אור ברסלב

פרי יצחק חלק א· רבי יצחק בלאזר

סימן ב

סימן א

במקום שהצבור מקדימין להתפלל קודם נץ החמה ולא יתפללו עוד בצבור לאחר הנץ כיצד יש להתנהג אם להתפלל בצבור קודם הנץ או שטוב יותר להתפלל לאחר נץ החמה אף ביחידות:

הנה הרמב"ן במלחמות ריש פ"ק דברכות כתב וז"ל ולא עוד אלא שצורת הגמ' מוכחת שכך היה מנהג חכמים שלא לסמוך גאולה לתפלה שהרי אמרו אדם גדול הוא ושמח במצות זימנא חדא סמך גאול"ת ולא פסק חוכא מפומיה כו' וא"ר זירא אנא סמכי והרי דבר גדול הוא אפילו לאדם גדול שהרי המלך חזקיה כו' מפני זה נראה שהוא שבח גדול ודבר שא"א לקיימו בכל יום לפי שאין אדם יכול לכוין ולקרות בכדי שיגמור עם הנץ ולהתפלל מיד ביום והיו מקדימין וקורין ק"ש ולא היו רוצים להתפלל אלא עם השמש ולפיכך לא היו סומכין גאול"ת והיו משבחין הסומך גאול"ת עכ"ל ע"ש ועכ"פ מתבאר מדבריו דתפלה לאחר הנץ עדיף ממסמך גאול"ת שהרי מנהג חכמים היה שלא לסמוך גאול"ת ומשום שהיו מקדימין וקורין ק"ש ולא היו רוצים להתפלל אלא עם השמש כנ"ל והרי היו יכולים לסמוך גאול"ת ולהתפלל באמת ג"כ קודם הנץ ובע"כ צ"ל דתפלה שיהיה לאחר הנץ עדיף ממסמך גאול"ת ולכך לא היו סומכין גאול"ת כדי להתפלל לאחר הנץ והנה מסמך גאול"ת עדיף מתפלת הצבור כמבואר בשו"ע או"ח סי' קי"א ולפ"ז תפלה לאחר הנץ דעדיף אפילו מסמיכת גאול"ת א"כ מכש"כ דעדיפא מתפלת הצבור ולפ"ז אם הצבור מקדימין להתפלל קודם נץ החמה יש להמתין עד אחר הנץ להתפלל אפי' ביחידות:

אמנם נלע"ד לה"ר דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דהנה בברכות דף ל' אבוה דשמואל ולוי כי הוו בעו למיפק לאורחא הוו מקדמי ומצלי וכי מטי זמן ק"ש קרו כמאן כי האי תנא דתניא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאול"ת במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף ומ"ס מסמך גאול"ת עדיף ועי' בפרש"י הוו מקדמי ומצלי קודם היום ובתו' הקשו על פרש"י וכתבו דנראה כפי' ר"ח דמשעלה עמוד השחר קאמר והוו מקדמי קודם הנץ החמה קאמר ועדיין אינו עיקר זמן תפלה ולכאורה צ"ע דמ"ט לא אמר בגמ' מ"ס דתפלה לאחר הנץ עדיף משיתפלל קודם הנץ במעומד ובע"כ צ"ל דס"ל להגמ' דמשום תפלה לאחר הנץ אין לדחות לתפלה מעומד ורק מסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד ולפ"ז מוכרח דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ. שוב ראיתי בשו"ת משכנות יעקב סי' ע"ד שכ"כ ע"ש מיהו לכאורה יש לישב בפשיטות דלכך קאמר בגמ' מ"ס מסמך גאול"ת עדיף ומשום דרשב"א קאמר בהדיא בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאול"ת אלא דבאמת יש להוכיח מדברי רשב"א גופיה מדקאמר כדי שיסמוך גאול"ת ולא כדי שיתפלל לאחר הנץ וש"מ דמסמך גאול"ת עדיף מלאחר הנץ דרק מסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד ואין לומר דרשב"א נקט כדי שיסמוך גאול"ת וה"ה דלאחר הנץ עדיף מתפלה מעומד דז"א דכיון דרשב"א לא הזכיר בדבריו נץ החמה כלל א"כ ל"ל לעשות מחלוקת בחנם בין ת"ק לרשב"א לענין תפלה לאחר הנץ וכיון דת"ק ס"ל בהדיא דתפלה מעומד עדיף מלהתפלל לאחר הנץ אפשר דרשב"א לא יחלוק ע"ז אלא דמסמך גאול"ת עדיף אפילו מתפלה מעומד וכש"כ מלאחר הנץ:

אלא דבאמת נראה לה"ר ברורה מסוגיא שם דלכ"ע מסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דשם בסמוך איתא רב אשי מצלי בהדי צבורא ביחיד מיושב וכי הוה אתי לביתי' הדר ומצלי מעומד אמרי ליה רבנן וליעבד מר כאבוה דשמואל ולוי אמר להו לא חזינן לרבנן קשישי מינן דעבדי הכי ופרש"י וליעבד מר כאבוה דשמואל ולוי שמתפללין קודם היום בביתם מעומד ולא תצטרך לב' תפלות ומשום מסמך גאול"ת כיון דמצלי קודם ק"ש לא קפדי, לא חזינן כו' שיקדימו תפלה לק"ש הלכך כיון דממתין מתפלה עד זמן ק"ש מצוה לסמוך תפלה אחר גאולה כו' ע"ש ועי' בשו"ת שג"א סי' ג' שכתב דלפרש"י צ"ל דהא דאמר בגמ' מ"ס מסמך גאול"ת עדיף אע"ג דקודם ק"ש לא חייש לסמיכה צ"ל דה"ק מוטב שימתין מלהתפלל עד זמן ק"ש כדי שיתחייב לסמוך ויקיים מצות סמיכת גאול"ת משיתפלל מעומד קודם זמן ק"ש אע"פ שאכתי לא חל עליו חיוב מצות סמיכת גאול"ת ע"ש ועכ"פ מתבאר מפרש"י דמ"ד תפלה מעומד עדיף היינו רק בכה"ג שמתפלל קודם זמן ק"ש דאכתי לא חל עליו חיוב סמיכת גאול"ת אלא שלא קיים המצוה אבל במתפלל לאחר ק"ש דחל עליו חיוב סמיכת גאול"ת כ"ע מודים דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד ומזה צ"ע על המג"א מש"כ בסוף סימן פ"ט ועי' בחי' רע"ק שם. אלא דבעיקר הדבר צע"ג דל"ל לרש"י לפרש כן בטעמא דמ"ד דתפלה מעומד עדיף משו' דבמתפלל קודם ק"ש לא חיישינן למסמך גאול"ת הא בפשיטו' אפ"ל דגם במתפלל קודם ק"ש חיישינן למסמך גאול"ת כמו במתפלל לאחר ק"ש אלא דמ"מ ס"ל דתפלה מעומד עדיף מעיקר מצות סמיכת גאול"ת בכל גווני וכבר הקשה כן השג"א בתשובה שם וכתב שישב זאת במקום אחר ולא זכינו לדבריו ונראה לומר דרש"י הוכרח לפרש כן לפי הסוגיא. דהנה לכאורה צע"ג בהא דאמרי ליה רבנן לר"א וליעבד מר כאבוה דשמואל ולוי והיינו להתפלל קודם היום במעומד וקשה הא רב אשי התפלל באמת מעומד כי אתא לביתיה ומ"מ הרי רצה להתפלל במיושב ג"כ כדי שיסמוך גאול"ת וא"כ מאי עדיפותא שיתפלל מעומד קודם ק"ש ואדרבה הרי יותר טוב להתפלל מעומד אחר הנץ ואי דס"ל לרבנן דר"א דכיון דתפלה מעומד עדיף א"כ ל"צ להתפלל במיושב א"כ בפשיטות הו"ל לומר כיון שאתה מתפלל מעומד אח"כ ל"ל להתפלל במיושב כלל אבל מאי ענין לומר להתפלל מעומד קודם ק"ש ומאי יתקן בזה ולכך הוכרח רש"י לפרש דהא דס"ל למ"ד דתפלה מעומד עדיף היינו משום דבמתפלל קודם ק"ש לא קפדינן על סמיכת גאונ"ת ולפ"ז ניחא שפיר דבתפלה שהתפלל מעומד כי אתא לביתיה לא סגי דמכיון שהתפלל אחר ק"ש א"כ מסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד ולכך הוכרח להתפלל מיושב כדי לסמוך גאול"ת ולכך אמרי ליה וליעבד מר כאבוה דשמואל ולוי להתפלל מעומד קודם ק"ש דבכה"ג דלא חל עליו עדיין חיוב סמיכת גאול"ת תפלה מעומד עדיף ולא תצטרך לב' תפלות והיינו מש"כ רש"י אח"כ דלא חזינן כו' כיון דממתין מתפלה עד זמן ק"ש מצוה לסמוך כו' וז"ב:

ועכ"פ מכיון שנתבאר הכרח לפרש"י מן הסוגיא לפ"ז הרי יש ראיה ברורה דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דלפי פרש"י וכנ"ל דבמתפלל לאחר ק"ש כ"ע מודים דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה מעומד והנה תפלה מעומד בודאי עדיף מתפלה לאחר הנץ דהרי אבוה דשמואל ולוי הוי מקדמי ומצלי קודם הנץ כדי להתפלל במעומד וא"כ מכש"כ דמסמך גאול"ת כשמתפלל אחר ק"ש דעדיף מתפלה לאחר הנץ וא"כ צע"ג על הרמב"ן שכתב שהיו קורין ק"ש ולא היו סומכין גאול"ת כדי להתפלל לאחר הנץ דהרי מסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ ועכ"פ לפי מה שנתבאר דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ דלא כמש"כ הרמב"ן לפ"ז שוב אין הכרח לענין תפלת הצבור או תפלה לאחר הנץ החמה הי עדיף טפי:

והנה בעיקר מה שפי' רש"י דמשום מסמך גאול"ת כיון דמצלי קודם ק"ש לא קפדי כנ"ל כתב השג"א שם דהאי קודם ק"ש היינו קודם זמן ק"ש ולא משום דבמתפלל קודם ק"ש לא קפדי אע"ג שכבר הגיע זמן ק"ש וע"ש שה"ר מהא דאמר ריב"ל תפלות באמצע תקנו ור' יוחנן אמר איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית הלכך מבעי לאקדומי ק"ש לתפלה והרי אף אם יקדים תפלה לק"ש ל"ל בה וא"צ לחוש לסמיכת גאול"ת בכה"ג א"ו דכל היכא דבעי למסמך גאול"ת אינו רשאי להקדים תפלה לק"ש ע"ש. מיהו באמת אין זה ראיה דאפ"ל דכוונת רש"י הוא באמת דכשמתפלל קודם ק"ש לא קפדי על סמיכת גאול"ת וטעמא רבה איכא דעיקר סמיכת גאול"ת הוא כמבואר בירושלמי משל לאוהבו של מלך שבא ודפק על פתחו של מלך יצא המלך ומצאו שהפליג כו' וכפרש"י בברכות (דף ד') ע"ש. ולפ"ז היינו דוקא כשמתפלל לאחר ק"ש כמובן אך הא דס"ל לר"י דצריך להקדים ק"ש לתפלה של ערבית היינו כדי שיתחייב לסמוך ויקיים המצוה וכמו שפי' השג"א דברי הגמ' דמ"ס מסמך גאול"ת עדיף לפרש"י וכנ"ל. מיהו מצאתי באור זרוע הגדול הל' ק"ש סי' נ"א שהעתיק דברי רש"י הנ"ל בזה"ל ומשום מסמך גאול"ת כיון דמצלי קודם זמן ק"ש לא קפדי ע"ש ומבואר בהדיא כמש"כ השג"א. והנה לפי פרש"י הנ"ל וכנ"ל יש לבאר דברי הגמ' בהא דאמר ר' יוחנן איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה לתפלה של ערבית וזה הלשון צ"ע וכן מ"ש של ערבית דנקט ורש"י פי' כש"כ של שחרית ועדיין צ"ע. ולפ"ז יתבאר שפיר דהנה תפלה של שחרית מצותה הוא אחר זמן ק"ש וא"כ כיון שהגיע זמן ק"ש הרי בהכרח חל עליו חיוב סמיכת גאול"ת אולם תפלה של ערבית לר"י דס"ל תפלת המנחה עד פלג המנחה בשעה זו מתחיל זמן תפלת ערבית וכמבואר בברכות (דף כ"ז). ולפ"ז זמן תפלת ערבית הוא קודם זמן ק"ש דזמן ק"ש הוא בצה"כ וא"כ אם יתפלל של ערבית מיד לאחר פלג המנחה לא חל עליו עדיין חיוב סמיכת גאול"ת אלא דבאמת צריך להמתין עם תפלה עד זמן ק"ש כדי שיתחייב לסמוך ויקיים המצוה של סמיכת גאול"ת ולפ"ז היינו דא"ר יוחנן איזהו בן עוה"ב זה הסומך כו' והיינו שממתין עם תפלה של ערבית עד זמן ק"ש להכניס עצמו בחיוב של סמיכת גאול"ת כנ"ל:

נחזור לענין דלפי מה שנתבאר דמסמך גאול"ת עדיף מתפלה לאחר הנץ לפ"ז אין הכרע לענין תפלת הצבור ולאחר הנץ הי עדיף טפי אולם הנה הרמב"ם בפ"ג מה' תפלה ה"א כתב תפלת השחר מצותה שיתחיל להתפלל עם הנץ החמה כו' ושם הלכה ז' כתב ואם התפלל תפלת שחרית בשעת הדחק אחר שעלה עמוד השחר יצא ע"ש וכ"כ הרא"ש בר"פ תפה"ש וז"ל ותחלת זמנה יראה משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח מידי דהוה אתמיד השחר אע"ג דעיקר מצותה עם הנץ החמה כדכתיב ייראוך עם שמש מ"מ אם התפלל בזו השעה יצא עכ"ל ומתבאר מדבריהם דהמתפלל קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד ולפ"ז נראה דתפלה לאחר הנץ עדיף מתפלת הצבור דגבי תפלת הצבור אינו ענין לומר דכשמתפלל שלא בצבור יצא רק בדיעבד אלא דהוא רק למצוה וכמבואר בשו"ע סי' פ"ט ע"ש. אולם הנה הב"י בסי' זה הביא דברי רבינו ירוחם שכתב זמן תפלה משיכיר את חבירו ברחוק ד' אמות ומצוה מן המובחר שיתפלל אחר הנץ החמה מיד ועוד פשוט בתפה"ש דאם התפלל משעלה ברק השחר והאיר פני המזרח יצא עכ"ל ועי' בב"י שכתב דנראה שהוא סובר דהא דאמר אביי לתפלה כאחרים להתפלל קאמר ונראה ג"כ שהוא סובר דמשיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ומשעלה ע"ה זמן אחד הוא ועי' בב"ח. והנה הפרישה האריך להקשות על הב"י דבע"כ משיראה ועמוד השחר אין זמן אחד וע"ש שפי' דברי רבינו ירוחם דשלשה זמנים הם דלמצוה מן המובחר הוא כותיקין אחר הנץ מיד ומי שאינו מדקדק כ"כ יכול לקרות לכתחלה משיכיר ומיהו אם התפלל משעלה עמוד השחר נמי יצא ע"ש ועי' להפר"ח בסי' זה שכתב דהעיקר הוא דמשהאיר פני המזרח יכול להתפלל לכתחלה ולמצוה מן המובחר כוותיקין ובדיעבד יצא משעלה ע"ה וכ' הפרמ"ג דכן משמע מהטור ועכ"פ מתבאר מדברי הר"י דדוקא משעלה ע"ה קודם שיכיר לא יצא רק בדיעבד אבל משיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה אלא שאינה מן המובחר. ולפ"ז שוב אין הכרע לענין תפלת הצבור ולאחר הנץ כנ"ל:

והנה לכאורה אפ"ל דרבינו ירוחם לא יחלוק על הרמב"ם והרא"ש דמש"כ הרמב"ם והרא"ש דמשעלה עמוד השחר לא יצא רק בדיעבד היינו קודם השיעור דמשיכיר. אבל משיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה דבאמת דוחק לומר דרבינו ירוחם יחלוק על רבו הרא"ש מיהו בדברי הרמב"ם הוא דוחק לומר כן דהנה הרמב"ם לא הזכיר כלל הך שיעור דמשיכיר גם גבי ק"ש. ולפ"ז נראה דמש"כ הרמב"ם אחר שעלה ע"ה היינו כל הזמן שקודם הנץ לא יצא רק בדיעבד. אולם בכ"ז נראה דמדברי הרמב"ם אין סתירה לשי' הר"י דהנה בעיקר הדבר דתפלת שחרית עיקר מצותה לאחר הנץ יש לומר ע"ז שני טעמים טעם אחד פשוט ומבואר בגמ' ברכות (דף ט') ומשום דכתיב ייראוך עם שמש וכ"כ הראשונים, טעם שני י"ל ע"פ המשנה במגילה (דף כ') לא מלין ולא טובלין כו' עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר וע"ש בפרש"י הרי דכל הדברים שזמנם ביום עיקר מצותן הוא לאחר הנץ ורק בדיעבד יצא משעלה ע"ה ולפ"ז אפ"ל דה"ה בתפלת השחר דעיקר מצותה הוא לאחר הנץ ועי' בתו' יומא (דף ל"ז) ד"ה אמר אביי שהביאו שי' ר"ת דס"ל דעיקר זמן ק"ש הוא אחר הנץ וה"ר ממשנה זו דדבר שזמנו ביום מצותו אחר הנץ ע"ש. ואף דהראשונים חולקים על ר"ת וס"ל דזמן ק"ש הוא קודם הנץ ולא חשו לראיה זו צ"ל דשאני ק"ש דלא תלי' ביום ולילה דכתיב בשכבך ובקומך ולכך עיקר זמן ק"ש הוא קודם הנץ בשעה שהוא זמן קימה לרובא דאינשי וכמש"כ הרמב"ן במלחמות אבל לגבי תפלה אפ"ל דעיקר מצותה הוא לאחר הנץ דומיא דכל הנך דחשיב במשנה אלא דלפי טעם זה צ"ל דכל שמתפלל קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד וכמבואר במשנה במגילה שם כנ"ל ולפ"ז הרי צ"ע על רבינו ירוחם שכתב דמשיכיר הוא זמן תפלה לכתחלה וקשה נהי דקרא ייראוך עם שמש י"ל דהוא רק למצוה מן המובחר לוותיקין מ"מ נימא דתפלה הוא דוקא לאחר הנץ ככל המצות שזמנם ביום וממילא קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד וכמבואר במשנה וכנ"ל. אך נ"ל בזה דשאני תפלה דאינו ענין לומר שתהיה זמנה דוקא לאחר הנץ דלפמ"ש הראשונים דעיקר זמן ק"ש לכתחלה הוא משיכיר ולפ"ז מכיון דצריך לסמוך גאול"ת ממילא גם זמן תפלה לכתחלה הוא קודם הנץ. ולפ"ז ניחא שפיר דברי הרמב"ם דאזיל לטעמיה דהנה הב"י בסי' נ"ח כתב בשי' הרמב"ם דס"ל דעיקר זמן ק"ש הוא כוותיקין מעט קודם הנץ דאביי דאמר לק"ש כוותיקין פליג על ר"ה דאמר הלכה כאחרים והיינו שלא הזכיר הרמב"ם כלל השיעור דמשיכיר ולפ"ז כיון דעיקר זמן ק"ש הוא בסוף ע"ה קודם הנץ ממילא י"ל דעיקר זמן תפלה הוא רק דוקא לאחר הנץ ולא משום קרא דייראוך עם שמש בלבד אלא משום דהוי ככל המצות שזמנם ביום דמצותם הוא רק לאחר הנץ ומשום ק"ש אינו ענין להקדים דהרי זמן ק"ש הוא שיגמור עם הנץ ואח"כ מיד הוא זמן תפלה. ולפ"ז אם התפלל קודם הנץ לא יצא רק בדיעבד כנ"ל. אולם לפי מה דקי"ל דעיקר זמן ק"ש הוא משיכיר וכמש"כ הראשונים ממילא גם זמן תפלה לכתחלה הוא משעה זו אלא משום דכתיב ייראוך עם שמש והוא רק למצוה מן המובחר וכמש"כ רבינו ירוחם וכנ"ל:

אלא דלפי מה שנתבאר דהא דתפלת השחר מצותה הוא אחר הנץ היינו רק מקרא דייראוך עם שמש כנ"ל. והנה מדברי הראשונים נראה דעיקר המצוה הוא עם שמש ממש סמוך מיד לאחר הנץ ועי' בתו' יומא שם שהביאו שי' ר"ת דס"ל דעיקר מצות ק"ש הוא לאחר הנץ אלא שהוותיקין היו ממהרין שלא כדין בשביל חיבת התפלה שתהיה עם שמש וע"ש שה"ר דעיקר חביבות התפלה הוא בשעת הנץ ע"ש וכן מתבאר מדברי הרר"י בסוגי' דוותיקין ע"ש ולפ"ז נראה דמי שלא יוכל לכוין להתפלל מיד לאחר הנץ שתהיה עם שמש ממש ממילא אין נ"מ אי מקדים להתפלל קודם הנץ או לאח"כ מופלג מהנץ ואף די"ל דמ"מ מקרא דייראוך עם שמש משמע שיהיה עכ"פ ביום מ"מ אין לזה הכרע ואפ"ל דכיון דזמן תפלה לכתחלה הוא משיכיר אלא דלמצוה מן המובחר הוא כוותיקין שתהיה עם שמש לפ"ז כל שאינה עם שמש ממש אין נ"מ אי מקדים ג"כ להתפלל קודם הנץ ועכ"פ כיון דעיקר מצוה מן המובחר הוא עם שמש ממש. ולפ"ז נראה דאם הצבור מקדימין להתפלל קודם הנץ ואם לא יתפלל בצבור ג"כ לא יוכל לכוין להתפלל עם שמש ממש לפ"ז בודאי דטוב יותר להתפלל בצבור קודם הנץ מלהתפלל אח"כ ביחידות:

תוכן העניינים

פרי יצחק חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה