אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן סב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן סב

סימן סא

שוכ"ט לכבוד אהובי הרב המאוה"ג חו"ב וכו' כש"ת מו"ה צבי הלוי הארוויטץ נ"י אב"ד בק"ק העפרמאנשוטאדט יע"א.

מכתבו הגיעני, על דבר השאלה שאחד הגביל זמן נשואין לבתו על יום א' פ' ויחי הבע"ל ולא שם אל לבו כי אז יהיה תענית עשרה בטבת וכבר שלחו מכתבי קריאה לאנשי משפחתם איך יתנהגו אם מותר לעשות החופה ביום התענית או בלילה שלאחר התענית, או לדחות הנשואין ליום אחר, כך הי' תוכן שאלתו, ואען ואומר, הנה בש"ע אינו מבואר אם מותר לעשות נשואין בת"צ או שאסור, אמנם בש"ע או"ח סימן תקנ"א סעיף ב' מבואר שאין נושאין נשים מר"ח אב עד התענית (ומכ"ש בת"ב גופא) וא"כ תענית דעלמא לא גרע עכ"פ מהימים שמן ר"ח אב עד התענות, והמג"א שם ס"ק ט' כתב דאפילו בלא סעודה ג"כ אין נושאין מר"ח עד התענות, וא"כ הה"ד בשאר תעניתים אסור לישא דלא גרע ימי תעניתים אחרים מן הימים שמר״ח אב עד התענות, ועי"ש בפרמ"ג באשל ס"ק י' משמע ג"כ דבשאר תעניתים יש להחמיר עכ"פ כמו באלו הימים שמן ר"ח אב עד התענית, שוב ראיתי בספר מטה אפרים להגאון ר' זלמן מרגליות ז"ל סימן תר"ב סעיף ה' שכתב שנוהגים שלא לעשות נשואין בעשרת ימי תשובה, וא"כ י"ל דמכ"ש בשאר תענית צבור ובפרט עשרה בטבת דחמיר טפי דהוא אתחלתא דפרעניות (עיין בטו"ז או"ח סימן תקמ"ט) וודאי יש להחמיר שלא לעשות נשואין ולשמחה מה זו עשה, ביום שהתחיל הפרעניות, וחורבן ביהמ"ק בעוה"ר, אמנם ראיתי בפירוש בתוספ' במס' עירובין מ' ע"ב בד"ה דלמא אתי למסרך שכתבו וז"ל ומעשה היה בחופה בי' בטבת נתנו הכוס לתינוק לשתות עכ"ל, וא"כ משמע דמותר להיות חופה בי' בטבת, והנה רציתי לומר דמ"מ אסור רק התוספ' כתבו שכבר אירע כן בדיעבד ונתנו הכוס לתינוק אבל לכתחלא אסור לעשות כן, כך י"ל לכאורא, אמנם לאשר גם בפסקי תוספ' הביאו זה לפסק הלכה, וא"כ משמע דמותר לעשות חופה בי' בטבת רק שהחתן והכלה לא ישתו מכוס של ברכה רק ליתן לתינוק, אמנם נ"ל דוודאי אסור לעשות שום שמחה ביום התענות, והתוספ' מיירי מחופה בגוונא דליכא שמחה כגון אלמן ואלמנה, אבל חופת בחור או בתולה וודאי אסור, ועיין בספר שדי חמד מערכת חתן וכלה אות כ"ג שהביא לחלק כה"ג לענין עשרת ימי תשובה, ע"כ נ"ל פשוט שבוודאי בעשרה בטבת אין לעשות החופה, ובפרט בעניין זווגים אפילו רק מנהג בעלמא אם משנים לא מסמנא מילתא מכ"ש דבר כזה שיש לאסור מדינא וודאי אסור:

והנה כל זה היא ביום התענות אבל בלילה שלאחריו והנה לכאורא אין שום טעם לאסור דלא מצינו להחמיר בלילה שלאחר התענות רק בת"ב כמבואר בשו"ע או"ח סימן תקנ"ח, משא"כ בשאר תעניתים לא מצינו להחמיר בלילה שלאחריו, ועיין במג"א סוף ס"ק ט' ודוק, וא"כ היה מקום לומר דיכולים להעמיד החופת בלילה, אמנם נ"ל כיון דבאמת מצד החופה גרידא לא היה איסור גם ביום עשרה בטבת כמ"ש מדברי התוספ' עירובין מ' ע"ב ד"ה דלמא, רק משום שמחת נשואין אסור, וכמ"ש דתוספ' ע"כ מיירי רק מחופה בגוונא דליכא שמחה, וידוע דאם יש חופה בלילה מקדימין לשמח ביום שלפניו ג"כ, ע"כ נ"ל דאם ישגיחו שלא יהיה שום שמחה ביום עשרה בטבת דהיינו שלא יתאספו האורחים ביום כהדרך בשאר חתונות, וגם שלא ישוררו בכלי זמר יש להתיר כמו בנ"ד בדיעבד שכבר נקראו כל השייכים להחתונה מרחוק, ועיין במטה אפרים סימן תר"ב סעיף ה' מ"ש כה"ג לענין חופה ונשואין ביום צום גדליה, אבל אם יש לחוש שאם יעמידו החופה בלילה שלאחר התענות שיתחילו בשמחה ורקודים ומחולות מבעוד יום אז צריך לדחות הנשואין ליום אחר לגמרי, רק אם בעל החתונה יבטיח שביום לא יהיה שום שמחה אז יש להתיר להעמיד החופה בלילה, ובזכות שלא יהיה ניכר שום שמחת חתונה ביום שהתחיל פרעניות החורבן בעוה"ר נזכה לראות בעת שיהפוך צום העשירי לששון ולשמחה וזיוגם יעלה יפה, כנ"ל להתיר בדיעבד כה"ג להעמיד החופה בלילה שלאחר התענות באופן שלא יהיה שום שמחת חתונה ביום. [ועיין שו"ת רמ"א סימן קכ"ד שהתיר בשעת הדחק להיות החופה ולסדר קידושין בשעה שהיה כבר לילה, א"כ ה"נ יש להתיר בליל שלאחר התענות שהוא ג"כ כמו שעת הדחק, ואע"ג שהתם היה יותר שעת הדחק עי"ש, מ"מ הכא קיל טפי שהרי התוספ' התירו בהדיא אפילו בעשרה בטבת ודוק) וחתני הרב מו"ה יוסף הכהן נ"י אמר לי שגם בס' שבט שמעון בבית המשתה סימן י"ג אות ב' משמע ג"כ דס"ל להלכה כמ"ש שבלילה וודאי מותר עכ"פ כל מיני שמחה אסור ביום עיי"ש], שוב הראה לי הרב מו' פנחס ברייער נ"י במרדכי פ"ג דערובין שהביא אירע בימי רשב"ם ברית ביו"ד טבת והורה לברך על הכוס וליהב לינוקא, ואולי י"ל דטעות סופר נפל בתוס' וצריך לומר ״ברית״ במקום ״חופה״, ועל זה הביא אח"כ ומעשה הי' בברית מילה בעשרה באב, ונזכה להזמן שישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון ושמחה:

והנני הדו"ש באהבה והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהמד ג' ד' דחנוכה ימי אורה ושמחה תרס"ט לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה