פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב
הגדה של פסח · ברוך שומר הבטחתו
ברוך שומר הבטחתו כו' להכין דאמר ברוך שומר הבטחתו הול"ל ברוך מקיים הבטחתו לישראל. וגם דאמר חשב את הקץ מה הוא שחשב. וגם מלת את מיותר דהול"ל חשב הקץ לעשות וכו'. ונראה דהנה שמעתי בימי בחרותי מאבי מורי הרב זלה"ה שאמר שחשב את הקץ היינו שחשב את הק"ץ שנה משנולד יצחק עד שירדו למצרים. שבמצרים היו רד"ו ונחסר ק"ץ שנה. ומחמת שאמר לו הש"י כי גר יהי' זרעך והגירות התחיל משנולד יצחק ויביאו ראי' מפסוק ויאמר לאברם וכו' ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ובאמת לא היו רק ר"י שנה וא"כ יחסר ק"ץ שנה אלא ש"מ שחשב את הקץ משנולד יצחק עכ"ד ודפח"ח. ובאמת מצינו שני טעמים בדרז"ל (נדרים ל"ב) על שהיו במצרים רק ר"י שנה. טעם הא' הוא כנ"ל דהגירות התחיל משנולד יצחק. וטעם השני שקושי השעבוד השלים לד' מאות שנה. ונ"ל ששני הטעמים צריכין זה לזה, הטעם הא' צריך לטעם הב', והב' צריך להא'. ושניהם הם טעם אחד. דעל הטעם הא' קשה מה בכך שהתחיל הגירות משנולד יצחק הלא לא הי' אז שעבוד ונאמר בפסוק ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וא"כ נחסר שעבוד של ק"ץ שנה ועכצ"ל כטעם הב' שקושי הי' משלים וא"כ מה שנחסר שעבוד של ק"ץ שנה היה להם אח"כ קושי השעבוד וצער הנוסף להם בקושי השעבוד הוא ממש כמו השעבוד של ק"ץ שנה. וכן טעם הב' לבד אינו מספיק שקושי השעבוד משלים לת' שנה. באמת שיכול להיות שהיה להם עבודה בזמן רד"ו שנה בקושי השעבוד כמו בת' שנה בלא קושי השעבוד אבל מ"מ לא היו בארץ לא להם רק רד"ו שנה, וע"כ צריך לטעם הא' שהגירות התחיל משנולד יצחק וא"כ משנולד יצחק עד שיצאו ממצרים היה באמת ד' מאות שנה אבל מ"מ נחסר השעבוד של ק"ץ שנה ע"ז הי' משלים קושי השעבוד כדי עבודת של ק"ץ שנה כנ"ל. ואגב זה נבאר מה שאז"ל דבר נא באזני העם אין נא אלא לשון בקשה (ברכות ט') בבקשה מכם שלא יאמר אותו צדיק ועבדום וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם. והקשה מהרש"א ז"ל והיא פליאה ואם לא אמר אותו צדיק צריך לקיים הבטחתו בעצמו. וגם צריך להבין למה לא אמר תחילה הפסוק שיאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם קיים אמת שי"ל שהזכיר זאת היותר חמורה. אלא נראה כנ"ל דהזכיר ועבדום וענו אותם קיים ר"ל אעפ"י שלא היו רק רד"ו שנה בעבדות אעפ"כ התחכם בקושי השעבוד כדי להשלים הק"ץ שנה שהיו בלא שעבוד משנולד יצחק עד שבאו למצרים כדי לקיים דבורו שאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. וז"ש ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים. ועל קושית מהרש"א ז"ל י"ל דבאמת כ' האריז"ל פי' ואח"כ יצאו ברכוש גדול. וז"ל שיבררו כל טוב שנפל במצרים ולא יצטרך עוד בירור עכ"ל. וא"כ זה היה באמת כונה השי"ת שאמר ואח"כ יצאו ברכוש גדול שזהו טובה אמתית שיבררו כל הני"ק שנפלו שם ולא שיצאו בממון רב. אבל אמר שלא יאמר אותו צדיק זהו אברהם שהי' איש חסד ומשפיע לכל בחנם אעפ"י שלא הי' מגיע ממנו. והוא יאמר שהי' להשי"ת לקיים ואח"כ יצאו ברכוש גדול דהיינו בממון רב אעפ"י שלא הי' זה כונתו רק שיבררו כל הניצוצות הי' לו ליתן להם זה בחנם ולקיים ברכוש גדול כפשוטו שיצאו בממון רב ג"כ. וז"ש ברוך שומר הבטחתו ומלת שומר הוא מלשון המתנה כמו (בראשית ל"ו) ואביו שמר את הדבר שהי' ממתין ומצפה ע"ז כי באמת שקושי השעבוד התחיל משנולדה מרים זמן רב קודם שיצאו ממצרים ומחמת שהש"י הי' ממתין ומצפה ע"ז לקיים הבטחתו ולגאלם ולהוציאם ברכוש גדול משנולדה מרים התחכם וגזר עליהם קושי השעבוד כדי שיוכל לחשוב את הק"ץ שנה משנולד יצחק שהי' אז בלא שעבוד ולא יצטרכו לחיות במצרים רק רד"ו שנה. וזהו ברוך שומר הבטחתו לישראל שהיה ממתין ומצפה לקיים הבטחתו לישראל כנ"ל. ואח"כ אמר ברוך הוא שהקב"ה חשב את הקץ לעשות. ר"ל שחשב הצער הנוסף להם בקושי השעבוד. את הקץ כמו עם הקץ כלומר עם הק"ץ שנה משנולד יצחק חשב הצער הנוסף להם בקושי השעבוד כאלו עבדו גם בק"ץ שנה משנולד יצחק. וכ"ז לעשות ולקיים מ"ש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שנאמר ויאמר לאברם וכו' ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. ובאמת לא עבדו רק רד"ו שנה אלא שחשב צער הנוסף בקושי השעבוד אל הק"ץ שנה משנולד יצחק שהי' אז גירות בלא שעבוד כדי למהר ולגאלם שלא ישקעו במצרים כמ"ש האריז"ל על ולא יכלו להתמהמה שלא יבואו ח"ו לשער הנ' של הקליפה. ואפשר גם מחמת זה גזר קושי השעבוד קודם כי הוא ית' צופה ומביט עד סוף כל הדורות כנ"ל.