אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן סט

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן סט

סימן ס"חמ

נשאלתי מכבוד חתני הרב וכו' מו"ה יוסף הכהן נ"י (וזה רבות בשנים אשר נסתפקתי כן בעצמי) בהא דקייל"ן בשו"ע או"ח סימן תקס"ה סעיף ה' דאין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות רק דרך קריאה כמו שקורא בתורה יכול לומר ביחידות ג"כ, והנה באו"ח סימן מ"ט איתא דאע"ג דדברים שבכתב אסור לאומרם בע"פ מ"מ ק״ש וכיוצא בזה שרגיל ושגור בפי הכל מותר לומר בע"פ (והגם דהמג"א שם כתב שיש ליזהר שלא לומר בע"פ רק מה שמפורש שם בש"ע מ"מ העולם נוהגין שכל מה שהוא שגור בע"פ אומרים) וא"כ גם י"ג מדות במקום שאומרים כל יום לאחר תפלת שמ"ע הוודוי ושגורים בפה מותר לאומרם בע"פ, אמנם נ"ל דהיינו דווקא אם אומרם עם הצבור אבל אם מתפלל ביחיד דאין רשאי לומר י"ג מדות רק כדרך קריאה בתורה, וי"ל דלא מקרי דרך קריאה בתורה אם אומר בע"פ או אולי י"ל כיון שאומר בנגון ובטעמים כמ"ש המג"א סימן תקס"ה ס"ק ה' שפיר מקרי דרך קריאה בתורה אע"ג שאומר בע"פ? ולפום ריהטא נ"ל דכיון דדבר שבכתב אסור לומר בע"פ א"כ כל שאומר בע"פ לא מקרי דרך קריאה בתורה אע"ג שאומר בנגון ובטעמים, ויש לעיין בזה, ועיין בספר ברכי יוסף סימן מ"ט ס"ק ה' הביא דלענין לומר בע"פ סגיא אפילו אם רק אצלו שגור בע"פ אפילו שאינו שגור בפי כל אדם מותר לקרות בע"פ, מ"מ בדבר שצריך להיות נראה דווקא כקורא בתורה כמו בי"ג מדות י"ל דבע"פ אינו נראה כקורא בתורה, ואולי י"ל דזה תלוי אם הא דאסור לקרות דברים שבכתב בע"פ אם הוא אסור מה"ת או רק מדרבנן, עי"ש בברכי יוסף ס"ק ב' דאם היא רק מדרבנן שפיר י"ל דמ"מ נראה כקורא בתורה אע"ג שקורא בע"פ כיון דמה"ת מותר לקרות בע"פ ג"כ שפיר נראה כקורא בתורה, (ועיין בענין דברים שבכתב אי אתה רשאי לומר בע"פ בשו"ת קול אריה סימן י"ב דברים נחמדים):

ב) בש"ע יו"ד סימן כ"ח (סעיף כ"א) מי שאין לו עפר לכסות לא ישחוט וכתב הרמ"א אלא ימתין עד שיהיה לו עפר ואינו יודע מה הוסיף הרמ"א על דברי המחבר שהרי לפי דברי המבוי ג"כ צריך להמתין ולכאורא י"ל דהרמ"א אשמעינן שהתקנה שהביא אח"כ בשם הגאונים שימצה הדם בבגד לא מהני רק במדבר אבל בעיר צריך להמתין עד שיהיה לו עפר דווקא, אמנם היא דוחק לפרש כן שהרי לא הזכיר הרמ"א עד עתה הך תקנה, וגם מקודם הביא שישרוף הבגד, והנה בד"מ כתב לחלק דאם אין העוף שוה כמו הבגד אז עובר בבל תשחית אם שורף הבגד וכה"ג תקינו ליה הגאונים שימצה הדם בבגד ועפי"ז כתב גם כאן ברמ"א שאם לא שוה העוף כמו הפסד הבגד אם ישרפנו שימצה הדם בבגד, ואני תם ולא אבין מה שייכות יש לשוי העוף נגד הבגד שלא יעבור על בל תשחית הא אפילו שוה העוף כמה מ"מ כיון שיש לו תקנה שלא לשרוף הבגד ע"י למצות הדם בתוכו אמאי לא נקרא בל תשחית כששורף את הבגד וראיתי להפרי תואר ס"ק כ"ח שעמד בזה, וכתב שם וז"ל ואין בדברים אלו תבלין ולא מלח דקושיית הב"י היא אפילו שוה העוף אפילו אלף דינרים אמאי יפסיד אפילו חצי דינר בשריפת הבגד כיון דמצי לקיים המצוה בלא שריפת הבגד ע"י שימצה הדם לתוכו, עי"ש שהאריך קצת, אמנם אחר העיון י"ל בכוונת הד"מ במ"ש לחלק בשוי העוף דהכא מיירי שאם לא ישחוט ימות העוף, וא"כ אם העוף שוה יותר לא הקילו לו למצות הדם בבגד כיון שמ"מ אינו מקיים בזה מצוה מן המובחר במ"ע דכסוי ומשו"ה כדי שיקיים מצוה מן המובחר חייב לשרוף הבגד לעפר לקיים מצוה מן המובחר משא"כ אם העוף אינו שוה כמו הבגד וא"כ יותר טוב היה להניח למות העוף דהא איכא בל תשחית כה"ג התירו לו למצות הדם בבגד, וזה ג"כ כוונת הרמ"א במ"ש אלא ימתין עד שיהיה לו עפר כלומר אם יכול להמתין אבל בגוונא שלא יוכל להמתין היינו שהעוף ימות בנתים, א"צ להמתין, ואח"כ הביא התקנה שאם הבגד שוה יותר מן העוף שא"צ לשרוף הבגד רק למצות הדם בתוכו דאסור לשרוף משום בל תשחית אבל כשהעוף שוה יותר ואם לא ישחוט העוף וימית יהיה הפסד העוף יותר מהפסד שריפת הבגד לא התירו לו ע"י מצוי הדם בבגד כיון שמ״מ לא יקיים מצוה מן המובחר רק במקום דאיכא בל תשחית שהעוף אינו שוה כל כך לא העמידו חכמים דבריהם לקיים מצוה מן המובחר דווקא והתירו לו ע"י מצוי הדם בבגד, כנ"ל בכוונת הרמ"א במה שכתב לחלק בענין שוי העוף דמיירי שאם לא ישחטנו ימות העוף דכה"ג כיון שהבגד שוה יותר איכא בל תשחית והתירו לו למצות הדם בבגד אע"ג שאינו מקיים מצוה מן המובחר דבמקום דאיכא איסור בל תשחית לא הקפידו על מצוה מן המובחר [שוב ראיתי בפר"ח ס"ק ל"ג שתמה ג"כ על הרמ"א במה שמחלק בין שוה העוף יותר או פחות דמ"מ איכא בל תשחית אם יש לו תקנה לקיים המצוה בלא שריפת הבגד, ועיי' בתב"ש סימן כ"ח ס"ק ל"ו שכ' דכוונת הרמ"א בענין שוי העוף היינו אם שוי לו לאכילה כל כך דאע"ג שאינו שוה כ"כ מ"מ כיון דבענין האכילה שוה יותר תו ל"ה בל תשחית ע"ש, מ"מ אכתי לא הונח לגמרי דהא מ"מ איכא בשריפת הבגד בל תשחית, ע"כ מ"ש נ"ל עיקר בס"ד, ודוק]:

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה