פרי חדש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה
פרק ח · הלכה ב
מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן. בפרק ר' ישמעאל מדמי ליה תלמודא לאבני הר שנדלדלו ופסק הרב לקולא משום דבירושלמי מסיים להו דר' יוחנן אסר ובני ר' חייא קשרו עיין מ"ש הש"ך וגם נ"ל לדקדק מתוך סוגיית הש"ס דההיא דאמרינן לא צריכי דטפחינהו בידיה הוה דחייה בעלמא דהא כי קאמר ליה ר' יוחנן לריש לקיש זיל הדר דמים של רבים אינן נאסרין משמע דדכותיה אי הוו של יחיד הוו נאסרין ואי אמרת בשלמא דקאסר ר"י בתלשינהו (דלא) [גלא] היינו דקאתי עלה ר"י מטעמא דמים של רבים משום דלפעמים שהם נתלשין ומשו"ה אי הוו של יחיד הוו נאסרין אבל אי לא קאסר ר"י אלא בטפחינהו בידיה מנ"ל לר"י דבההוא עובדא טפחינהו בידיה דקאתי עלה מטעמא דמים של רבים והא מסתמא לא הוי הכי אלא משמע דתסתיים דר"י הוא דקאמר אסורות ודוק:
ומ"ש נטלן בידו. מלשון הש"ס לא משמע שנטלן בידו אלא שעקרן מלמטה למעלה בידו וכן פירש רש"י דטפחינהו גוי בידים מלמטה ותלשן ואח"כ השתחוה להן וקשה לי על פי' הרב דאי נטלן בידו הרי הם שלו ותו לא הוו של רבים והיכי אמרינן בגמרא שאינן נאסרים וי"ל דמיירי שנטלן בידו ע"מ שלא לזכות בהם וזהו שסתם הרב ולא ביאר אי מיירי במים של רבים או של יחיד משום דכיון שנטלן בידו הרי הם שלו ותו לא הוו של רבים ובכל גוונא נאסרין: