פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות תשובות · סימן קנ
בין כסא לעשור, ד' ישמור וינצור ויעזור. בברכת השנים, בכל מיני עניינים, לכבוד אהובי ידינ"פ תרב הה"ג חריף ובקי מובחר גברים וכו' כש"ת מו"ה שמואל בראך נ"י האבד"ק ניר מאדא והגליל יע"א:
יקרת מכתבו הגיעני וברך לקחתי וברך אשוב בברכת תודה יהי מוקירו ברוך בכל מיני ברכות ותהלה לו יאתה, וד' יעזרנו על דבר כבוד שמו להרים דגל התורה עד אשר נזכה בקרוב להרמת משיח צדקנו בב"א – וע"ד מה דבדק לן בקושי' אחת על הר"ש ריש מס' מקואות שיש לו דרך אחר בהא דשתה טמא דחיישינן שמא אותה הטפה שנפלת מפי הטמא באה אח"כ לפיו של טהור ולא כפירש הר״ם שהמים נטמאו ביד הטמא, וא"כ קשה על הרש לאיזה צורך אשמעינן עוד דנפלו מים טמאים ושתה טהור טמא, דבשלמא לפירש הר"ם אשמעינן דגם ע״י מים טמאים מהטמאים הטהורים (וברמב"ם פט"ו מהל' טומאת אוכלין נקט באמת הלשון אבל אם שתה מהם אדם וכו' או שנפלו לתוכן משקים טמאים ״ברצון״ נקט דבעינן להדיא ״ברצון״ דבלאו"ה אינם מטמאים) אמנם להר"ש דחיישינן לטפה עצמה א"כ למה נקט אח"כ בבא ג' נפלו מים טמאים, כך היא הוכן קושייתו, ידע שכבר הקשה כן הגאון ר' עקיבא איגר זצ"ל בפירוש המשניות שם וז"ל בד"ה נפלו מים, אבל להרע"ב דס״ל באמת דמי גבאים אין מקבלים טומאה והכא החשש רק דרשותה הטהור דלמא שותה הטפה הטמאה עצמה ומטמאים המשקה שבפיו וזה כבר אשמעינן מרישא דהא ברישא הטעם דטפה שבפי הטמא חזר ונפל למי גבים והיינו ממש משקים טמאים ודינא דמתני' זו נכלל בדינא דמתני' דלעיל וצלע״ג, עכ"ל, [העתקתי' אות באות כי אולי אין בידו ההגהות דעק"א על המשניות], ולחומר הנושא נ"ל דהר"ש ס"ל כשיטת הראב"ד פט"ו מהל' טומאת אוכלין שכ' שם וז"ל, אבל הרצון זה המחשבה חושבן שלא יבטלו ברוב יע"ש, וא"כ אפי' אם אותה הטפה עצמה באה לתוך פיו של הטהור לא הי' נטמא רק במחשבה דאלאו"ה היתה נתבטלה, וא"כ כמו דלהרמב"ם ג"כ צריך לומר שמ"ש במשנה נפלו מים טמאים וכו' היינו לרצון שכך כתב להדיא בחיבורו שם וא"כ גם להר"ש מפרשינן נפלו מים טמאים היינו לרצון דאלאו"ה היו נתבטלו המים טמאים וא"כ אשמעינן דכמו דברישא בשתה טמא אמרי' דכשנטל הטהור בפיו או בידיו חשב את המים ושוב אינה בטלה הטפה ברוב, ה"נ בנפלו משקי' טמאים אע"ג שמעצמן נפלו כיון שנוטל אותם לשתות חשב עליהם ואינם מתבטלים, ויעי' בפי' אלי' רבה מהגר"א ז"ל שפי' ג"כ בדרך הזה, ותנוח דעתו בזה כי הוא דבר שעמדו בו רבנן קמאי זי"ע, עכ"פ יש להוכיח ממשנה ג' מה שלא הי' נוכל להוכיח ממשנה ראשונה דכאן אשמעינן אפי' בנפלו מים טמאים מ"מ לא נתבטלו משום דכשנטל אותם לשתות אחשבינהו והוא עפ"י שיטת הראב"ד הנ"ל דבלא חשב עליהם נתבטלו ברוב וצ"ל ע"כ ג"כ דמשנה מיירי דווקא שידע מנפילה המשקים טמאים דאלאו"ה לא שייך לומר אחשבינהו, ודוק – ומחמת טרדת הזמן אקצר:
וד' יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים כאוונ"פ ונפש ידידו דו"ש כותב פק"ק באניהאד בעשי"ת ״שערי מזל"א״ (תרנ"ח) לפ"ק.
אליעזר דייטש.