פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב
הגדה של פסח · וירד מצרימה
וירד מצרימה כו' עפ"י הדיבור. ועולם הדיבור הוא עולם המעשה ועולם המחשבה עולם התענוג ולשון על הוא למעלה ר"ל שהי' אנוס למעלה מעולם הדיבור שהוא עולם המחשבה עולם התענוג משם הי' אנוס שירד למצרים כדי להתענג עם יוסף קודם שאמר לו השי"ת אל תירא מרדה מצרימה וירד במורא כדי להתענג עם יוסף. ומחשבתו הי' ג"כ לפרוע שט"ח של גירות המוטל על זרעו של יצחק ומן העולם המחשבה שהוא עולם התענוג הי' אנוס אבל לא מעולם הדיבור עולם המעשה לא הי' אנוס רק בתענוג וזהו אנוס עפ"י הדבור היינו למעלה מעולם הדבור הי' אנוס אבל לא בעולם הדבור עולם המעשה.
או יאמר וירד מצרימה אנוס עפ"י הדבור והקשה בס' מעשה ה' דלשון וירד משמע מצד בחירתו ולא מאונס דאל"כ הול"ל ויוריד למצרים כמו ויורידו אותו למצרים האמור ביוסף שפירושו ע"י הכרח. ונראה דארז"ל (שבת פ"ט) ראוי הי' יעקב לירד למצרים בשלשלאות אלא שזכותו גרם וכונתם דהי' מוכרח לירד למצרים לתקן חטא אדה"ר ק"ל שנה. והניצוצות נפלו למצרים וע"כ הי' השעבוד בחומר ובלבנים ובעבודה קשה וכן הי' ראוי להיות תחילת הירידה למצרים ביסורין אלא שזכותו גרמה. וכן יש לומר דבעל אגדה דרש לשון וירד שמעצמו ירד. וז"ש וירד מצרימה אנוס על פי הדיבור שהש"י ב"ה עילת העילות וסיבת הסיבות הסיב סיבה שירד מעצמו למצרים ולא שירד בשלשלאות לכך כתיב וירד לשון שמורה שמעצמו ירד ולא הי' לו מעש' של יסורים המוכרחת שיבא למצרים ע"י יסורין ושלשלאות אבל הי' בכבוד גדול מחמת זכותו אבל באמת הי' אנוס עפ"י הדיבור לירד למצרים כדי לתקן שם חטא אדה"ר בק"ל שנה אבל לא הי' אנוס במעשה בירידה זו. וזה שדרש וירד מצרימה אנוס עפ"י הדבור כלומר לכך כתיב לשון וירד שמשמע שמעצמו ירד להורות שלא הי' אנוס בירידה במעשה. אבל באמת הי' אנוס עפ"י הדיבור לתקן כנ"ל וזה האונס הי' בהעלם שהש"י סיבב הסיבה שיבא למצרים ושימות שם ושאח"כ ישתעבדו בניו בחומר ובלבנים לתקן החטא כנ"ל. וסיבה שהי' יוסף מלך הכריחו בהעלם לירד למצרים לראות עם יוסף ולקבל תענוג ממנו כמ"ש בזוהר ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה שכל חיותו בהשקט ותענוג לא הי' רק השבע עשרה שנה שהי' במצרים עם יוסף שהי' מלך ונמצא אעפ"י שהי' ירא לירד למצרים כמ"ש בפ' ויגש שאמר לו הש"י אל תירא מרדה מצרים כי לגוי גדול אשימך שם. וכבר הי' בדרך כשאמר לו הש"י אל תירא כו' אעפ"כ ירד למצרים קודם שאמר לו הש"י אל תירא וכו' כדי לקבל תענוג מיוסף וגם לפרוע שט"ח של גרות המוטלת על זרעו של יצחק ונמצא הי' מוכרח מעולם המחשבה שהוא עולם התענוג לירד למצרים וזהו אנוס עפ"י הדבור ולשון על הוא למעלה ר"ל למעלה מעולם הדבור שהוא עולם המעשה הי' אנוס מעולם התענוג אבל לא מעולם המעשה שהוא עולם הדבור לא הי' אנוס אלא וירד מעצמו בכבוד ובתענוג שזכותו גרם זה שלא הי' אנוס לפרוע שט"ח של גירות ולתקן החטא גם מעולם המעשה.