אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › סימן יד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · סימן יד

סימן יג

השלום לכבוד אהובי ידידי הרב המופלג בתו"י החריף ובקי מחודד ומפולפל כש"ת מו"ה יוסף לעור נ"י בק"ק טארנא יצ"ו:

מכתבו מגלה עפה הגיעני ואני טרוד בכמה ענינים ואין לי פנאי לפלפל בדבריו, ונציעה רק תוכן השאלה, ע"ד אשה א' שהיתה חולנית ר"ל ועפ"י משפט הרופאים אם תתעבר תהיה בסכנה גדולה, היא, וגם הוולד, וכבר נסתה לקנח אחר תשמיש אמנם לא היה להועיל כי מ"מ נתעברה, וע"י נסים גדולים מאת ה' היתה זאת שנשארה בחיים, ועכשיו היא יראה לשמש עם בעלה כדרך כל הארץ והרופאים המציאו איזה ״פולווער״ שתשים לה באותו מקום כדי שלא תתעבר, ע"כ נפשו בשאלתו אם מותרת כה"ג, ועיניו שפיר ראו בשו"ת חת"ס יו"ד סימן קע"ב ושו"ת הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל סימן ע"ב שלא התירו רק בקינוח לאחר תשמיש ()וכן הגאון באמרי א"ש סימן ס"ח לא התיר רק בקינוח לאחר תשמיש עי"ש)( ועתה מסתפק אם מותר כה"ג לשמש בנתינת הפולווער הנ"ל באותו מקום, זהו תוכן השאלה:

הנה בעיקר הדין אם מותר לשמש במוך באותו מקום בשעת תשמיש כבר הארכתי בכמה שו"ת בס"ד והבאתי ראיה לדעת היש"ש ב"ק מס' יבמות סימן ח' דאפילו מוך בשעת תשמיש ג"כ מותר והיש"ש כתב שם דאפילו מוך בשעת תשמיש ג"כ מקרי כדרך תשמיש משום דגוף נהנה מן הגוף עי"ש, וכן דעת החמדת שלמה לאה"ע סימן מ״ו, עי"ש שהתיר אפילו בשעת תשמיש, ויש להביא ראיה ג"כ ממ"ש הטורי אבן במס' מגלה י"ג ע"ב דאסתר שמשה עם מרדכי במוך, ועיין חת"ס שם שהיתה יראה שזרע מרדכי הצדיק לא יהיה נטמע בין הגוים דאם תתעבר ממרדכי יהיו סבורים שמאחשורוש נתעברה ויתגדל בין הגוים, והנה מסתמא לא סמכה על עצמה שתקנח לאחר תשמיש כיון דזהו אינו ברור שיועיל שלא תתעבר דהא אפשר שהזרע יקלוט תיכף [יעיין שו"ת הגאון ר' עקיבא איגר ז"ל סימן ע"ב בסוף התשובה ודו"ק, ומ"ש החת"ס שאסתר היתה בקיאה טפי בקנוח שאחר תשמיש זהו במחכ"ת דוחק דאיזה בקיאות שייך שלא יקלוט תיכף אם לא עפ"י נס וא"כ לא היתה צריכה לשום מוך כלל] וע"כ דשמשה עם מרדכי במוך בשעת תשמיש וא"כ מוכח משם דגם במוך בשעת תשמיש מותר, ושם העליתי ליישב דעת הר"י בתוספ' מסכת יבמות ל"ד ע"ב ד"ה ולא כמעשה ער ועונן שמתיר לשמש שלא כדרכה באקראי בעלמא והביא הב"י בא"ע סימן כ"ה להקשות עליו והיכן מצינו שום איסור בתורה שיהיה מותר לעבור עליו אפילו באקראי בעלמ' ואמרתי דעיקר איסור השחתת זרע משום שהקב"ה רצה שלא יהרס בנין העולם וא"כ מי שמשמש כדרכו רק באקראי בעלמא משמש שלא כדרכה עי"ז לא נתבטל תכלית הבריאה משו"ה ס"ל לר"י דמותר, וכמו שמותר לישא זקנה מי שכבר קיים מצות פו״ר (עיין ברמ"א אה"ע סימן א' סעיף ח' ובריב"ש סימן ט"ו) מ"מ וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה לחלוק על הני גאוני עולם שאסרו לשמש במוך בשעת תשמיש החת"ס ור' עקיבא איגר ((ובעל אמרי אש)) הגם שהיש"ש והחמדת שלמה התירו בפירוש מ"מ מי ימלא לבו להכריע בדבר חמור כזה מה שפסקו הרבה ראשונים דמוך בשעת תשמיש הוי כמטיל על עצים ואבנים, אמנם לשום פולווער באותו מקום בשעת תשמיש נראה דכ"ע מודי דשרי, והחילוק בין מוך באותו מקום בשעת תשמיש או פולווער כזה יש להוכיח מדברי הגאון בטורי אבן שם שהרי כתב דעם אחשורוש מסתמא לא שמשה במוך שהיתה יראה ממנו (ועיין חת״ס שם) וע"כ כיון שמוך ממלאה כל אותו עקום א"כ ירגיש בשעת תשמיש ויקפיד דאם לא היה יוכל להרגיש בשעת תשמיש איזה מורא היה לה וא"כ אזדא ליה מ"ש היש"ש שם דגם בשעת תשמיש הוי דרך תשמיש כיון שגוף נהנה מן הגוף דזהו אינו לדעת הטורי אבן דמסתמא אם יש בזה קפידא להבועל ויכול להרגיש שיש שם מוך אינו נהנה כל כך כמו בתשמיש כדרך כל הארץ וא"כ היינו דוקא במוך שנרגש להבעל שיש שם מוך לא מקרי כדרך תשמיש ואסור, משא"כ לשום שם אבק ״פולווער״ שהוא על שטח בשר הרחם ומסתמא אינו נרגש כלל הוי שפיר כדרך תשמיש ומותר לכ"ע, וכן העליתי בשו"ת אחרת בס"ד להתיר כה"ג אם אינה ממלאת הרחם באותו אבק פולווער. רק מפזרת בשטח בשר הרחם, ויש לסמוך על זה להתיר במקום סכנה כיון שהיש"ש והחמדת שלמה מתירים אפילו במוך שנרגש בשעת תשמיש, ובפרט אם יש עוד תקוה שאם לא תתעבר איזה זמן שתשוב אח"כ לאיתנה ותוכל להתעבר עוד ולהוליד בודאי אין מחוייב הבעל לגרשה דמסתמא התורה חסה גם על האשה שלא לגרשה, וכן משמע מהא דאמרו חכמים דפליגי על ר"מ מס' יבמות י"ב ע"ב וס"ל משמשת כדרכה והולכת ומן השמים ירחמו, והנה לדעת רש"י דלרבנן איכא איסור לשמש במוך למה אמרו משמשת והולכת ולסמוך על הנס הא יש לו תקנה לישא אחרת דאיש נושא כמה נשים אלא ודאי דצריכין לחוש לתקנם האשה ג"כ וא"כ הכא כיון שעכ"פ יכולה עוד לשוב לאיתנה בודאי אסור לגרש אותה דהרי מצות עונה ג"כ איכא כמ"ש השטמ"ק מס' כתובות ל"ט ע"א ד"ה משמשת במוך בשם הרא"ה עי"ש (ובשו"ת אחת הבאתי בשם הגאון ר' זלמן מרגליות בספר ט״ב גיטין שלו בהגהות ובאורים לאה"ע סימן כ"ה סעיף ה' דלגבה דידה יש להתיר טפי מוך בשעת תשמיש מלאחר תשמיש דבשעת תשמיש אינה עושית שום מעשה משא"כ לאחר תשמיש משחפת זרע הבעל בידים אמנם מצד הבעל ודאי איכא איסור טפי בשעת תשמיש, ודוק היטב) עכ"פ בפולווער דגם מצד הבעל ליכא איסור כיון שמשמש כדרך כל הארץ בלי שום הרגש איזה דבר ויש עוד תקוה שחשוב לאיתנה יש להתיר במקום סכנה, אמנם כל זהו אם כבר קיים פ"ו ויש תקוה שיוכל להוליד עוד עמה (ועיין בשו"ת פרי השדה ח״א סימן פ"ח מ"ש שם בס"ד), משא"כ אם לא קיים עוד מצות פ"ו והבעל רך בשנים קשה לו להתיר לדור עם אשה שהיא לה סכנה שתתעבר כי כפי הנראה ברוב שו"ת שנמצאו בזה בגדולי האחרונים היא רק מי שקיים כבר מצות פו"ר וכמ"ש דבמי שכבר קיים מצות פ"ו ליכא כל כך איסור השחתת זרע אם אינו כדור המבול ממש כיון שעכ"פ ליכא השחתת עולם, ויש עוד תקוה שיוליד עמה, משא"כ אם לא קיים עוד מצות פ״ו אין בידי להתיר דכה"ג ודאי הוי איסור טפי דגורם הירוס העולם ולא תהו בראה, כנ"ל בזה:

אמנם מ״ש בהגהות אמרי ברוך למס' מגלה שם לדחות ראיית הטורי אבן במ"ש דע"כ רק עם מרדכי שמשה במוך דל"ל דשמשה עם אחשורוש במוך שהרי נולד ממנה דריוש בנו של אחשורוש וע"כ דעם מרדכי שמשה במוך ועל זה כתב בהגהות אמרי ברוך שם דמה שנולד דריוש היה לאחר שכבר נאסרה על מרדכי היינו לאחר שהלכה אליו ברצון ואמרה כאשר אבדתי, ראיתי באמרי א״ש ליו"ד סימן ס"ח במוסגר שם שכתב שאי אפשר לומר כן שהרי מאותו שעה עד שהורשה דריוש לבנות ביהמ"ק לא היה רק זמן מועט ואי אפשר לומר שאז נתעברה ממנו עי"ש, ובלא"ה מסתבר טפי לומר ששמשה עם מרדכי במוך כדי שלא יהיה נטמע זרע מרדכי בין הגוים כמ"ש החת"ס שם, אמנם מה שרצה מע"כ נ"י לומר כיון דע"י אותו פולווער לבד אינה בטוחה עדיין שלא תתעבר רק בצירוף שאחר תשמ״ש עושית ע"י מאשין איינשפריצונג עם מים להדיח שם כל בית הסתרים וא"כ יש להתיר דהוי רק כמו קינוח לאחר תשמיש, יש לדחות, כיון דלולא הפולווער כבר הורה הנסיון שיכולה להתעבר א"כ הו"ל אותו הפולווער עכ"פ כמו זה אינו יכול וזה אינו יכול דחייב לענין שבת ג"כ מס' שבת צ"ב ע"ב, ועוד דע"כ הפולווער בעצמו משחית כל זרע הבעל דאם לא היה נשחת תיכף זרע הבעל בשעת ביאתו על הפולווער היה חשש שיקלוט תיכף הזרע ולא היה מועיל בבירור, וע"כ מדשפטו הרופאי' שמועיל בבירור מוכרח להיות שזה מועיל לקלקל תיכף זרע הבעל והאיינשפריצונג שעושית אח"כ היא רק שלא יכאיב אותו הפולווער בשר הרחם ע"כ אין להתיר מה"ט רק כמ"ש דפזירת הפולווער על שטח הרחם כיון שאינו נרגש להבועל בשעת בעילהן מקרי תשמיש כדרך כל הארץ ולא דמי למוך בשעת תשמיש שנרגש בשעת בעילה כמ"ש לכ"ח מדברי הגאון טורי אבן וחת"ס דמוך בשעת תשמיש נרגש לבועל ע"כ י"ל דבפילווער כמו בנ"ד יש להתיר לכ"ע ובפרט אם כבר קיים מצות פיו, ויש עוד תקוה שתשוב עיד לאיתנה שיוכל להוליד ממנה כמ"ש, ודו"ק, ועכ"ז רצוני שיתיעץ עוד עם רב גדול א' ואם יסכים עמי נמטיא שיבא מכשורי:

והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד כאור בקר יום ד' לס' בא ה' שבט תרס״ז לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה