אור ברסלב
פרי חיים (הגדה) דרוש קדש ורחץ

פרי חיים (הגדה)· רבי אברהם חיים מזלוטשוב

דרוש קדש ורחץ

דרוש לשבת הגדול

ונראה דהנה ידוע מ"ש האריז"ל שע"כ נק' פסח לשון דילוג על שהי' גדלות קודם לקטנות ע"כ. ושמעתי מהרב בוצינא קדישא מו"ה אברהם ז"ל בחה"ק בוצינא קדישא מו"ה דוב בער זללה"ה פי' ע"ז משום שהאדם צריך להכניע שבע מדותיו שיש בו כגון אהבה ויראה והתפארות וניצוח וכו' תחת יראת ה' כמ"ש דהע"ה (ד"ה א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וכו' וידוע דכל מדה כלולה משבע והם מ"ט ואם מכניע כל השבע מדות בכללן ובפרטן תחת יראת ה' והם מ"ט אז שורה עליו שער החמשים שהוא עולם המחשבה בינה. והנה במצרים שהיו ערום ועדי' ומוטבע בטומאה ועובדין ע"ז והגביהם הש"י בפעם אחת בלי שום טורח ובאו לשער החמשים כמ"ש (שמות י"ג) וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים שבאו תיכף לשער החמשים רק אין זה כונת הבריאה שברא הש"י את האדם שיעבוד הש"י ויכניע היצר כדי שלא תהנה הנשמה מנהמא דכסופא ואם עשה השי"ת הדבר והגביהם מאי הועילו הם ע"כ אחר הפסח נלקח מהם ההארה הגדולה הזאת וציוה להם השי"ת לספור ספירת העומר מ"ט יום לתקן מדותיהם בכלל ובפרט והם מ"ט כנ"ל וביום החמשים יקבלו התורה ויבואו לעולם המחשבה שער הנו"ן וזהו שהי' להם גדלות קודם לקטנות עכ"ד ודפח"ח. והנה האדם יראה בעצמו שכך מתנהג הש"י עמו ובתחלה כשמשים אל לבו לעבוד הש"י בא אליו הארה גדולה כמ"ש הרוקח ז"ל אין חזק כתחלת החסידות. ואח"כ נלקחה ממנו הארה זו ומסייעין אותו שיתקן מדותיו ולתקן חטאיו עד שבא מחמת רוב עבודה אל עולם המחשבה. וזהו סימן לסדר של פסח שהי' שם גדלות קודם לקטנות. דהיינו. קדש מתחלה בא הקדושה עליהם וקדש אותם ואח"כ נלקח מהם הקדושה הזאת ורחץ שרחצו וטהרו את מדותיהם בכלל ובפרט והם מ"ט עד שקבלו התורה ביום החמשים ובאו לשער החמשים. והנה ארז"ל (אבות פ"ז) כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו' כי בקבלת עול תורה בשלימות צריך לראות שלא להצטרך לעסוק במו"מ גדול כדי להתפרנס עצמו במאכלים ערבים ובתענוגים ע"ד שארז"ל (עירובין נ"ה) אין התורה מצויה לא בתגרנים ולא בסחרני' כו' ע"כ יצמצם פרנסתו ויאכל פת במלח שהוא מאכל עני כמ"ש (ברכות ב') בשעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח וישתה מים שאין בו חסרון כיס וישן על הארץ ולא בכרים רק ינהג בדברים גשמיים רק לקיום הגוף הכרחי ולא במותרות ועל הצטרכות מעט שמצטרך ארז"ל (אבות פ"ב) טוב תורה עם ד"א. וז"ש אחר ורחץ אחר שיתקן מדותיו ויקבל התורה ינהג בדרכי התורה. כרפס ר"ל הכר שלו יהי' פס ידו בשכבו על הארץ ולא בכרים. יחץ ויאכל מאכל עני כמ"ש (פסחים קט"ו) דרכו של עני בפרוסה וכשנוהג עצמו בדרכי התורה תשים התורה דרך אליו. וז"פ כך הוא דרכה של תורה ר"ל במי שעושה כך אז תשים התורה דרך אליו וכשתשים התורה דרך אליו אז מגיד רחצה כי קודם קבלת התורה לא הי' יודע לעשות תשובה על חטאיו רק הי' יכול לתקן מדותיו ולא יותר אבל לא הי' יודע לעשות תשובה על חטאיו. והנה מלת תשובה הוא תשוב ה' ר"ל שישיב ה"א אחרונה שפגם והפריד מן הוא"ו של השם. וזהו מגיד רחצה ר"ל התורה תגיד לו רחץ ה' איך שיטהר ה"א אחרונה ויקרב אל הוא"ו וזהו תשובה. מוציא מצה כי אמרו שהחמץ הוא היצה"ר וההיפך שלו היצ"ט נק' מצה ואח"כ בקבלת התורה שהוא מכניע היצה"ר כמו שארז"ל (קדושין ל') בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין ועי"ז מוציא מצה מוציא היצ"ט שהי' טמון נגד היצה"ר שהי' מושל בו. וכ"פ האלשיך ז"ל מוציא מצה לפי דרכו ע"ש. ואח"כ בהתמדת עבודה יראה להגביר על היצה"ר כמ"ש (אבות פ"ד מ"א) איזה גבור הכובש את יצרו. ולהכניע אותו שיהי' כבוש תחת ידו וימשול בו כרצונו ויעבוד עמו הש"י ולא יבטל אותו לגמרי כמ"ש (יומא ס"ט) ביעתא בת יומא לא אשתכח רק יכניע אותו ויעבוד עמו הש"י וזהו מרור ר"ל היצה"ר כורך יהי' כפות אצלו וברצונו ויוציא אותו בעת שיצטרך לתאות הגשמיות לעבודת הש"י. וזהו שלחן עורך כלומר כשיהי' היצר כבוש ת"י שיפעול בו כרצונו בעת שיצטרך לתאוות הגשמיות אז שלחן ערוך יהי' שלחנו ערוך למעלה ויעבור את הש"י במאכלים הגשמים כמ"ש (יחזקאל מ"א) זה השלחן אשר לפני ה'. ואז צפון ברך ר"ל יקבל ברכות מן היצה"ר הנק' צפון כמ"ש (יואל ב') ואת הצפוני ארחיק מעליכם וכו' בהכניעו לעבוד עמו הש"י כי באמת גם רצונו וחפצו של היצה"ר שלא לציית אותו אלא שמסית האדם ועושה שליחותו של הש"י. ושמעתי מאדמו"ר הרב הגאון החסיד המפורסם מ' שמואל שמעלקי זלה"ה ז"פ (תלים ל"ד) בקש שלום ורדפהו ר"ל אם תבקש שלום עם היצה"ר תרדפו כי גם רצונו וחפצו בזה. ואז הלל נרצה אם יהלל להש"י נרצה לפניו כי יעבוד הש"י גם עם היצה"ר. כמו שארז"ל (ברכות נ"ד) בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצה"ר ואז יהלל להש"י ונרצה לפניו.

תוכן העניינים

פרי חיים (הגדה)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה