אור ברסלב

פרי חדש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי חזקיה די סילוה

פרק ח · הלכה א

פרק ח

לפיכך הכותים העובדים את ההרים וכו' ואת המעיינות הנובעים לרבים וכו'. תימה דהא מוכח להדיא בפרק ר' ישמעאל דף נ"ט דאף דטפחינהו למיא בידיה כיון דהוו מים של רבים אינן נאסרין ומלשון הרב משמע דטעמא הוי משום דאין בו תפיסת יד אדם והלח"מ הניחו בצ"ע ולי לק"מ שסמך על המבין דאי טעמא דמעיינות משום דאין בו תפיסת יד אדם מאי אירייא של רבים אפילו של יחיד נמי אלא שהרב כלל דין מעיינות בהדי אינך אע"ג דלאו מחד טעמא נינהו וכן דקדק הרב בלשונו שכתב הרי אלו מותרין בהנאה דהיינו ההרים וכן מותר לאכול הפירות והבהמה ולא כתב הרב נמי ומותר לשתות מאותן המים לאשמועינן דאלפיכך שכתב לא קאי אלא אהרים ואאילנות ואבהמה דהני תלת הוו מטעמא שאין בהן תפיסת יד אדם לאפוקי ממעיינות שאף שיש בהן תפיסת יד אדם מותרים משום דרבים נינהו ומ"ש הש"ך ביו"ד סימן קמ"ה דתלושים אפילו של רבים אסורים להדיוט אישתמיטיה ש"ס דפ' ר' ישמעאל ובנקודות הכסף רצה לתקן המעוות ולא עלה בידו עיי"ש וגם דברי הט"ז בלתי מתוקנים ומ"ש לשם דדוקא ממים חיים מביאין נסכים כן נראה מדברי התוס' בשלהי לולב וערבה שפירשו מנא הני מילי דקאי אמי השילוח ומפיק ליה ממעייני הישועה אלמא מעיין בעינן אלא דקשה דהא במתני' קתני דממלא ממי הכיור ומי כיור סגי להו במי מקוה וצ"ל דתנא דמתניתין סתם לן כמאן דס"ל דמי כיור בעי מים חיים אבל הרמב"ם פסק בהל' ביאת המקדש דסגי למי כיור במי מקוה וא"כ לנסכים לא בעינן מים חיים ועיין בתוס' דסוף פ' חזקת עיי"ש:
ומ"ש עשאה חליפין וכו'. מה שהקשה הכ"מ דכיון דסוגיין בעלמא דאין מלמדין היאך פסק כמ"ד אסורין לפי מה שהקשו התוס' בשילהי האיש מקדש ותירצו לא קשה מידי דאע"ג דבעלמא אין מלמדין הכא מלמדין כי קושיית התוס' ומשו"ה פסק הרב לחומרא:

תוכן העניינים

פרי חדש על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה