אור ברסלב

פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר

סימן מא

סימן מ

בעז"ה ה' אלול תר"ל עה"מ פ"ב. יחדש ד' שנה טובה ומתוקה לכבוד רעי אהובי הרב הנ' סוע"ה המפורסם כקש"ת מוהר"ר נפתלי נ"י. תמול בלילה הגיעני מכתבו הטהור ע"ד הג"פ והציע לפני כל הספיקות שיש לו בשמותיהן אחת לאחת וענותו תרביני לדרוש ממני חות דעתי כו' ולעשות רצונו חפצתי והנני ממהר להשיבו אך בתכלית הקיצור ואי"ה כאשר אפנה אשנה פרק זה בל"נ.

והנה תורף השאלה הוא שם המגרש לתורה אליהו ובפי כל נקרא אליה ושם העריסה אינו ידוע ושם אביו הוא עולה לתורה וחותם בשם נפתלי הערץ וכן נקרא בנו לתורה אליהו בן נפתלי הערץ ובפי כל נקרא הערציל אך זאת אינם יודעים אם הירץ או הערץ שם המגורשת חיה ואבי' הי' עולה לתורה וחותם עזריאל זעליג ובפ"כ הי' נקרא זעליג או זעליק ואחד העיד כי הי' קורא אותו לתורה בשם עזריאל זעליק בק' לא בג' זהו תוכן הענין. וכתב כת"ר וז"ל זאת פשוט אצלי לכתוב שמות אביהם בגט בן הערץ דמתקרי נפתלי הערץ וכן בת זעליק דמתקרי עזריאל זעליק כי כן הסכים בספר ט"ג בליקוטי שמות סי' ה' וכן הסכים בספר חי' אנשי שם וכמה פעמים כתב כן גבי מנחם מענדיל ויצחק אייזיק מפני שאם נכתב בהיפוך נפול בפלוגתא רבתי אם לכתוב המכונה או דמתקרי כידוע אבל ם נכתוב כנ"ל אין שום ספק עכ"ל הטהור. ותמהני על כת"ר שכתב זה לדבר פשוט לכתוב הערץ דמתקרי נפתלי הערץ משום דאם נכתוב להיפך נפלי בפלוגתא רבתי אם לכתוב המכונה או דמתקרי כידוע, ובאמת אין כאן פלוגתא רבתי והדבר מפורש בכל האחרונים להיפך עי' בלקוטי שמות שהביא גט אחד שנסדר בב"ד של הגאון חתם סופר והי' כתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא ע"ש בלקו"ש מילתא בטעמא וכ"כ בשו"ת מים חיים להגאון מוהר"ח כהן ראפפארט בכמה תשובות לכתוב בכה"ג צבי הירש דמתקרי הירש ושם בסי' ס' קלונימוס קלמן דמתקרי קלמן וכן כ' בסי' ס"ג לכתוב בכה"ג זאב וואלף דמתקרי וואלף ולא המכונה כמ"ש הט"ג בשם הגאון רמ"ס לענין אליעזר ליפא וכן כתב שסידר אביו הגאון גט יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק וכן יהושע פייבל דמתקרי פייבל ע"ש וכן כתב הגאון בשו"ת מאמר מרדכי בסי' נ' לכתוב מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכן בסי' נ"ו לענין איש ששמו לתורה וחתימה יהודה ליב ונקרא בפ"כ ליבוש והורה לכתוב יהודה ליב דמתקרי ליבוש וכל שו"ת הנ"ל הביא ג"כ הפ"ת בסדר גיטין ע"ש וידע כי כן הלכה רווחת וכן אני נוהג תמיד בכל כה"ג ולא מצאנו מי שכתב להיפך רק הגאון מוהרש"ק בחי' אנשי שם בכמה מקומות ואין נוהגין כן והוא בעצמו סותר דבריו דוק ותשכח כי בכמה תשובות כתב דהעיקר לכתוב המכונה ובתשובה אחרת כתב דהמכונה הוא פסול לדעת הט"ג בלקו"ש (והב"מ) ולא נשאר כ"א היפוך השמות, ובאמת זה קשה מן הראשונה דעל המכונה לכתוב דמתקרי בודאי אין חשש כמ"ש האחרונים אבל בזה שעולה לתורה וחותם בשם נפתלי הערץ מבואר בשו"ע דשם שנקרא לתורה הוא עיקר וצריך להקדימו דעליה לתורה וחתימה הוא עיקר נגד השם שנקרא בפ"כ וכ"ש בכה"ג גרע טפי דלפמ"ש האחרונים ולפי מה שנוהגין לכתוב שניהם שם שנקרא לתורה ושם שנקרא בפ"כ רצוני שני השמות ביחד ודמתקרי ג"כ על שם שנקרא בלבד ואנו תופסין זה השם שנקרא לתורה ביחד כשם א' ולפ"ז מה שנקרא בפי העולם הוי רק קיצור השם דאפשר דא"צ להזכירו כלל. ומ"ש כת"ר ממ"ש הט"ג בלקו"ש סי' ה' שהסכים לזה באמת אין מבואר שם כלל נ"ד ומ"ש שם בפנים לכתוב אליעזר זאב המכונה ליבר או אנא ליבר דמתקרי אליעזר זאב היינו משום דיש חשש שמא יפרשו דכינוי ליבר קאי אדסמיך לי' ע"ש ועוד משום דליבר הוי חניכה שהכל קורין בו ע"ש משא"כ בנ"ד דשם שנקרא בפ"כ הוא רק כקיצור השם ומיגרע גרע ועכ"פ חשש זה דהיפוך השמות בודאי חשש גדול הוא ולכן לכתחלה בודאי יש לכתוב כמ"ש כל האחרונים לכתוב מתחילה שני השמות דהיינו שם הקדש ושם החול ועל שם החול לבד דמתקרי. ועוד דלפמ"ש כת"ר לכתוב הערץ דמתקרי נפתלי הערץ לא נמלט מספק עצום ותמהני על כת"ר שכתב לדבר פשוט לכתוב הערץ והלא בפ"כ נקרא הערציל ועי' בב"ש אות נ' ובט"ג שם ס"ק ו' ז' שהאריך בזה הרבה ואף שהט"ג כתב שם דאם חותם הירץ או הערץ אין צריך לכתוב המכונה הערצל מ"מ נ"ד לא דמי לזה דשם חותם הערץ או הירץ לבד ונקרא הערצל וע"ז אמרינן דהערצל הוא רק ניגוע והוספה לשם הערץ אבל כיון דלתורה וחתימה הוא נפתלי הערץ ושני השמות כחד חשבינן לה לגמרי והוי כשם אחד ואנחנו כותבין שניהם שם הארוך שנקרא לתורה וחותם בו ושם שנקרא בפ"כ יש לכתוב כמו שהוא נקרא ממש ואין הערצל גיגוע וקיצור לשם נפתלי הערץ ובלא"ה בספיקות כאלו הדרך היותר סלולה ובטוחה הוא לכתוב השם כמו שנקרא בפ"כ דבזה בודאי אין חשש כלל ובפרט בזה הענין דהכל תלי' בסברות שאין להם מסד בש"ס ובקל ח"ו יש לבא לידי שינוי השם והמעיין בשו"ת האחרונים יראה כמה גיטין יצא משפט מעוקל בשביל שהמסדרין השכילו אחר מקור ושורש השם וע"כ שגו ברואה ואף כי רבותינו האחרונים שלבם רחבה כפתח של אולם עמדו ע"ד בענינים כאלו אבל אנחנו מה וע"כ יש למשוך תמיד לכתוב השם כמו שהוא נקרא זולת במקומות המפורסמים שיוצאים מן הכלל וע"כ לענ"ד יש לכתוב נפתלי הערץ דמתקרי הערציל ובזה בודאי הכל מודים דיש לכתוב דמתקרי הערצל ולא הערץ דכל היכי דכותבין דמתקרי צריך לכתוב כמו שהוא נקרא ממש ובלא"ה הוי שינוי השם וכ"כ בשו"ת מים חיים סי' מ"ז לענין שהי' עולה לתורה וחותם יצחק יחזקאל ובפ"כ נקרא חזקאל דיש לכתוב יצחק יחזקאל דמתקרי חזקאל כמו שהוא נקרא ממש וכן הורה הגאון מוהרמ"ז אטינגא בשו"ת מאמר מרדכי סי' נ"ו באחד שהי' עולה לתורה ולחתימה יהודה ליב ונקרא בפ"כ ליבש והורה לכתוב יהודה ליב דמתקרי ליבש וכן מבואר בספר חי' אנשי השם בכמה מקומות ובשו"ת האחרונים לכן יש לכתוב בשם אבי המגרש נפתלי הערץ דמתקרי הערציל. והנה אנכי נמשכתי אחר מכתב כת"ר שכתב הערציל ביוד אחר הצ' אבל לענ"ד יש לכתוב הערצל בלא יוד ובט"ג שם אות נ' סק"ו כתב לענין אם לכתוב הערציל בלא יוד אחר הצ' או ביוד תלי' במבטא ע"ש ואנחנו נוהגין בכל השמות כמו אלו לכתוב בלא יוד כמו בערל העשל הערצל פייוול איצל וכדומה וכ"ש כאן שחותם הערץ צריך לכתוב הערצל וזה ברור: ובעיקר הדבר אם לכתוב הירץ או הערץ בזה לכאורה אני מסכים עם כת"ר לכתוב נפתלי הערץ והנה כל הפלפול בזה באמת הוא מבטא המדינות וכמדומה שלא שמעתי מעולם שם הירץ רק הערץ אבל לקרוא בפניו ר' הירץ לא שמעתי ומכ"ש שאומרים שנקרא לתורה בשם נפתלי הערץ ובכ"ז עדיין צריך חקירה בזה, והנה כת"ר תמה על הט"ג שסותר א"ע במה שכותב באות ה' לענין הערץ דאף במדינתינו שקורין בסגל מ"מ כותבין ביוד הירץ ובאות נ' כתב להיפך שבמדינתינו יש לכתוב בעיין וע"ז כתב כת"ר דדעתו נוטה יותר לכתוב בעיין הערץ וכדבריו האחרונים ואולי באמת חזר בו מדבריו הראשונים עכ"ל, הנה באמת שדברי הט"ג נראין כסותרין זא"ז כמ"ש כת"ר מ"מ במחכ"ת אינו ענין זה להנ"ל והנה לפי הנראה שכת"ר הבין דמדינתנו הוא מדינות שלנו וזה אינו דהנה ידוע שבהברה יש חילוק בין מדינות פולין למדינת ליטא דבליטא מדברים בחיריק נדגש ובפולין נשמע ההברה כמו סגל וכדומה מה שאנו קורין ר' הירש הם אומרים ר' הערש וגם על החיה צבי אומרים הערש ומשום דבפולין מבטא חיריק הוא כמו ע שברוסי' והגאון בעל ט"ג כסא כבודו הי' בעיר בראד מדינת פולין ולפ"ז מה שכתב הגאון הנ"ל במדינתינו הכל הוא על מדינת פולין משום ששם מדברים הכל כמו סגול שלנו ובזה סותר הגאון את דבריו כמ"ש כת"ר אבל על מדינת ליטא מסכים הגאון שיש לכתוב בחיריק וע"ש באות נ' שכתב דבמדינת ליטא וכיוצא שמדגישין הה"א בחיריק יש לכתוב מן הסתם הירץ וכמ"ש באות ה' ורק למבטא מדינתם פולין בזה דבריו סותרים כנ"ל ולפ"ז לא הבנתי מ"ש כת"ר דדעתו נוטה לכתוב בעיין כדבריו האחרונים דהלא על מדינתנו ליטא מפורש בדבריו דיש לכתוב ביוד הירץ. והנה באמת שאנכי לא שמעתי לקרא את מי בפניו ר' הירץ מ"מ בקריאה לתורה ובחתימה נפל בלבבי קצת ספק כי אולי הי' נקרא לתורה בשם נפתלי הירץ ומכ"ש בחתימה דאפשר שהי' חותם הירץ ואז הי' צריך לכתוב נפתלי הירץ דמתקרי הערצל ומ"מ הנה אם ידוע ששמו הי' בפי כל הערצל לכאורה יש לסמוך שהי' נקרא לתורה נפתלי הערץ אך באמת יש לדרוש באיזה מקום הי' דירת שם אבי המגרש כי בודאי הוא ממחוזות שלנו אם הוא מליטא או מפולין ובזה כת"ר כפי ראות עיניו כן יעשה. והנה אנכי למעשה הנני נבוך תמיד כשמעידים המגרשים על שמות אביהם ואומרים שאביהם הי' נקרא לתורה וחותם בשני השמות שם החול ושם הקדש ע"ז יש לעשות הרבה חקירה ודרישה כי באמת אומרים מאומד ומכ"ש אם המגרש הוא א"ח אין לבנות כלל יסוד על דבריהם ואף דמדינא נאמן המגרש על שם אביו מ"מ בזה מנהג עוקר הלכה ולפי האומדנא אין לבנות כלל יסוד על דבריהם כי ע"כ במקום שמזדמן לידי שיש לי עוד ספיקות מה הנני מסתפק בחניכה שהכל קורין לו דכבר כתבו כל האחרונים דבמקום שיש ספק בשם הקודש סגי בחניכה שהכל קורין לו ולפ"ז אף אם יכתוב רק הערצל לבד אין להרהר ע"ז מ"מ הכל לפי הענין אם המגרש נראה לבר סמכא והחכם עיניו בראשו: בשם אבי המגורשת לפמ"ש אין ספק בדבר דיש לכתוב עזריאל זעליג דמתקרי זעליג כנ"ל אך אם לכתוב זעליג בג' או זעליק בק' הנה עיניו ראו מ"ש הט"ג שם דמשמע מהסכמות אחרונים שבמדינה זו יש לכתוב בגימל והיינו לאפוקי מדינת אשכנז שלשונם שנון וצח בקוף וכ"ה באמת משפט ההברה במדינתינו בג' זעליג וכ"כ הגאון בעל סדר הגט מהר"מ ר"י בביאור הארוך בשם מו"ר מוהרלל"ס ז"ל פה קראקא כותבין בגימל וכן הוגד לי שהגאונים מוהרל"ס והגאון מו"ה יהושע ז"ל הנהיגו שוב פה קראקא לכתוב זעליג בגימל מאחר שכך מורגל במדינות אלו לקרותו וכך חותמין רובא דרובא כו' אלא שהגאון מסיק דאם הוא רגיל לחתום בקוף יש לכתוב שמות אלו בקוף מיהו נראה דאם שינה באלו דברים כו' בין שהי' ראוי לכתוב בגימל ונכתב בקוף או איפכא יש להכשיר כיון שאין באלו דברים שינוי גדול במבטא ע"ש, אלא שבנ"ד העיד אחד שהי' קורא אותו לתורה בשם עזריאל זעליק והנה דעת הט"ג הוא דצריך לכתוב זעליג אף אם חותם זעליק אלא דמ"מ לא רצה להקל נגד הב"ש והכריע ליתן שני גיטין והנה בזה דברי כת"ר נכונים דלפי הט"ג א"כ גם אם יעלה לתורה בשם זעליק לא מהני וכ"ש הוא מחתימה דהחזן הוא קורא כרצונו והנה באמת האחרונים כתבו בהרבה מקומות דאין לבנות יסוד על החזנים שקוראים לתורה בלי דרישה וחקירה ולפ"ז מכ"ש בענין כזה דאין תלוי רק במבטא אם רפה או חזק וכמדומה שגם האיש שהגיד לו כזה לא יוכל לצייר בעצמו ורק אולי מבטא לשונו כך הוא ונדמה לו כזה ועכ"פ לולי דעת כת"ר דמפשט פשיטא לי' דיש לכתוב זעליק הייתי אומר להיפך כיון דלהט"ג מפורש דפשיטא לי' דבמדינות אלו שם זה הוא בגימל וגם אם חותם בקוף מ"מ דעתו דיש לכתוב בגימל אלא שלא רצה להקל נגד הב"ש ומצריך שני גיטין אולם בכה"ג אפשר דגם הט"ג לא יצריך שני גיטין דאין זה כלל יסוד מדברי האיש ופשוט דהעולם לא הרגישו כלל בזה וגם אבי המגורשת בעצמו אפשר דלא הרגיש כלל ול"ד לחתימה וכיון דאם כתב בגימל אין קפידא אפי' היכי דיש לכתוב בקוף כמ"ש הגאון בעל סדר הגט ולפ"ז הי' נראה דיש לכתוב עזריאל זעליג דמתקרי זעליג בגימל, ומ"ש כת"ר כי לא נראה לו כלל דברי הט"ג בשגם כי הוא לא כתב רק שצ"ע מ"מ הרי דעתו מפורש ומבואר דהעיקר אצלו לכתוב בגימל אפי' בכה"ג אע"ג שחותם בקוף ולא סגי לי' בגט א' בקוף ורק שצריך ב' גיטין ולדבריו נראה דבכה"ג יש לכתוב בגימל אך לפי הנראה דעת כת"ר הוא בפשיטות כן שיש לכתוב בקוף ואצלי הדברים רופפת בידי ודעתי רק דעת נוטה לכתוב בגימל וע"כ יעשה כחכמתו: ואחר אחרון אני בא מ"ש כת"ר דדבר הקשה אצלו יותר הוא בשם אליה ואליהו דהמגרש עולה לתורה בשם אליהו ובפ"כ נקרא אליה ושם העריסה אינו יודע ולא חתם עצמו מעולם בלשונינו רק בל"ר אמת הנה במקום אחר הארכתי בזה ת"ל ע"פ מעשיות כזה ממש וכאן אבא בתכלית הקיצור לפי העת והזמן. הנה אחר כל האריכות בדברי האחרונים בדין זה עדיין לא זכינו להלכה ברורה במי ששמו לתורה אליהו ונקרא בפ"כ אליה ואין ידוע שם העריסה והנה בשו"ע מבואר דבסתם כותבין אליהו והוא מדברי תה"ד ולזה הסכימו האחרונים בשו"ת שבות יעקב ובשו"ת שב יעקב ומהר"מ בסה"ג והב"ש באות א' אלא דהב"ש כתב דמה שכתב מהרי"ט אם יש ספק אם שמו מלא או חסר יש ליתן ב' גיטין איירי דאין לו קבלה איך שמו ולא חתם א"ע וכל העולם קורין אותו אליה חסר אז יש ליתן ב' גיטין ע"ש והט"ג פי' דמהרי"ט מיירי באבי המגורשת שבקריאה בפי העולם נקרא חסר ולתורה ולחתימה אינו ידוע ובהא ס"ל להצריך ב' גיטין ע"ש ועי' עוד בס"ק ל"ג שכתב להקשות מדוע לא סגי בגט אחד בשם אליהו כיון דהרוב הוא אליהו למה נוציא זה מהכלל בשביל הקריאה בפי העולם דהא בפשיטות איכא למתלי שהוא קיצור השם ולכן אפילו דמתקרי אליה א"צ לכתוב והאריך בזה ומ"מ מסיים וז"ל אך כיון שהב"ש הכריע בס"ש בשם מהרי"ט לכתוב שני גיטין מי יבא אחריהם להקל ע"ש ועכ"פ דעת הט"ג היא דבכל גווני יש לכתוב אליהו מלא כיון דרוב הוא אליהו ומקריאת העולם אין ראי' כלל דידוע שהוא קיצור השם אלא מאחר שהב"ש הכריע לכתוב ב' גיטין כנ"ל והנה הא הב"ש מיירי דידוע ששמו בפי כל הוא אליה ולתורה ולחתימה אין ידוע כלל וע"ז מצריך ב' גיטין והיינו דנהי דרוב הוא אליהו מ"מ כיון דהקריאה בפי העולם הוא אליה ולתורה ולחתימה אינו ידוע כלל חיישינן שמא באמת גם לתורה ולחתימה שמו אליה ואף שבפשיטות אפשר לתלות בקיצור השם מ"מ זה מכריע עכ"פ לכתוב שני גיטין, אולם במי ששמו לתורה אליהו ונקרא בפ"כ אליה ושם העריסה אינו ידוע נראה בודאי דבזה מודה המהרי"ט דסגי בגט אחד בשם אליהו דהרי שמו לתורה הוא בהדי' אליהו והרוב הוא ג"כ אליהו מדוע נוציא זה מהכלל מאי אמרת דמקריאת החזנים אין ראי' כ"כ וכמ"ש כל האחרונים ותלי זיינם בהגאון בעל נו"ב שכתב כן בסי' צ' אבל הרי גם מקריאה בפי העולם אין ראי' דקיצור השם הוא זה ולא עדיף זה מה שיודעים אנחנו שהעולם מקצרים תמיד וקוראים אליה ממה שהחזן קורא אליהו ול"ד כלל למ"ש המהרי"ט היכא דלתורה אינו ידוע וחיישינן שמא עולה לתורה בשם אליה וכנ"ל, ולפ"ז לכאורה י"ל בזה דסגי בגט אחד בשם אליהו ואליה הוי קיצור השם והנה באמת האחרונים לא דברו כלל מזה וגם הט"ג לא הזכיר כלל בנ"ד איך לעשות לכתחלה ולענ"ד נראה כנ"ל אלא דבשו"ת חת"ס סי' כ"ו מחמיר גם בזה להצריך ב' גיטין ע"ש בסידור גט לחיים בן אליהו וכל העולם קורין לו אליה רק החזנים קורין לו לתורה אליהו וסידר ב' גיטין בשם אליה ובשם אליהו, ולענ"ד נראה כמ"ש דלכתחלה סגי בשם אליהו לחוד וכמשמע מדברי האחרונים בזה, והנה באמת צ"ע במה דמשמע מדבריו דיוצאין בזה בגט א' בשם אליה ובגט א' בשם אליהו ולכאורה עדיין לא יצאנו יד"ח דהא באמת אפי' אם נימא דעיקר שמו אליה מעריסה מ"מ מאחר דנקרא לתורה בשם אליהו והוא שם אחר מה נ"מ עכ"פ זהו בודאי שמו ובקריאה בפי העולם בכה"ג אף אי יקראו אותו מעצמם כל דקרי לי' ועני הוי שמו ממש ולפ"ז לכאורה יותר יש לכתוב אליהו דמתקרי אליה בגט א' ובגט השני שם אליה לחוד דזה עדיף טפי דממ"נ אם עיקר שמו אליהו מ"מ אינו מזיק מ"ש דמתקרי אליה כידוע ואם עיקר שמו אליה הרי כתבו אליה, והנה כיוצא בזה תמה הט"ג שם דהו"ל לכתוב בגט א' אליהו דמתקרי אליה כמו חזקיהו דמתקרי חזקיה ותירץ כיון דבגט א' לא סגי וא"כ סגי בב' גיטין בשני שמות ממ"נ אם עיקר שמו אליהו הוי אליה קיצור השם ואין צריך לכותבו ואם עיקר שמו אליה ממילא גם הי' נקרא לתורה בשם אליה וסגי בגט הב' ע"ש ומדבריו משמע דאם איתא דהי' נקרא לתורה בשם אליהו יש לכתוב בגט אליהו דמתקרי אליה ע"ש, וכ"כ הט"ג בלקו"ש עיירות ונהרות ס"ק י"ג בגט אחד שנסדר בב"ד של הגאון בפ"פ דמיין וכתוב בו אליהו דמתקרי אליה וכתב דאפשר דכאן הי' הענין שעלה לתורה בשם אליהו וכן הי' שמו מעריסה אך החתימה הי' חותם אליה וגם בקריאה ולכן כתבו גם שם אליה ע"ש והנה במ"ש הגאון הנ"ל דהטעם שנסדר כנ"ל צ"ע דמ"מ הא הוי אליה קיצור השם וביותר דאם הכריעו שאין זה קיצור השם א"כ יש לכתוב להיפך אליה דמתקרי אליהו כיון דהחתימה והקריאה בפ"כ הי' אליה והוא ג"כ שם קדש והי' נ"ל דמיירי שחתם ג"כ אליהו ומ"מ ס"ל דצריך לכתוב כנ"ל דאליה לא הוי כקיצור השם והיותר נראה דמיירי שעלה לתורה אליהו ונקרא בפי כל אליה ולכתחלה יש לכתוב כנ"ל ומזה ראי' להנ"ל ועכ"פ מכיון שכתבנו דכל היכא שעולה לתורה בשם אליהו סגי בשם אליהו לחודי' אפילו אם אינו ידוע שם העריסה וכנ"ל א"כ בודאי דמכ"ש יש לכתוב אליהו דמתקרי אליה כיון דקיצור השם אינו מזיק וכנ"ל כ"ז רשום אצלי מכבר, והנה עתה אני רואה כי דבריו קרובים ג"כ לדברי אלא דכת"ר תמה דמדוע לא נכתוב אליהו דמתקרי אליה לכתחלה והא הב"י כתב שכל אלו הדקדוקים הוא באינו ידוע חתימתו ועליתו לתורה וכו' והנה מזה לא קשה על האחרונים דגם הם מודים דאזלינן בתר קריאתו לתורה אלא דס"ל להאחרונים דמקריאת התורה לחודי' אין ראי' מפני שהחזנים אין מדקדקים ודאי אם נדע דציוה לקרות אותו לתורה בשם אליהו אזלינן בתרי' אבל ממה שהחזן קורא מעצמו אין ראי' כלל ובאמת כ"כ הגאון מהר"ם בסה"ג בביאור הגט הארוך כ"פ וכ"ה בט"ג דמה דאזלינן אחר קריאתו לתורה היינו באם ציוה בעצמו שיקראו אותו לתורה אבל לא מה שקורין לו מעצמם, אולם לא דרכו דרכי בזה ורק נהי דמקריאה אין ראי' כ"כ מ"מ גם ראי' להיפך אינה ורק היכא דבקריאה לתורה לא נודע כלל ובפ"כ נקרא אליה בזה צריך ב' גיטין אבל כיון דעלי' לתורה הוא בשם אליהו א"כ העלי' והקריאה שוין הן די"ל או דהעלי' רק מקריאת החזנים או דהקריאה הוי רק קיצור השם ועכ"פ כיון שלכתחילה יש לכתוב אליהו פשיטא דיותר טוב לכתוב אליהו דמתקרי אליה וכנ"ל, ומ"ש כת"ר דמדברי הט"ג לא משמע כן הוא תמוה ולפמ"ש אדרבה מדברי הט"ג נראה דבכה"ג פשיטא דסגי בשם אליהו לחוד ומכ"ש אליהו דמתקרי אליה כנ"ל. והנה עיקר היסוד שבנו האחרונים על דברי הנו"ב בשו"ת סי' צ' שכ' ז"ל אבל שאלתי לחזן הכנסת ואמר שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו אלא שדרך הש"ץ לעשות כן בכל מי ששמו אליה בלי חקירה ע"ש ומזה הוציאו האחרונים דאין לבנות יסוד ע"ז אבל לפענ"ד אין ראי' כלל דהנו"ב מיירי בהדי' באבי המגורשת ששמו הי' בפ"כ אליה אלא דחזן הכנסת אמר שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו וע"ז כתב שפיר דדרך הש"ץ לעשות כן בלי חקירה ולפ"ז אפשר דבאמת הי' שמו אליה גם לתורה וא"כ היינו ממש הך דמהרי"ט שהביא הב"ש וכפי מה שפי' הט"ג והיינו דבפ"כ נקרא אליה ולתורה אין ידוע ומכ"ש כאן דהחתימה הי' מורה ששמו חסר כנ"ל ומזה שבנו עולה לתורה בשם בן אליהו אין ראי' כלל אבל מי שעולה לתורה בעצמו אליהו פשיטא דאזלינן בתר הקריאה וכנ"ל: והנה דברי הגאון מוהרש"ק בסי' נ"ו באמת צע"ג ומבואר אצלי בארוכה דכל מ"ש האחרונים לחוש ליתן שני גיטין היינו רק מספיקא דשמא שמו מעריסה הוא אליה וכנ"ל ולדידהו גם בגט אחד בשם אליהו אינו מועיל כלל אולם לפמ"ש הגאון דלכתחלה יש לכתוב אליהו לבד א"כ במה גרע מ"ש דמתקרי אליה הלא קיצור השם אינו מזיק כמ"ש כל האחרונים וממ"נ כיון דסגי בשם אליהו הרי דתפסינן דעיקר שמו הוא אליהו משום הרוב א"כ למה לא נכתוב דמתקרי אליה וכנ"ל ובאמת הגאון הנ"ל סותר א"ע למ"ש בתשובה סי' כ"ח לכתוב אליה לבד דיהא כחניכה שהכל קורין לו ולקיים דבריו צ"ל דשם מיירי שלא נודע שמו לתורה ולחתימה ובסי' י' נ"ו מיירי שלתורה שמו אליהו ובפ"כ נקרא אליה וא"כ צע"ג במ"ש דיצא מפי האחרונים דיש לכתוב אליהו לבד או שני גיטין ובאמת לא מצינו כלל להאחרונים בזה האופן איך לכתוב וכמו שהארכתי בזה ועכ"פ הואיל דדברי הגאון תמוהים וצע"ג לפ"ז אין לה"ר מזה ועי' בשו"ת מים חיים לענין החשש במי שקריאתו לתורה הוא אליהו ובפ"כ נקרא אליה וכתב דאם שמו אליהו בבירור ונקרא אניה וכתב אניהו דמתקרי אליה לא הפסיד אבל אם לא נודע בבירור ששמו אליהו רק שנקרא כן לתורה ע"פ חזני דמתא בזה ראוי לכתוב אליה בלא ואו כי כן הוא דעת הגאון בעל נו"ב, וכבר כתבתי דמדברי הגאון הנו"ב אין ראי', ועכ"פ לדינא רבו בזה דיעות האחרונים דעת החת"ס הוא לכתוב שני גיטין בשו"ת מים חיים הנ"ל הוא לכתוב אליה לבד אם לא נודע בבירור ששמו מעריסה הוא אליהו ודעת הגאון מוהרש"ק הוא לכתוב אליהו לבד או שני גיטין וכבר כתבנו דמכיון דאליהו לבד כשר מכ"ש דאפשר לכתוב דמתקרי אליה וכבר כתבתי דמדברי הט"ג והב"ש נראה נ"כ דבכה"ג סגי בשם אליהו ומכ"ש אליהו דמתקרי אליה וכן מצאתי להגאון מלבוב בשו"ת שואל ומשיב שהירה כן לכתוב אליהו דמתקרי אליה ומה שיש לתמוה עליו בדינים הללו אין העת גורם להאריך וכן הניד לי הנאון מו"ה בצלאל הכהן מווילנא דנוהנין בק"ק ווילנא עפ"י הוראת הג' המנוח מו"ה יחזקאל זצ"ל לכתוב אליהו דמתקרי אליה מסקנת הדברים ודעתי בנט זה הוא לכתוב כן אליהו דמתקרי אליה בן נפתלי הערץ דמתקרי הערצל חיה בת עזריאל זעליג דמתקרי זעליג והנה כן דעתי נוטה כנ"ל שוב אחר העיון דיש לכתוב נפתלי הערץ דמתקרי הערצל ולא הירץ וכדעת כת"ר שיחי' רק בשם זעליג דעתי נוטה כנ"ל ואתו המדע וכל מ"ש אין בזה שום ספק, וכאשר אפנה אי"ה אשנה פרק זה בארוכה כפי הרשום אצלי ת"ל:

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה