פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן סה · א
הנה לכאורה הדין פשוט מאחר שנתיאשו הבעלים ממנה כאשר אמר בפי' ווי לחסרון כיס והוי כמו הפקר שפטור מן הבכורה כמו שהעלה הגאון בשו"ת חתם סופר חיו"ד סי' שע"ז שהוא תוספתא מפורשת בפ"ב דבכורות ודלא כדעת הגאון בשו"ת עבודת הגרשוני סי' כ"ה והגאון בטו"א בר"ה די"ג, אולם יש לעיין לכאו' כיון שבא ליד העכו"ם לפני יאוש לא יועיל אח"כ יאושו דבעלים וכסוגית תלמודא בב"מ כ"א דהיכא דאתא לידי' באיסורא דלא הוי יאוש אף ע"ג שנתיאשו הבעלים אח"כ, לא מהני כיון דבאיסורי אתא לידו, ולא עדיף עכו"ם מישראל לענין זה דלא קני ביאוש היכא דאתי לידי' באיסורא, אמנם בטעמא דמילתא דבאתא לידי' באיסורא לא מהני היאוש אח"כ כתב הרמב"ן במלחמות משום דכיון דאתא לידי' קודם יאוש והמוציא נעשה ש"ש של הבעלים והוי כמו שמונח ברשותו ולכן לא מהני יאוש, וכ"כ הריטב"א הובא בשטמ"ק שאין היאוש מפקיע ממון של אדם שהוא ברשותו ע"ש והיינו הך משום דנעשה שומר על האבידה, א"כ לכאו' זה דוקא בישראל דמחויב בהשבת אבידה ונעשה עלי' שומר ולכך אינו מועיל היאוש אח"כ אבל העכו"ם שאינו מחויב בהשבת אבידה וא"כ אף שהגביה קודם יאוש לא נעשה שומר עלי' וא"כ שפיר אם הבעלים נתיאשו אח"כ קני ביאוש והוי כמו אם מצאה אחר יאוש דהא לא שייך גבי' טעם הנ"ל ולפ"ז אין לכאו' על הבכור שום קדושה דמכיון שנתיאש ממנה א"כ קנאה העכו"ם מדין יאוש דאבידה ונפטר רחמה בעכו"ם, אכן לכאו' לא תעלה ארוכה להבכור הנ"ל דהא סתם עכו"ם גזלני נינהו ובודאי נטלה לגוזלה וגזלן לכו"ע לא קני ביאוש וכמ"ש כל הפוסקים כרב יוסף דיאוש בגזילה לא קני אפי' בישראל מלבד הרא"ש דפסק דיאוש קונה לחומרא אבל לקולא ליכא מ"ד, וא"כ לא קנאה העכו"ם כלל ביאוש מצד דאין יאוש קונה בגזילה, ובאנו בזה במחלוקת בין גדולי הראשונים כאשר נבאר אי"ה.