פרי יצחק חלק ב· רבי יצחק בלאזר
סימן ו
תשובה בענין הנדפס בח"א סי' ז
ע"ד שיטת הראשונים ורבינו הגר"א ז"ל בענין שקה"ח דהא דתני' בברייתא בשבת ד' ל"ד איזהו בין השמשות משתשקע החמה כו' זהו תחלת שקיעה מיד שתסתר השמש מעינינו ובספרי פרי יצחק סי' ז' כתבתי ליישב מה דקשה לכאורה לשי' זו מהא דאמרינן בשבת ד' ל"ה דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשמשא אריש דקלא אתלו שרגא דמשמע מזה דלמאן דקים לי' בשיעורא דרבנן אפשר להדליק גם לאחר שקה"ח, וכתבתי ליישב דרבא לשיטתו דס"ל כרב יוסף מהא דאמר שם רבא הוי קא דאוי למערב והיינו דגם משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין הוי עדיין יום וזהו דא"ל רבא אתון כו' דלמאן דקים לי' בשיעורא דרבנן אפשר להדליק גם לאחר שקיעה כ"ז שפני מזרח מאדימין, ובזה יתבאר היטב מהו שיעורא דרבנן והיינו משך פלגא דדנקא חלק י"ב ממיל לאחר שקה"ח דלרב יוסף הוי עדיין יום ולפי שהוא זמן מועט ע"כ א"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו כו' וכן ישבתי בזה דברי הרמב"ם כמבואר בספרי שם:
וע"ז כתבת בשם דודך הגאון מוהר"י זונדל שליט"א דיש להקשות מדברי הרי"ף שפסק כרבה לחומרא ומ"מ הביא הא דא"ל רבא לשמעי' אתון כו'. דע לך כי כדברי מצאתי לאחד מגדולי האחרונים בס' חדושי וכללות הרז"ה להגאון מו"ה זאב הלוי אלעשקער ז"ל מבראד אשר נדפס בעה"ק ירושלם ת"ו איזה שנים אחרי צאת ספרי פר"י לאור, וע"ש בשיעור בה"ש סי' ה' החזיק בשי' הראשונים הנ"ל ובהא דא"ל רבא לשמעי' כתב דרבא ס"ל כרב יוסף וז"ש אתון דלא קים לכו דאם הי' בקיאין היו יכולים להדליק גם לאחר שקה"ח עד שהכסיף ע"ש. ושמחתי שכוונתי ב"ה לדעת גדולים. ומה שהעיר מדברי הרי"ף שפסק כרבה לחומרא והביא הא דא"ל רבא לשמעי', לא קשה כלל דודאי גם להרי"ף צ"ל דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון כו' היינו משום דס"ל כרב יוסף ומה שהביא הרי"ף דברי רבא הוא ללמוד מכאן כי זמן הדלקת הנר הוא כשהשמש בראשי האילנות ומשום דבשבת ד' כ"ג תניא גבי הדלקת הנר ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר ובגמ' אמר רבא אדשמשא בריש דקלא אתלו שרגא לכך הביא הרי"ף הא דרבא לידע שזהו זמן הדלקת הנר, ואין לומר דהרי מזה יהי' נראה דלמאן דקים לי' יכול להדליק אחר שקה"ח אכן זה אינו דכיון דבזמן התלמוד אמרו אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אנן נחשבין ללא קים לן בשיעורא דרבנן ולדידן אפילו אם איתא כרב יוסף צריכין להדליק אדשמשא בריש דקלא ולפ"ז שפיר הביא הרי"ף הא דרבא לידע זמן הדלקת הנר לכו"ע ואין להאריך:
עתה אבוא למה שכתבת בשם דודך הגאון שליט"א לפרש דברי הגמ' והראשונים הנ"ל והוא עפ"י מש"כ הרלב"ח בפי' קה"ח להרמב"ם בפ"ב לישב השמועות הא דאמר ר"י אמר שמואל כוכב אחד יום שנים ביה"ש כו' וכוכב אחד יום היינו בודאי לאחר שתשקע החמה עם הא דאמר רבה אר"י אמר שמואל דמשתשקע החמה הוי ביה"ש. והנני להעתיק את דבריך בקצור וזה לשונך, וכבר עמד בזה הרלב"ח והעלה שם דבעת שאנו יודעין בבירור דליכא עוד ב' כוכבים בודאי הוי יום אף לאחר שקה"ח ומחלוקת רבה ורב יוסף בעת שאין אנו יכולים לראות הכוכבים דרבה ס"ל דמיד לאחר שקה"ח כבר אפשר שיראו ב' כוכבים והוי ספק ביה"ש ור"י ס"ל דכ"ז שפני מזרח מאדימין לא אפשר שיראו ב' כוכבים. ועפ"י הנחה זו יתורץ שפיר כל הסוגיא דכיון דהא דס"ל לרבה דמשתשקע החמה ביה"ש היינו רק היכי דלא יוכל לראות כוכבים ואז הוי רק ספק ביה"ש א"כ אף דפסקו הרי"ף והרא"ש כרבה היינו רק לשאינו בקי דלא יכול לסמוך על מה שלא נראה כוכבים ולזה תיכף לאחר שקיעה הוי לגבי' ספק ביה"ש אבל לבקי בראית כוכבים כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים יום הוי כו' וזהו דאמר רבא לשמעי' מאן דבקי בשיעורא דרבנן היינו ראית כוכבים יכול להדליק גם לאחר שקיעה ולסמוך על מה שלא נראה ב' כוכבים אבל אתון כו' דלא בקיאי בראית כוכבים לא תוכלו לסמוך ע"ז שלא נראה כוכבים ע"כ בהכרח אדשמשא אריש דקלא אתלו שרגא, והא דרבא הוי קא דאוי למערב היינו משום דרבא בעצמו הי' בקי בראית כוכבים ומן הדין הי' יכול לסמוך ע"ז בלבד שלא ראה עדיין ב' כוכבים אלא שהחמיר על עצמו לראות גם הסימן השני של פני מזרח מאדימין וכיון דמן הדין לא הי' צריך לזה סמך עצמו על רב יוסף ע"כ לשונך:
והנה גם לדבריו לא יצא יד"ח עדיין נגד רבינו הגר"א ז"ל דהא הוא לא ס"ל למש"כ הרלב"ח דהנה בביאורו בסי' קס"א ס"ק י"ב כתב שם וז"ל והשני סוף שהשמש מאדים כו' והוא ביה"ש דר' יוסי אחר ביה"ש דר' יהודא תיכף והוא צ"ה דאמר שמואל כוכב אחד יום שנים כו' הכל אליבא דר' יוסי כו' ולעיל אמר שמואל ג' רבעי מיל אליבא דר' יהודא וכאן אליבא דר' יוסי עכ"ל ע"ש ולפ"ז ראית הכוכבים לא שייך כלל להא דמשתשקע החמה ביה"ש דזהו אליבא דר' יהודא, אך נניח זה ונבוא לעיקר דבריו במה שפי' דברי הגמ' דא' רבא לשמעי' אתון כו' יתפרש אף אליבא דרבה ומשום דלמאן דקים ליה בשיעורא דרבנן היינו בקי בראית כוכבים אפשר להדליק גם לאחר שקיעה כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים:
אכן לענ"ד א"א לפרש דברי הגמ' כנ"ל דהרי לעולם צריך לפרוש מלאכה קודם ביה"ש דהא א"א לצמצם ולעשות מלאכה עד ביה"ש ממש וכמש"כ התוס' בביצה ד' ל ד"ה דהא והרא"ש בפ' יוהכ"פ בהא דאמרינן בביצה דהא תוס' יוהכ"פ דאורייתא הוא והא נשי דידן דאכלי ושתי עד אורתא כו' ומסתמא לא הי' אוכלות לגמרי עד חשיכה שאינן יכולות לצמצם אלא פירשו קודם כו' עכ"ל ע"ש וכן בודאי לענין מלאכה, א"א לעסוק עד ביה"ש ממש דא"א לצמצם כנ"ל אלא צריך לפרוש מעט קודם, וא"כ לרבה איך משכחת לה להדלקת הנרות אחר שקה"ח אף להבקי בראית כוכבים דנהי דגם לרבה אחר שתשקע החמה כ"ז שלא נראו ב' כוכבים הוי יום מ"מ הא אין גבול למתי יתראו הכוכבים וכמש"כ הרלב"ח שם כי לפעמים יתראו עם שקה"ח ויש יום שיתאחרו מעט אחר שקה"ח ויש יום שיוסיף להתאחר יותר עד סוף הזמן שפני מזרח מאדימין וא"כ איך אפשר להתעסק בהדלקת הנרות אחר שקה"ח אפילו לבקי גדול הא אפשר שכרגע יתראו הכוכבים ואפילו הדלקת נר אחד קשה ומכש"כ הדלקת הנרות ואיך אפשר דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעור דרבנן אדשמשא כו' היינו דלא בקיאי בראית כוכבים דגם אי הוי בקיאי בראית כוכבים אי אפשר להתעסק בהדלקת נרות אחר שקה"ח כי אפשר שכרגע יתראו הכוכבים, וכן במש"כ דרבא הוי קא דאוי למערב והי' סומך על מה שלא נראה עדיין כוכבים קשה ג"כ כנ"ל:
וביותר דהנה בס' חדושי הרז"ה שיעור ביה"ש סי' ח' הביא דברי הגמ' הנ"ל דאביי חזי לרבא דהוי קא דאוי למערב א"ל והתניא כו' וע"ש שכתב דמזה מבואר דאביי ורבא ס"ל כרב יוסף דאחר שקה"ח עדיין יום הוא כ"ז שפני מזרח מאדימין ולכן הביטו בע"ש אם פני מזרח מאדימין עדיין יום הוא ומותר במלאכה, וע"ש שכתב להכריע מזה כשי' הרמב"ם דאין צריך תוס' לשבת וכמ"ש הה"מ בפ"ה מה' שבת והב"י או"ח סי' רס"א והוא דלא כדעת הרא"ש והרי"ף וכל הפוסקים החולקים עליו אמנם מכאן ראי' גדולה כיון שאביי ורבא הי' מביטין בע"ש להאדמת פני המזרח והי' עושין מלאכה עד שהכסיף התחתון והרי משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון כ"ז שפני מזרח מאדימין אין זה אלא חלק ארבעים משעה ואעפ"כ היו עושין מלאכה בזה המעט א"כ א"צ תוס' לשבת. אמנם הנה מלבד אשר דעת כל הראשונים הוא דתוס' שבת ויו"ט דאורייתא הבה"ג והרי"ף והרא"ש והרמב"ן והרשב"א והר"ן ועוד כמה ראשונים אכן הנה בספרי סי' ח' הארכתי שם בדין תוס' שבת ובשי' הרמב"ם הנ"ל, ושם הבאתי ראיה דס"ל לאביי דתוס' שבת ויו"ט הוא מדאורייתא ע"ש ולפ"ז הרי נדחה דברי הגאון הנ"ל דבע"כ כן הוא דבזמן שפני מזרח מאדימין אפשר לעשות מלאכה ולהוסיף מחול על הקודש ומה שהקשה הגאון הנ"ל דהרי הזמן שפני מזרח מאדימין הוי רק חלק ארבעים משעה ואיך אפשר לעשות מלאכה ועוד להוסיף מחול על הקודש, לא נפלאת היא בעיני הראשונים דהנה הרשב"א והר"ן בפ' במה מדליקין לענין נר חנוכה דתני' מצותה משתשקע החמה כתבו דלאו עיכובא היא לומר דקודם לכן אם רצה להדליק אינו מדליק והראי' הדלקת נר חנוכה בע"ש דבע"כ מקדים עם חשיכה לרבה דאמר משתשקע החמה ביה"ש בשלמא לרב יוסף דאמר משתשקע החמה עד שהכסיף התחתון יום לא הוי ראי' דאפשר להדליק משתשקע החמה עד שהכסיף כו' מיהו נראה מדברי הרב בעל הלכות דדוקא קאמר משתשקע החמה ובע"ש נמי מדליק משתשקע החמה כרב יוסף ע"ש הרי דאף דהראשונים הנ"ל ס"ל דתוס' שבת ויו"ט דאוריי' ומ"מ סברי דלרב יוסף אפשר להדליק לאחר שקיעה בזמן שפני מזרח מאדימין ובע"כ דיוסיף גם כן מחול על הקודש:
ולפי הנ"ל הרי בשום ענין א"א לפרש דברי הגמ' דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן כו' היינו הבקיאות בראית הכוכבים דלמאן דקים לי היינו הבקי בזה גם לרבה יכול להדליק אחר שקה"ח כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים, דמלבד מת שכתבנו דגם מצד נגיעה בביה"ש גופי' א"א להדליק ולעשות מלאכה על סמך שלא נראה עוד כוכבים דהרי צריך לפרוש מעט קודם דא"א לצמצם לעשות מלאכה עד ביה"ש ממש כמש"כ הראשונים וכנ"ל, עוד ביותר יפלא דמה נעשה עם התוס' דהרי דעת כל הראשונים הוא דתוס' שבת דאורייתא ותוספת זה יש לו שיעור כמש"כ הרא"ש בפ"ד דברכות וא"כ איך אפשר להדליק ולעשות מלאכה אחר שקה"ח על סמך מה שלא נראה לו עדיין ב' כוכבים אף אי איתא דתיכף שיראה הכוכבים יפרוש ממלאכה אבל הא כבר עבר על עשה דתוס' שבת, וכיון שאין ידוע מתי יתראו הכוכבים יש לחוש שיעשה מלאכה בזמן תוס' שבת, דבשלמא לפי מה שכתבתי דרבא ס"ל כרב יוסף והא דא"ל לשמעי' אתון כו' דשיעורא דרבנן זהו זמן שפני מזרח מאדימין ניחא שפיר דלמאן דקים דקים לי' בשיעורא דרבנן יכול להדליק גם לאחר שקיעה תיכף ולהוסיף ג"כ מחו' על הקודש דהרי לשיעורא דרב יוסף יש זמן מוגבל וכמש"כ הראשונים באמת דלרב יוסף מדליק נר חנוכה בע"ש לאחר שקה"ח כנ"ל, אולם לפי דבריו דגם לרבה אפשר להדניק לאחר שקה"ח על סמך שלא נראה לו ב' כוכבים זהו דבר שא"א במציאות מצד תוס' מחול על הקודש כנ"ל:
אמנם כל מה שכתבתי הוא אף לפי מה שהבין כתר"ה בפי' הרלב"ח דלרבה הא דתני' בברייתא איזהו ביה"ש משתשקע החמה דלאחר שקה"ח מיד הוי ביה"ש היינו רק למי שאינו בקי בראית כוכבים אבל להבקי בראית כוכבים לדידי' לא הוי שקה"ח ביה"ש כ"ז שלא נראה לו כוכבים וע"ז בנה יסודו לפרש דברי הגמ' כנ"ל, ובכ"ז כתבתי דא"א לפרש בשום ענין דברי הגמ' כן בהא דא"ל רבא לשמעי' כנ"ל, אולם באמת כ"ז אינו דהנה אם כהדברים שהביא בשם הרלב"ח הי' מפורש בדבריו הי' חובה עלינו ליישב שלא יהי' תמוהים דאיך אפשר דהברייתא דפסיק ותני איזהו ביה"ש משתשקע החמה הוא רק למי שאינו בקי כשמעי' דרבא אבל לחכמים הבקיאים בראית כוכבים אין להם ענין כלל להיות ביה"ש משתשקע החמה אלא הכל תלוי בראית כוכבים והם דברים מתמיהים מאד, אבל באמת לא כיון הרלב"ח מעולם למה שכ' משמו דלרבה הא דתני' איזהו ביה"ש משתשקע החמה זהו רק למי שאינו בקי בראית כוכבים דזה לא נמצא בפי' הרלב"ח, והנה ז"ל הרלב"ח שם אקדים הקדמה קטנה כי זמן הראות הכוכבים אינו אחד תמיד בכל ימות השנה כו' גם יש ימים ששני כוכבים בינונים יראו עם שקה"ח בסמוך ויש ימים שלא יראו כו' כי השכל גוזר היותו כן ושיתחלף זמן הראותם כפי מצב השמש בגלגל וכפי רוחק הכוכבים כו' ועפ"ז אין קושי' כלל בסוגי' שמה שאמר שמואל כוכב אחד יום כו' והחידוש שהודיענו הוא ביום שיהי' אחר שקה"ח כי עדיין הוא יום כיון שלא נראה שני כוכבים ועכ"ז אין סותר לדברי רבה שדעתו הוא שהאמת שזמן ביה"ש אינו מתחיל כפי הדין עד שיראה שני כוכבים אבל כיון שזמן הראות שני כוכבים יש זמן בשנה שהוא עם שקה"ח יש לנו לומר שמשתשקע החמה תמיד יש לו דין ביה"ש כי אולי הם נראים והמביט אינו רואה אותם לקוצר ראותו כי לא ראיתי בשיעור רחוק גדול כזה אינו ראי' עכ"ל ע"ש הרי שפתי הרלב"ח ברור מללו שאינו מחלק כלל בין בקי לשאינו בקי דאף שהאמת הוא שזמן ביה"ש אינו מתחיל כפי הדין עד שיראה ב' כוכבים מ"מ יש לנו לומר שמשתשקע החמה תמיד יש לו דין ביה"ש כי אולי הם נראים והמביט אינו רואה אותם לקוצר ראותו כי לא ראינו אינו ראיה וע"ש שכתב עוד דאולי גם אינו מסתכל במקום הראוי להסתכל כו' עכ"פ הרי מבואר מדבריו באר היטב דמשתשקע החמה תמיד יש לו דין ביה"ש ואין לסמוך על ראית כוכבים כי אולי המביט אינו רואה אותם ולפ"ז הא דתניא איזהו ביה"ש משתשקע החמה הוא ביה"ש לכל ישראל:
וביותר מפורש שם אח"כ בדברי הרלב"ח דז"ל שם גם דברי הרמב"ם ז"ל מבוארים עפ"ז ודעתו הוא שלענין שבת וכל דבר חומרא כמו בזב ביה"ש מתחיל משתשקע החמה ואעפ"י שלא ראה המביט שני כוכבים כיון שהדבר מסור לכל או"א מישראל יש לנו לומר כי הגיע זמן ביה"ש וקוצר ראותו גרם שלא ראה הכוכבים, אמנם בענין קדוש החודש שהדבר מסור לב"ד לבד אם ראו הם הירח ולא יצאו כוכבים יכולים הם לקדשו כי הוא יום ונסמוך על מאמר שמואל כוכב אחד יום כו' כיון שהדבר מסור להם לבדם בראיתם הדבר תלוי שבודאי הי' אנשים שלימה היצירה והחושים ולא נאמר עליהם שלקוצר ראותם לא ראו הכוכבים כו' דלדעתו ז"ל צריך שאותם הג' יהי' מהסנהדרין ע"ש, ולפי הבנתו בכונת הרלב"ח דהא דתניא משתשקע החמה ביה"ש הוא רק לשאינו בקי אבל הבקי יכול לסמוך על מה שעדיין אינו רואה ב' כוכבים א"כ הרי דברי הרמב"ם פשוטים ואינם צריך לביאור דהרי אין חילוק כלל בין שבת לקדוש החודש דלהבקי בראית כוכבים גם גבי שבת לא הוי לגבי' שקה"ח ביה"ש כ"ז שלא נראה לו ב' כוכבים וכן הוא לענין קה"ח בודאי ישבו בקיאים וסמכו על ראיתם, וא"כ כל דברי הרלב"ח תמוהים דמה קשה לו שצריך לחלק בין שבת לקה"ח דבאמת אין חילוק כלל, ומה זה שכתב דבשבת הדבר מסור בכל אחד מישראל וקה"ח מסור לב"ד לבד, אכן הדבר ברור כמו שכתבתי בכונת הרלב"ח דלרבה הא דתניא משתשקע החמה ביה"ש הוא לכל אדם אף לנשיא מישראל ואף שלא נראה עדיין ב' כוכבים ולפ"ז צריך להבין מה בין שבת לקה"ח לזאת כתב לחלק משום דבשבת הדבר מסור לכל אחד מישראל לכך לעולם הוי ביה"ש משתשקע החמה משא"כ קה"ח דהדבר מסור לב"ד לבד לכך סמכו על ראית הכוכבים וכמו שמחלק הגמ' בעלמא דמה שמסורה לב"ד שאני:
ואחרי הדברים והאמת האלה בכונת הרלב"ח דלרבה משתשקע החמה הוי ביה"ש לכל אדם כנ"ל מעתה נסתר כל בנינו מה שכ' כת"ר לפרש דברי הגמ' דהא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו כו' בשיעורא דרבנן הוא בקיאות בראית כוכבים דלמאן דקים לי' יכול להדליק גם לאחר שקה"ח כ"ז שלא נראה ב' כוכבים, דזה אינו דלרבה משתשקע החמה הוי ביה"ש לכל ישראל ואינו מועיל שום בקיאות בכוכבים כנ"ל וכן הא דרבא הוי דאוי למערב מש"כ דרבא הי' בקי בראית כוכבים והי' יכול לסמוך ע"ז בלבד מה שלא נראה לו כוכבים דממ"נ דלרב יוסף הוי יום גמור כ"ז שפני מזרח מאדימין וא"צ הבטה בכוכבים ולרבה משתשקע החמה לעולם ביה"ש ואין מועיל בקיאות כלל וכנ"ל, וכן הרי"ף שפסק כרבה אף לא מחמת ספק בלבד ע"ש ברי"ף שכתב וכיון דלא אבריר לן כמאן מינייהו פסק עבדינן לחומרא כו' ועוד דסוגי' בכולא תלמודא כל היכי דאיפלגי רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה ענין ומחצה הלכך משתשקע החמה אתקדיש ליה יומא כו' ע"ש ולפ"ז א"א לפרש כלל מה שהביא הרי"ף הא דא"ל רבא לשמעי' אתון דלא בקיאי כו' כמו שכתב כת"ר דלרבה לעולם משתשקע החמה אתקדיש ליה יומא ואינו מועיל שום בקיאות בראית כוכבים ואין להאריך יותר: