פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן פה
ושב שמים. יכתוב ויחתום לחיים ברכה ושלום כבוד אהובי הרבני המופלג בתויי מורץ חרוץ בע"פ ידיו רב לו וכו' מו"ה יונה זאב הלוי נ"י שו"ב מומחה בק"ק מאקאווא יצ"ו:
עתה פניתי מעט לעיי' במכתבו, והנה ראשית דבר נסתפק בדברי התב"ש סי' ס' ס"ק ט' שפסק בשיעור שחיטה דאפי' למטה מתפיסת יד בווושט הו"ל סורבץ כל שרואין שלא נתכוין אם בעינן שגם העור החיצון יהי' נתכווץ א"כ לא מצאנו ידינו ורגלינו דעפ"י הרוב אפי' לאחר כל השיעורי' שהביא במחבר ביו"ד סי' כ' העור החיצון עומד במקומו ולא נתכווץ ומתוך כך העלה בדעתו דמה דבעינן נתכווץ היינו רק העור הפנימי שיכסה מן החלל של הוושט קצת, בזה צדקו דבריו דהא וודאי פשיטא דאם אין אנו בקאין בכווץ נתנו חז"ל השיעור שהוא חומרא יותר דאטו משום שאין בקאין לסמוך להקל, וע"כ דכווץ הוא פחות משיעור תפיסת יד וא"כ אי הו"א דכווץ היינו עור החיצון א"כ יהיה תפיסת יד להקל וזה אי אפש"ב דמשום שאין אנו בקאין בשיעור כווץ שנקל יותר (כמה שתמה הרמ"א ביו"ד סימן ל"ז סעיף ב') וע"כ דכווץ היינו עוד הפנימי שזהו גורם למעט החלל, וכן כתב בפירוש בספר פרי תואר ליו"ד סימן כ' ס"ק ד', וז"ל ופירוש מתכווץ הוא שיכנס פי ראשו לתוכו ויחסר מחללו עכ"ל, ומדכתב ״פי ראשו״ משמע ג"כ דהיינו העור הפנימי שזהו גורם למעט החלל וא"כ צ"ל ע"כ דלמעלה בתורבץ גם עור הפנימי קשה וחזק כל כך שאינו נכנס כלל לתוך החלל לאחר שחיטה, ועיין בספר דרכי תשובה שם ס"ק י"ז וס"ק כ"ב ודוק:
ב') עוד נסתפק מע"כ נ"י בדברי השמ"ח סימן ל"ה סעיף כ"ב בדין אונא שנתפצלה לשנים דאם ארוכה ועבה נתפצלה כך ואין שורש אחד כעוב' אצבע צריך שאחד מהם תהיה עבה יותר מאונא אמצעית ואם לאו דאינו עבה כי אם ע"י צירוף אין להכשיר דהו"ל חליף (היינו נתחלפו צורת האונות) כ"א בהפ"מ, ונסתפק בזה אם גם בהפ"מ צריך עכ"פ שתהיה שוה בהאמצעית בלא צירוף או אפילו אם הוא קטנה מהאמצעית ג"כ כשר, כיון שבצירוף שניהם עכ"פ הוא עבה מהאמצעית, והאריך בזה להביא ראיה משמ"ח סעיף כ"ו לענין חסר קצת מאונא הסמוכה לאומא ונמצא אותו החסר באומא דכאן כשר אפילו אם בלא צירוף היא קטנה מהאמצעית, ונ"ל להביא ראיה מסברא ג"כ לדבריו דהא פשיטא דלענין חילוף בצורת האונות יש לתקל טפי בשוין עכ"פ מלענין שוים במספר האונות דהא מספר האונות יש לו שורש בגמרא וצורת האונות אין לו שום שורש בגמרא ומה"ט חולק המהרש"ל באמת על כל אלו החילופים כמ"ש בטו"ז ס"ק ב' וש"כ שם ס"ק ה', וא"כ כיון דאנן מכשירים בשוים במנין האונות עיין בשמ"ח סעיף כ"ד, וא"כ מכ"ש לענין צורת האונות אם הארוכה שוה לאמצעית היה להכשיר אפילו בלא הפס"מ. ובאמת ברמ"א לא כתב רק אם האונא האמצעית של ימין גדולה מהתחהונה טריפה שעי' רמ"א סימן ל"ה סעיף ב', משמע דהקפידה הוא רק שהאמצעית לא תהיה גדולה והתחתונה הא בשוים כשר בפשיטות, וא"כ אמאי החמיר כאן בשמ"ח שאם אינה עבה מאונא האמצעית אפילו ע"י צירוף שטריפה אפילו בהפס"מ דמסתמא הכי ס"ל כיון דגם בעבה ע"י צירוף אינו מכשיר רק בהפס"מ וע"כ דאם אפילו ע"י צירוף אינו עבה רק שוים לאמצעית טריפה אפילו בהפס"מ ולמה החמיר כל כך וע"כ צ"ל דכאן כיון שארוכה נחלקה לשנים אינו מועיל אם ע"י צירוף אינו רק שוה לאמצעית כיון דכל אחד בפ"ע אינו אפילו שוה ומשו"ה בעינן שע"י צירוף תהיה גדולה מהאמצעית דווקא וא"כ היינו דווקא אם לאחר הצירוף אינו רק שוה לאמצעית דאז כל אחד בפ"ע ע"כ הוא קטנה מהאמצעית אז טריפה אפילו בהפס"מ משא"כ אם לאחר הצירוף עבה מאמצעית אעפ"י שבלא צירוף היא קטנה מאמצעית מ"מ כשר דאי היה כל אחד מהחלקים שוה לאמצעית היה צריך להכשיר אפילו בלא הפס"מ דבריעותא דחילוף צורות כשר בשוים בפשיטות מכ"ש מריעותא דמספר האונות דכשר בשוים (שוב ראיתי בדעת קדושים שם סימן ל"ה ס"ק כ"ז בסעיף כ"ו שכתב ג"כ כה"ג עי"ש, ודוק היטב) אלא וודאי דהשמ״ח מיירי שבלא צירוף לא הוי אפילו כאונא אמצעית ומשו"ה לא מהני ע"י צירוף ג"כ רק אם הם יותר גדולים מאונא האמצעית ע"י צירוף עכ"פ דשוים לא מהני רק כששוים בלא צירוף משא"כ אי היו שו"ם לאונא האמצעית אפילו בלא צירוף דודאי היה מותר אפילו בלא הפס"מ אם ע"י צירוף גדולים מאונא אמצעית ומדמצרך השמ"ח דווקא הפס"מ להכשיר ע"י צירוף ע"כ מיירי שבלא צירוף לא הוי אפילו שוה לאונא אמצעית ומשו"ה בעינן ע"י צירוף שתהיה גדולה מאמצעית אפילו בהפס"מ, כנ"ל פשוט בס"ד שיש להקל בדינ' חלוף מה שאין לו שורש בגמרא, ודוק:
העולה מדברינו הוא כך כיון דהא דבעינן אפילו בהפס"מ שבצירוף תהיה גדולה מהאמצעית ולא סגיא בשוים היינו רק משום דשוים לא סגיא אם אינם שוים רק ע"י צירוף וא"כ ממילא מוכח דהשמ"ח מיירי דכל אחד בפ"ע אינם שוים עכ"פ רק ע"י צירוף ומשו"ה בעינן שתהיה דווקא גדולה מאמצעית ע"י צירוף עכ"פ משא"כ אי כל אחד בפ"ע היה שוה לאמצעית היה צריך להיות כשר אפילו בלא הפס"מ וע"כ דהא דאינו מקיל רק בהפס"מ הוא אפילו אם כל אחד בפ"ע הוא קטן מאמצעית מ"מ כיון שבצירוף שניהם הם גדולים כשר בהפס"מ עכ"פ, ודוק היטב, ואין לומר דהא גם בשוים אינו מקיל השמ"ח בסעיף כ"ו רק בהפס"מ א"כ נסתרו דברינו מ"ש דבשוה אונא אמצעית לארונה ועבה דכשר בפשיטות דהא בשוים ס"ל ג"כ להשמ"ח דבעינן הפס"מ דווקא להכשיר דזהו אינו דמה דהשמ"ח אינו מכשיר בסעיף כ"ו בשוים רק בהפס"מ היינו דווקא שכולם שוים ימין ושמאל ואין שום חילוק בין של ימין לאונות דשמאל משא"כ אם אונא אמצעית של ימין שוה לארוכה וודאי כשר בפשיטות כמ"ש בדעת קדושים שם רק כשאין ניכר שום ארוכה ועבה רק ע"י היכר סדק או סמפון ואז ג"כ אינו גדולה מאמצעית רק שוה לאמצעית אז טריפה כיון שחסר לפנינו לגמרי, משא"כ באונא פרודה בלי שום ריעותא וודאי יש להכשיר בשוים כדמשמע מפשטא דלישנא דרמ"א שלא הקפיד רק שלא תהיה האמצעית גדולה, ועי' בספר ברכת משה בקונטרס יפה לבדיקה שער א נתיב י' סעיף ג', ודוק, וא"כ כאן באונא שנתפצלה וע"י צירוף שני החלקים הם גדולים מאמצעית וודאי יש להכשיר בהפס"מ אפילו אם כל חלק בפ"ע הוא קטן מהאמצעית, כנ"ל להתיר מכל הראיות וסברות שהבאתי בס"ד, ויש לסמוך על זה בחשש חילוף צורת אונות שאינו מדינת דגמרא כלל כמ"ש הטו״ז ס"ק ב' בשם מהרש"ל כנ"ל בס"ד ()ועיי' עוד לקמן סימן פ"ו אות ב')( וכעת לא אוכל להאריך יותר:
וד' שנותיו יאריך בטוב כאוו"נ שיקרה ונפש הדו"ש, כותב בחפזי פק"ק באניהאד ג' לסדר למען ייטב לך והארכת ימים ז' אלול תרס"ב לפ"ק.
אליעזר דייטש.