אור ברסלב
פרי השדה חלק ד שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי › הסימן ק"ד

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

שאלות ותשובות פרי השדה חלק רביעי · הסימן ק"ד

סימן קג

החיים והשלום וכל טוב לכבו' אהובי הרב המופלא ומופלג גדול בתו"י החריף ובקי חיציו שנונים ידיו רב לו בהלכה וכו' וכו' מו"ה יוסף משה ראטה נ"י בק״ק צישענאוו (גאליציען) יע"א:

מכתבו הגיעני, ועל דבר אשר מסופק בעגל שיצאו הבני מעים ולא הוחזרו מאיליהן וגם לא החזירן שונו אדם ונשחט כך והבני מעים לא נקבי, דאפשר דדווקא אם החזירן צריך ליזהר שלא יתהפכו אבל בלא החזירן כלל כשר, וכתב להוכיח דאי ס״ד דיצאו לחוץ טריפה א"כ האיך מהני חזרה כלל הא תיכף כשיצאו לחוץ טריפה, וטריפה אינו חוזר להיות כשר, וע"כ דביצאו לחוץ גרידא אינו טריפה כך הוא תוכן דבריו ! הנה ראיה זו כתב ג"כ בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סימן נ"ח וז"ל:

וכן מוכח ראי ס"ד ביצאו לחוץ נמי טריפה איך תחזור להיות כשרה הא קייל"ן דטריפה אינו חוזר להכשירו אלא וודאי דהיציאה לחודא אינו טריפה, עכ"ל, עי"ש, אמנם אין זה מוכרח כ"כ דבאמת י"ל דכל שיצאו הבני מעים חיישינן שמא נהפכו וטריפה מספק, רק כשחזרו מאיליהן מוכח דלא נהפכו דאי נהפכו אפילו רק פורסא לא היו חוזרין וא"כ שפיר י"ל דבלא חזרו טריפה והתב"ש סימן מ"ו ס"ק ה' כתב באמת דאם יצאו ונשתהו טריפה, ועיין בדעת קדושים עם הפירוש דברי אברהם שם ס"ק ט"ו והנה הא וודאי פשיטא דעוף ובהמה שוים בזה דכל מה שנאמר בעוף הוי נמי בבהמה וכן כתב בפירוש בב"י סימן מ"ו דבהמה ועוף שוים בדין זה אלא דנקט התנא בעוף לפי שמצוי יותר לצאת בני מעים [ובמהר"ם שיק הביאו שם בשם ספר תפארת ישראל, ופלא שהרי מבואר כן בב"י]. עכ"פ מצינו להתב"ש שפוסק בפירוש בלא חזרו מיד טריפה ונראה מדבריו שם דאפילו חזרו מאיליהם אם נשתהו איזה זמן בחוץ אסור ואינו מתיר רק בתפס״מ, עי״ש סוף ס"ק ה', ועי"ש בדע"ק ס"ק ו' שכתב ג"כ בדעת התב"ש לאסור בלא חזרו מאיליהן רק דעתו להכשיר בלא הוחזרו כלל, והנה לענין הלכה הגם שאינו כדאי להכריע, מ"מ כיון דבמשנה מס' חולין נ״ו ע"ב חשיב בהדי חלו כשרות יצאו לחוץ ולא נקבו ובגמרא קאמר ג"ג רק אם הפך בהם טריפה, וא"כ משמע הא כל שלא חזרו סתמא לא חיישינן שנהפכו, ובש"ע יו"ד סימן מ"ו סעיף ב' כתב ג"כ רק אם החזירן אם נתהפכו טריפה, משמע ג"כ הא אם לא החזירן כלל כשר, וכן כתב בספר דעת קדושים להכשיר בלא הוחזרו כלל, ובמהר"ם שיק ג"כ, ועיין בספר דרכי תשובה שם ס"ק כ"ד הביא להכשיר בשם שו"ת חסד לאברהם, א"כ יש להקל, מ"מ מי שרוצה להחמיר בנשתהו לחוץ (כיון שהתב"ש פסק להחמיר ורק בהפס"מ מקיל עי"ש) אין מזניחין אותו, שיש לו על מי לסמוך. אמנם המקיל ג"כ לא הפסיד כיון שיש הרבה גדולי פוסקים אחרונים שמתירין בלא חזרו כלל ועי״ש בספר מקדש מעט ס"ק חי, אבל הא וודאי פשיטא דאם נתהפכו אפילו לא החזירן כלל רק שם בחוץ נתהפכו דטריפה, דהא דכשר ביצאו לחוץ היא רק משום שיש לו תקנה להחזירן שלא יתהפכו משא"כ אם כבר נתהפכו פשיטא דטריפה רק אם לא נתהפכו יש לסמוך להקל, ואין להאריך יותר בזה מאחר שהדבר מבואר בגדולי אחרונים, ואם אולי כבר יצא הוראה בזה הנני מבטל דעתי בזה, מאחר שיש פנים לכאן ולכאן, ודוק, מ"מ בדיקה בעינן לכ"ע אם לא נקבו, ועיין פרי תואר סימן מ"ו ס"ק ד', [אח"כ הראה לי חתני הרב מו' יוסף הכהן נ"י בתורה מציון שנה שביעית חוברות א' סימן ט' אות א' ב' ג' ד' ה' שהאריך שם בענין הזה, ומשנה לא זזה ממקומה]:

והנלע"ד כתבתי פק"ק באניהאד ה' לסדר חקת ח' תמוז תרס"ז לפ"ק.

אליעזר דייטש.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה