אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות תשובות › סימן קח

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות תשובות · סימן קח

סימן קז

שוכ"ט לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חריף ובקי וכו' כש"ת מו"ה אברהם אלעזר ווייס ני' אבד"ק יאנאשהאו יע"א.

יקרתו הגיענו על דבר השאלה שעשה מקוה שהמקום שטובלין בו יהיה מחובר אל הבור אחר הנקרא רעזערוואר ששם תמיד מ"ם כשרים והחיבור היא שיש בכותל המפסיק נקב כשפופרת הנוד ומשך הנקב בין רעזערוואר היא ג' טפחים ותחבו שם קנה צעמענט ולאשר לא היה עוד בהרעזערוואר ארבעים סאה מים כשרים, ומע"כ נ"י רצה שהמים שיש ברע זערוואר ילכו לאיבוד ע"כ עשה ע"י החבילה להשליך שם אבנים תוך הרעזערוואר שיגביהו המים למעלה עד הנקב שהמים ילכו דרך הנקב לתוך המקוה, אמנם בינו לבינו בא נער קטן אחד וזלף בידיו שהמים ילכו דרך הנקב לתוך המקוה וא"כ איכא חשש שבא ע"י תפיסת אדם ומע"כ נ"י שפיר חזי ברמ"א יו"ד סימן ר"א סעיף ט"ו וסעיף ל"ט ובבית יוסף בשיטת הראב"ד שם. והנה לכאורה היה מקום להכשיר כיון שהמים הולכים ע"י המשכה דרך הקנה תוך המקוה רק מה שעומד נגדו היא דברי הרמ"א סעיף מ"ו דהמשכה בעינן ע"ג מקום הראוי לבלוע וכאן שהוא צעמענט אינו ראוי לבלוע המים, זהו תוכן שאלתו, ואען ואומר בס"ד]

הנה מ"ש הרמ"א סעיף מ"ו דבעינן מקום הראוי לבלוע מים דווקא, כפי הנראה מדברי קדשו לא מדינא כתב כן רק משום חומרא שהרי כתב בפירש וטוב להחמיר לכתחלא ועיין חתס״ו סוף סימן רי"ד (והובא ג"כ בפתחי תשובה בש"ע יור"ד שם) בד"ה והנה המרדכי, שמסקנתו דהיכא דמה"ת כשר בלאו"ה רק מדרבנן בעי המשכה מהני אפילו ע"ג רצפת אבנים מקום שאינו ראוי לבלוע וא"צ להחמיר, ובחידושי להלכות מקואות אות ע' ואות ע"ט ואות צ"ג הארכתי בהא דמטהר ברבוי והמשכה, והנה החילוק בין מקום הראוי לבלוע לסתם המשכה היא, דאם המשיך במקום הראוי לבלוע אז השאובים עצמן נעשו מים כשרים דהו"ל כאילו נזרעו בקרקע ממש ומדינא כה"ג היה ראוי להיות כשר אפילו המשיך כל הארבעים סאה, רק מדרבנן גזרו אטו שלא בהמשכה, אמנם אם המשיך ע"ג מקום שאינו ראוי לבלוע אז ההמשכה אינה יכולה לטהר רק היכא שמה"ת בלאו"ה כשר כגון היכא שיש רוב מים כשרים דמה"ת בטל רק מדרבנן פסול ואמרינן דע"י המשכה לא גזרו רבנן, והנה בחידושי הבאתי דברי ישועות יעקב ליו"ד סימן ר"א ס"ק ט"ו דאפילו להפוסקים דס"ל שאובה שהמשיכה כולה פסול מ"מ מה"ת כשר רק מדרבנן פסול מ"מ רבעית מים כשרים בעינן עכ"פ לכתחלא מה"ת אפילו לדעת הישועות יעקב שם, ועיין בישיע"ק שם סוף ס"ק כ"ח, ודוק, ועיין היטב באמרי א״ש ליו"ד, סימן פ"ו, והנה בנ"ד וודאי אם כבר היו במקוה קודם שהנער זילף שם מים כ"א סאה מים כשרים פשיטא דאינו נפסל ע"י שזלף שם קצת מים דרך המשכה אע"ג שאינו מקום הראוי לבלוע דכיון דיש רוב מקוה כשרה ומה"ת כשר לא בעינן מקום הראוי לבלוע, אמנם אם אפילו לא היו שם כ"א סאה כשרים רק מ"מ היה במקוה כבר מים כשרים כל כך שיש רוב נגד מה שזלף שם בידים ג"כ כשר כיון שבאו שם בהמשכה דאותם מים המועטים נתבטלו מה"ת ברוב כשרים שבמקוה רק מדרבנן לא בטל כה"ג מהני המשכה אפי' מדרבנן ג"כ אפילו במקום שאינו ראוי לבלוע ובחידושי להלכות מקואות הארכתי דאם יש כבר רוב מקוה כשר אז המים שבאים לתוכן נתבטלו מתורת זריעה כיון שיש רוב מקוה כשר משו"ה מהני המשכה אפילו מדרבנן אמנם אם אין שם רוב מקוה כשר לא שייך לומר שהשאובין נזרעו שם מ"מ מה"ת שפיר י"ל דבטל בבל ענין רק, מדרבנן לא נתבטל דמדרבנן פוסל אפילו ג' לוגין במקוה שאין בה ארבעים סאה מ"מ לענין שלא יפסל ע"י המשכה שפיר י"ל שכל שהיה במקוה רוב מים נגד המים שהומשך לתוכה כיון דמה"ת בטל ברוב מהני המשכה אפילו במקום שאינו ראוי לבלוע לשיטת הפוסקים, הן אמת שמ"ש הרמ"א סעיף מ"ו וטוב להחמיר לכתחי' דקאי אפי' אם יש כ"א סאה במקוה, שהרי קאי על מ"ש המחבר בש"ע לענין רביה והמשכה, וע"ז כתב שטוב להחמיר דבעינן מקום הראוי לבלוע מ"מ כיון שהרמ"א כ"ב לא ס"ל להחמיר מדינא כדאי הוא מרן החת״ס לסמוך עליו שכל שמה"ת כשר מהני אפילו במקום שאינו ראוי לבלוע, עייש"ה בסוף סי' רי"ד בד"ה והנה במרדכי, וא"כ בנ"ד עכ"פ אם ידוע שהמים שהיו במקוה מקודם שהנער זלף בידיו שיש שם רוב נגד מה שזלף יש לסמוך במקום הדחק על הפוסקי' דס"ל דהמשכה מהני אפי' במקום שאינו ראוי לבלוע, ובחידושי להל' מקוואות אות ע"ה הארכתי קצת בדברי הטו"ז ס"ק כ"ח שם ובדברי הש"ך ס"ק נ"א מה ששייך לנ"ד:

סיומא דמילתא אם ברור לו שהי' במקוה רוב מים כשרים קודם שהנער זלף שם מים דרך המשכה יש להכשיר המקוה אח"כ להקוות עליה אע"ג שלא הומשכו במקום הראוי לבלוע, דבשעת הדחק וכה"ג שיש רוב מים כשרים נגד מה שהמשיכו לתוכה וודאי יש לסמוך דלא בעינן מקום הראוי לבלוע דווקא, ובנ"ד יש עוד סניף להקל מטעם אחר שאין זה דבר ברור שקנה של צעמענט אינו ראוי לבלוע מים, ואצלי יש חדר אחד שהרצפה היא מצעמענט וראיתי שיוכל לבלוע מים, עכ"פ בשעת הדחק יש לסמוך על כל מ"ש, מ"מ בעינן שיהי' ההמשכה עכ"פ על מקום ג' טפחים דכיון דחשבינן שהוי מקום שאינו ראוי לבלוע לא נקיל בה תרי קולות שלא יצטרך גם מקום הראוי לבלוע, הגם שבחידושי להל' מקואות באות ע"ה הבאתי דברי המהר"ם שיק ביו"ד סימן קצ"ז דלענין פסול שנעשה ע"י אדם היכא שאינו בא לטהר שאובין דסגיא בהמשכה כל שהוא, מ"מ הבאתי סם דלאו כ"ע הכי ס"ל, ע"כ בעינן עכ"פ שיהי' ההמשכה על ג' טפחים ואז סגיא בנ"ד אפילו אינו מקום הראוי לבלוע ויוכל לסמוך על זה אם הי' במקוה קודם שזלפו לתוכה רוב נגד מה שזלפו אח"כ בידי אדם, וגם צריך לידע בבירור שהי' המשכה שלא נפלו למקוה מתוך ידיו להדיא, וכה"ג יכולים לצרף המים שיש במקוה אם יצטרכו לזה], רק אם יראו שמתחילים גשמים לירד בשפע באופן שלא נצטרך לדחוק לצרף מים אלו שבאו ע"י תפיסת אדם בהמשכה שלא במקום הראוי לבלוע וודאי עדיף מהיות טוב לחוש לדעת הרמ"א עכ"פ היכא דאפשר דבעינן מקום הראוי לבלוע דווקא, ומע"כ נ"י חכם ומבין מדעתו ובין יבין את אשר לפניו, וכתבתי בזה רק דעת הפוסקים, וכפי מה שיש להורות להלכה עפי"מ שהארכתי בחידושי בס"ד:

והנני בזה הדור"ש כאור בוקר יום א' לסדר וישב עת"ר לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה