אור ברסלב
פרי חיים (הגדה) הגדה של פסח › יכול מר"ח

פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב

הגדה של פסח · יכול מר"ח

ושאינו יודע לשאול

יכול מר"ח כו' להבין מה שאמר יכול מר"ח האיך ס"ד לספר ביצ"מ להגיד לבנו שאינו יודע לשאול בר"ח. וגם שאמר יכול מבעוד יום מאי ס"ד לספר ביצ"מ מבעוד יום. ונראה דאמרו בגמ' ר"ה (י"א) פלוגתא רא"א בתשרי נברא העולם ור"י אומר בניסן נברא. ור"א אמר בניסן נגאלו ובתשרי עתידין לגאל. ור"י סבר בניסן נגאלו ובניסן עתידין לגאל. וע' בס' קדושת לוי עה"ת שמבאר דליכא פלוגתא ביניהם ע"ש. ואף אנו נאמר בדרך זה כי ידוע מ"ש דאהבה ראשונה שהי' להש"י על נשמות ישראל כדי להיטיב להם כמ"ש בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית ובשביל אהבתם להשפיע עליהם י"ג מכילין דרחמי ברא עמו. ואהבה ראשונה מרומז בראש הי"ג והוא א"ל והוא חסדים גמורים. וזהו כי אמרתי עולם חסד יבנה כלומר מחשבתי שיהא עולם שמדת חסד יבנה. וזהו בניסן שהוא חסדים נברא העולם בשביל מחשבה זו להטיב לעמו ישראל ברא העולם. וכשבא לברוא את העולמות הוצרך להיות צמצום ומקום פנוי להוציא מחשבתו אל הפועל וזהו בתשרי הוא מדת צמצום נברא העולם והכל מודים שבניסן נגאלו ממצרים כי במצרים היו ערום וערי' ולא הי' בידם שום זכות שיגאלו רק שהגיעה השבועה שנשבע הש"י לאברהם לגאול בניו והוצרך לתת להם מצות פסח ומילה כמו שפי' רש"י ז"ל. וזהו בניסן נגאלו ממצרים בחסדים גמורים אהבת הש"י לישראל חסד ח"ס דל"ת שחס על מדריגת דל"ת ומשפיע להם אע"פ שאינם שוים. ובתשרי סבר ר"א שעתידין לגאל כי באמת בתשרי הוא דין שהש"י דן את כל העולם. ובר"ה עמו בני ישראל מעוררין בתשובה לפניו ור"ה הוא יום הראשון של עשי"ת. וביוה"כ הש"י מקבל תשובתם ומוחל וסולח להם כי אין יוה"כ מכפר אלא על התשובה. וע"כ נקרא זה החדש תשרי לשון סליחה כמו שרי' לי' מארי'. כי העובר עבירה נלכד ונאסר ביד היצר הרע וכוחותיו וכשהש"י מוחל לו ע"י התשובה אז שרי לי' מבית אסורין ל' שרי ואסר. וזהו בתשרי עתידין לגאול כלומר בתשובה עתידין לגאול כי כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. ור"י אומר בניסן עתידין לגאל נמי אמר ומודה שצריך להיות בתשובה והיינו בתשרי. אלא אמר שהש"י יסבב להם סיבות שישובו בתשובה לא מתוך צרות כענין שאמרו (סנהדרין צ"ז) שיעמוד עליהם מלך כהמן אלא ברחמים גדולים אקבץ אותם ויסבב להם סיבות בחסדים גדולים שישובו ולא מתוך צרות ודין. והנה ניסן הוא חסדים כי הוי' המרומז בניסן הוא כסדר ויוצא מן ישמחו השמים ותגל הארץ כשיש חסדים בעולם כמ"ש בתיקונים כשהוי' הוא כסדר הוא חסדים. וע"כ במצרים שלא היו בהם שום זכות הוצרך לגאלם בניסן בעת ששורה חסדי השי"ת. והנה נלמד מדברי הה"ג בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זלה"ה שכל צירוף הוי' ששורה בכל חדש, היינו אות ראשונה בשבוע ראשון של החודש, ואות הב' בשבוע שני של החודש, ואות ג' של הוי' בשבוע ג' של החודש, ואות ד' של צירוף הוי' השורה בכל חודש בשבוע הרביעית של חודש. כמ"ש הרב הגדול בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זלה"ה על צירוף של חודש אב שהוא יוצא מן הסכת ושמע ישראל היום והם הוי'. וידוע מ"ש בתיקונים כשהוי' הזכרים קודמין הוא רחמים. וכשהדין של הוי' הוא בתחילה הוא בחי' דין. ובאב החצי חודש ראשון ה' ו' מן הסכת ושמע וע"כ הוא דין שהה"א קודם. אבל בחצי חודש השני שהוא י"ה מן ישראל היום כסדר הוא רחמים וחסדים גדולים וע"כ לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב (תענית ל) וכן השם של חודש זה אב חצי חודש ראשון הוא ארור וחצי חודש השני הוא ברוך עכ"ד ודפח"ח. מזה משמע שאותיות הוי' השורה בכל חודש אות הראשון של הצירוף בשבוע הא' כנ"ל. וז"ש בעל האגדה על פסוק והגדת לבנך ביום ההוא ומלת ההוא רומז על עתיקא כמ"ש בסידור בפסוק ויושע ה' ביום ההוא. וזהו יכול מר"ח ניסן שנתגלה בר"ח היוד של הוי' ובקוצו של יוד מרומז ההוא. ואמר תלמוד לומר ביום ההוא כלומר ביום ההוא ממש שיצאת ממצרים תגיד לבנך. ועל מה שאמר ביום ההוא ולא אמר ביום זה כי אף בחמשה עשר בניסן היו חסדי היו"ד בהעלם וע"כ יצאו ממצרים. ע"כ אמר והגדת לבנך ביום ההוא אבל כונתו ביום ההוא ממש שיצאו ממצרים תגיד לבנך ולא מר"ח. אי ביום ההוא יכול מבעוד יום ר"ל אחר שנשחט הפסח וכבר מלו א"ע וקבלו השני מצות והיו ראוים לגאול וגם שכבר נעשה להם נס גדול שזבחו אלהיהן של מצרים לעיניהם ויראו מהם לומר להם דבר יכול אז תגיד לבנך הנם הגדול הזה והוא התחלת הנס כמ"ש (ישעי' כ"ד) יפקוד ה' על צבא מרום במרום וז"ש תלמוד לומר בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך והיינו בלילה שהי' התגלות הנם גם בארץ כמו שכתוב ועבר ה' וכו' ומתו כל בכורי מצרים וראיתי את הדם ופסחתי עליכם אזי בשעה הזאת תגיד לבנך ולא מבעוד יום שלא הי' הנס רק בעליונים היינו באלהיהם.

תוכן העניינים

פרי חיים (הגדה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה