פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
מפתחות · אורח חיים
סימן ט"ו, אות ב'] בציצית שנקשרו שלא כדת וחתך א' מהם ועיטאה כדינה בעוד ששלשה האחרי' הוי בפסול אי אמרינן ביה דהוי תעשה ולא מן העשוי.
ס״ד ! בלקח תפילין של חבירו שלא מדעתו דמותר לברך עליהן. ואח"כ בא הבעל והקפיד עליו עד שהי' מוכרח להסירם וליקח תפילין אחרים אם צריך לברך ג"כ על השני.
נ"ג ב'] מי שטעה והניח תפילין דר"ת דצריך לחלצם ולהניח של רש"י אם צריך לברך עוד הטעם.
ל"ג, בסופר שהתחיל לכתוב תפילין ובאמצע נודע רו שנעשה אונן אעפי"כ לא הפסיק מכתיבתו אם לא נפסלו משום דל"ה בר קשירה ב', במי שצריך לצאת לדרך בעוד לילה ואם יפקוד אשת לא יוכל לסבול אם ידחה מצוות עונה, [וע״י בקונטרם נחלי מים סימן קמ"ט בסופו].
י"ב להורות דרכי תשובה לאיש ואשה ששמשו בטומאה. ס"ט, בהא דקיי"ל בשו"ע דיחיד רשאי לומר י"נ מרות דרך קריאה כמו שקורא בתורה אם דין זה הוא ג"כ כשאומר בעל פה.
צ', בשני וחמישי שיש רק ב' או ג' אנשים שלא שמעו קרה"ת אם מותר לקרות בס"ת עבורם.
ט"ו, במ"ש הרמ"ע דלאדם חשוב מותר להביא אצלו ס"ת. מי הנקרא אדם חשוב לענין זה.
ס"ח, ב' בס"ת שנמצא כתיב נו"ן במקום גימל, באיזה אופן צריך לחקן. אם לגרור כל האות או רק הרגל של הנו"ן. חונים;
מ"א, במקום שאין אומרים עלינו אחר מנחה לאשר מתפללים תיכף מעריב אם יש להנהיג לומר עלינו כשיש אבל או יאה״צ כדי שיאמרו קדיש.
י"ז, אם מותר למסור לאומן עכו"ם לבנות חומה לביהק"ב בקבלנות דאם לא יעשה מלאכה גם בשבת יהי' המתים בבזיון.
כ"א בסי' שיש לו קרקע ללבון רבנים אם מותר להניח להאומן לעשות מלאכה בשבת. ואם מותר להניח לגוי הקונה להוציא הסחורה גם בשבת.
ק"ה, במכר דביש לעכו"ם והקונה לא יבא אחרי' רק בשבת אם מותר ליתן הסחורה קודם שבת לחנות של גוי כדי כאשר יבא הקונה לא יצטרך להוציאו מביתו.
ק"ט, אורות בישול לעקוואר אשר מוכרחי' לעשות גם בשבת כדי שלא יתחמצו המשוועטקען, האיך לנהוג.
פ"נ, ע"ד מה שרבים מחללי' שכת ע"י פועלי' נכרים בשרותיהם עם בהמתם אם יש לחפש להם איזה היתר ע"י שטר מכירה לגוי. פ"ז, בישראל שיש לו עגלה וסופי' אשר מוכרח לשלוח בכל יום אל ממה״כ כי אם רא ישלח ענוש יענש, האיך ינהוג בשבת.–
מ"ז. ג'] בפרה שהי' לה חלב בדדי' מבעי"י וחרבו אותה בשבת לצורך חולה אי אמרי' דמה שניתוסף בשבת נתבטל בחלב המוקדם.
ד' ! אם שייך בורר בשני מיני פתקאות שנכתוב על א' חייג"ל ועל הב' ח"פ והגבאי צריך כעת רק למין אחד מהם.
י"ט, בהא דכ' הרא"ש דמשו"ה עושי' מלאכה לחולה בשבת ע"י גדולים ומנין דלתנהו קטנים ויבא לידי סכנה.
ע"ב, חקירה במי שעושה איזה מלאכה ע"י חכמה נפלאה אם היא בכלל מלאכה שיתחייב בשבת. וכן המשתמש בשמות,
ל"ז. בענין אם עדיף להיות רק מוהל א' בשבת. או גם שניים. [ועיין בתורה מציין שנה ראשונה חלק ב' סימן י"ג].
ל"ט, אם מיתר לעלות בשבת על דעלי' בליסט דנעשה ע״י עלעקטיר, ואם שייך בזה משום לפ"ע ומסייע ידי ע"ע בפונדקי ישראל לפני האורחי', [ועיי' וילקוט יוסף חלק ששה עשר בזה].
ט', בעיר שתקנו עירובין ועשו צוה"פ לכל צר. אבל ישו חצר א' רוחב יותר מעשר אמות וא"א לעשות שם תיקון.
ע"ז. במרד אלפים ממקום עירובו וכלו בקצה העיר. אם מותר לילך לבית התפלה שהוא באמצע העיר רחוק מאלפים אמה.
כ"ו, בהא דנוהני' לעמוד בשוכת בסעודה שלישית בעת אמירת ד' מלך. ומדוע אין אומרים בכ"מ גם הפסוק שמע ישראל ע', אם מותר למסור סחורה לגוי שימכור ביו"ט ארעתי' דנפשי' אך הישראל צריך לישוב שם עם אנשי ביתי לשמור שהקונים לא ילכו בלי תשלומיו
כ"ד ! במצה מאשין שיש על המכוני' (וואלצין). איזה חריצים ונסדק שם עיסה אם מותר לאפות בה, [ועיי' לקמן סימן ס"ד אות ב'].
א', ע"ד המכונה (מאשין) של מצה שלפעמים נתחממי' היואלצין ועי״ז גם העיסה נתחממת קצת. –
מ"ז. אורות אווזא שנתפטמה קודם פסח כחמץ אם השומן מותר בפסח.
נ"ז באבל תוך ז' שהוא בכור. אם מותר לו לילך בערב פסח על סיום שלא יצטרך להתענות
פ"ו. באחר שקיבל עליו. בעת שאחותו הי' חולנית להתענות מ' יום ואח"כ כשמתה הודיעו לו שנתרפאית קבל עליו עור יו"ד תעניתים. ועתה שואל האיך ינהוג אם מחויב להתענות.
ס"ב, בהגבילו חתונה על יום א' ויחי. וכבר הכינו דכל ואח"כ ראו שטעו בקביעת היום כי זו יהי' עשרה בטבת אם מותר לעשות החומה ביום התענית או לדחות הנשואין ליום אחר.
ק"ג במ"ש המג״א דבשבוע שחל ט"ב אין לאכול בשר רק מגין מצומצמים והשאר אוכלי' מאכלי חלב.
נ"ג בשמן גזול אם מותר להדליק נר חנוכה אי בעינן לכם.
ט"ו. כ"ז אם צריכי' לברך על הדלקת נ נ"ח בבהכנ״ס אף שלא יהי' אח"כ עשרה (ועיי' וילקט יוסף חלק טו"ב סימן כ"ט).
פ"ד ! במי שכבר הדליק בביתו נ"ח ואח"כ בא לביהכנ"ס ושם לא הדליקו עדיין וכיבדו אותי בהדלקה אם יכול לברך. – ובהא דאין מכבדין אורח בהדלקת נ"ח כיון דהוא להוציא האורחים:
נ"ו, ד'). ע״ד קושי' הטו"ז על הלבוש למה לא קבעו בחנוכה משתה ושמחה דגרול המחטיא חבירו יותר מההרנו. [ועי' וירקט יוסף חלק ט' סימן מ"ב].
מ"ה ב'] דין חדש ביש לו ביום ג' דחנוכה (שהוא שבת ג"כ) רק שלשה נרות. דמוטב להדליק ב' לשבת. וא' לחנוכה.
צ'. ב'] ע"ד קושי' העולם מ"ט בחצר שי"ל ב' פתחי' חיישינן לחשד, וגבי בירכנ"ש אמרי' דמותר לעבור לפניה.