ברסלב
פרי יצחק חלק ב סימן סה › לד

פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר

סימן סה · לד

לג

והנה יש לבאר דאפי' לאביי' דס"ל אע"מ מ"מ במאי קני להגזילה למאן דס"ל ד"ת משיכה קונה וא"כ בעכו"ם מעות קונה ועי' בתוס' ע"ז ע"ב דבמציאה ומתנה דליכא מעות לכו"ע קונה משיכה גם בעכו"ם אבל היכא דבאסורא אתי לידי' כגון גזילה אי לא מהני משיכה במקח לא מהני גם בגזל, ולפ"ז האיך הישראל קונה את הגזילה דהא אין משיכה קונה, ובשטמ"ק לב"מ פ' הזהב הק' בשם הרמב"ן דלמ"ד מעות קונות א"כ מתנה במאי יקנה ותי' דקונה בחליפין וחצר ואגב ע"ש נמצא דעת הרמב"ן דג"כ אינו קונה משיכה אפי' במתנה וכ"ש בגזל דגם התוס' מודה בזה דל"ק במשיכה משום דבאיסורא אתי לידי' אלא דנמצא למדנו מדברי הרמב"ן דאף דמשיכה אינו קונה מ"מ חצרו קונה לו, א"כ יכול להיות גם גבי ישראל מן העכו"ם או להיפך דקונה את הגזילה בחצר. והנה בקצה"ח סי' קצ"ח הקשה על דברי הרמב"ן וז"ל ותמהני כיון דחצרו אינו אלא מטעם יד או שליחות וכיון דידו ממש אינו קונה לו למ"ד מעות קונה מאי עדיפא דחצר, וכן למ"ד משום שליחות נמי מודה היכי דלא שייך בו ידו לא מהני חצר ע"ש. ועי' בח"ס סי' ש"י שהק' ג"כ כנ"ל כיון דמשיכה אינו קונה האיך יקנה לו חצר מטעם יד, ולענ"ד נראה לשי' הרמב"ן דאף דמשיכה אינו קונה מה"ת מ"מ קונה לו חצרו ומשום דנראה ברור דהא דחצר קונה מטעם יד אין זה יד משיכה או הגבהה אלא הוא יד ממש וכל מה שתופס בתוך ידו קונה בלי משיכה והגבהה, וכן חצר דקונה מטעם יד הוא ג"כ מטעם יד ממש דהוי כמו דמונח כולו בידו, ועי' בתוס' כתובות ל"א וז"ל פי' בקונט' למטה מג' דלא הוי הגבהה וקשה לר"י דמה שייך הגבהה בדבר שהוא תופס בידו או בפיו דונתן בידה אמר רחמנא כו', וכ"כ שם בע"ב בד"ה רב אשי אמר והמתבאר דמה שהוא בתוך ידו ממש קונה בלי הגבהה כלל וזה אנו לומדים מקרא דונתן בידה דיד קונה, והדברים ארוכים אצלנו במק"א, והרב במח"א בקנין משיכה הביא דברי השטמ"ק לב"מ וז"ל וק"ל לר' יוחנן מתנת מטלטלין דליכא מעות במה קונה תירצו בתוס' דמודה ר' יוחנן במתנה כיון דליכא מעות קונה משיכה והרמב"ן ז"ל אומר דאף מתנה מטלטלין אינו קונה אלא בחליפין או בחצרו או באגב עכ"ל ולפי סברת הרמב"ן צריך לומר בההיא דסוכה מ"א מעשה בר"ג ולא הי' לולב אלא לר"ג נטלו ויצא בו ונתנו לר' יהושע כו' צ"ל דאחר שהניחו ברשותו ר' יהושע חזר ונטלו ויצא בו עכ"ל המח"א. והיינו דכיון דמשיכה אינו אלא קנין דרבנן והאיך יצא ידו לולב והרמב"ן בעצמו הוא מכת הסוברים דקנין דרבנן אינו מועיל לדאורייתא, וכדעת רבנו ירוחם הביאו הרב ב"י בסי' כ"ח. ובאמת דוחק הוא דמנין הי' להם רשות, אמנם לפום מה דפירשנו ניחא שפיר דהכא לא במשיכה זכו האתרוג אלא דלקחו כל האתרוג בידו וקני מדין יד דזה קונה אפי' למ"ד מעות קונה וכמ"ש וזהו יד אשר הוא מטעם חצר ושניהן הוא דרשותו של אדם קונה לו דכל מה דתופס בידו שלו הוא כן נלענ"ד ברור בעה"י, ובזה יש לומר בהא דב"מ מ"ו שם ד"ת מעות קונות ופרש"י כדאשכחן גבי קונה מן ההקדש שאמרה תורה ונתן הכסף וקם לו, והוא דלשיט' אזיל דס"ל בכתובות דלפיכך קני' לי' ידו מטעם דידו חשובה ולא מטעם יד ממש כשי' התוס' וא"כ יקשה במה קנה המוכר את המעות דלפ"ד צ"ל דקונה את המעות מטעם ידו דאוחז הכסף בידו אולם לפרש"י יקשה כנ"ל ולהכי פי' דילפינן מהקדש דכתיב ונתן הכסף וקם לו וגבי הקדש נמי אין יד להקדש ומ"מ גלי קרא אם יתן הכסף דמהני לכן גם גבי הדיוט אם נותן הכסף להמוכר או בידו או בחצירו מקני לי' החפץ אף דמשיכה אינו קונה כמו גבי הקדש כנ"ל,

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה