פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש
מפתחות
למצוא דברי חפץ שרשי הענינים והשאלות אשר עליהם נמנו התשובות והפלפולים שנקבצו ובאו בספר הזה למקומותם במושבותם, עפ"י סדר השו"ע מצויינים איש על דגלו חונים;
אורח חיים
סימן ט"ו, אות ב'] בציצית שנקשרו שלא כדת וחתך א' מהם ועיטאה כדינה בעוד ששלשה האחרי' הוי בפסול אי אמרינן ביה דהוי תעשה ולא מן העשוי.
ס״ד ! בלקח תפילין של חבירו שלא מדעתו דמותר לברך עליהן. ואח"כ בא הבעל והקפיד עליו עד שהי' מוכרח להסירם וליקח תפילין אחרים אם צריך לברך ג"כ על השני.
נ"ג ב'] מי שטעה והניח תפילין דר"ת דצריך לחלצם ולהניח של רש"י אם צריך לברך עוד הטעם.
ל"ג, בסופר שהתחיל לכתוב תפילין ובאמצע נודע רו שנעשה אונן אעפי"כ לא הפסיק מכתיבתו אם לא נפסלו משום דל"ה בר קשירה ב', במי שצריך לצאת לדרך בעוד לילה ואם יפקוד אשת לא יוכל לסבול אם ידחה מצוות עונה, [וע״י בקונטרם נחלי מים סימן קמ"ט בסופו].
י"ב להורות דרכי תשובה לאיש ואשה ששמשו בטומאה. ס"ט, בהא דקיי"ל בשו"ע דיחיד רשאי לומר י"נ מרות דרך קריאה כמו שקורא בתורה אם דין זה הוא ג"כ כשאומר בעל פה.
צ', בשני וחמישי שיש רק ב' או ג' אנשים שלא שמעו קרה"ת אם מותר לקרות בס"ת עבורם.
ט"ו, במ"ש הרמ"ע דלאדם חשוב מותר להביא אצלו ס"ת. מי הנקרא אדם חשוב לענין זה.
ס"ח, ב' בס"ת שנמצא כתיב נו"ן במקום גימל, באיזה אופן צריך לחקן. אם לגרור כל האות או רק הרגל של הנו"ן. חונים;
מ"א, במקום שאין אומרים עלינו אחר מנחה לאשר מתפללים תיכף מעריב אם יש להנהיג לומר עלינו כשיש אבל או יאה״צ כדי שיאמרו קדיש.
י"ז, אם מותר למסור לאומן עכו"ם לבנות חומה לביהק"ב בקבלנות דאם לא יעשה מלאכה גם בשבת יהי' המתים בבזיון.
כ"א בסי' שיש לו קרקע ללבון רבנים אם מותר להניח להאומן לעשות מלאכה בשבת. ואם מותר להניח לגוי הקונה להוציא הסחורה גם בשבת.
ק"ה, במכר דביש לעכו"ם והקונה לא יבא אחרי' רק בשבת אם מותר ליתן הסחורה קודם שבת לחנות של גוי כדי כאשר יבא הקונה לא יצטרך להוציאו מביתו.
ק"ט, אורות בישול לעקוואר אשר מוכרחי' לעשות גם בשבת כדי שלא יתחמצו המשוועטקען, האיך לנהוג.
פ"נ, ע"ד מה שרבים מחללי' שכת ע"י פועלי' נכרים בשרותיהם עם בהמתם אם יש לחפש להם איזה היתר ע"י שטר מכירה לגוי. פ"ז, בישראל שיש לו עגלה וסופי' אשר מוכרח לשלוח בכל יום אל ממה״כ כי אם רא ישלח ענוש יענש, האיך ינהוג בשבת.–
מ"ז. ג'] בפרה שהי' לה חלב בדדי' מבעי"י וחרבו אותה בשבת לצורך חולה אי אמרי' דמה שניתוסף בשבת נתבטל בחלב המוקדם.
ד' ! אם שייך בורר בשני מיני פתקאות שנכתוב על א' חייג"ל ועל הב' ח"פ והגבאי צריך כעת רק למין אחד מהם.
י"ט, בהא דכ' הרא"ש דמשו"ה עושי' מלאכה לחולה בשבת ע"י גדולים ומנין דלתנהו קטנים ויבא לידי סכנה.
ע"ב, חקירה במי שעושה איזה מלאכה ע"י חכמה נפלאה אם היא בכלל מלאכה שיתחייב בשבת. וכן המשתמש בשמות,
ל"ז. בענין אם עדיף להיות רק מוהל א' בשבת. או גם שניים. [ועיין בתורה מציין שנה ראשונה חלק ב' סימן י"ג].
ל"ט, אם מיתר לעלות בשבת על דעלי' בליסט דנעשה ע״י עלעקטיר, ואם שייך בזה משום לפ"ע ומסייע ידי ע"ע בפונדקי ישראל לפני האורחי', [ועיי' וילקוט יוסף חלק ששה עשר בזה].
ט', בעיר שתקנו עירובין ועשו צוה"פ לכל צר. אבל ישו חצר א' רוחב יותר מעשר אמות וא"א לעשות שם תיקון.
ע"ז. במרד אלפים ממקום עירובו וכלו בקצה העיר. אם מותר לילך לבית התפלה שהוא באמצע העיר רחוק מאלפים אמה.
כ"ו, בהא דנוהני' לעמוד בשוכת בסעודה שלישית בעת אמירת ד' מלך. ומדוע אין אומרים בכ"מ גם הפסוק שמע ישראל ע', אם מותר למסור סחורה לגוי שימכור ביו"ט ארעתי' דנפשי' אך הישראל צריך לישוב שם עם אנשי ביתי לשמור שהקונים לא ילכו בלי תשלומיו
כ"ד ! במצה מאשין שיש על המכוני' (וואלצין). איזה חריצים ונסדק שם עיסה אם מותר לאפות בה, [ועיי' לקמן סימן ס"ד אות ב'].
א', ע"ד המכונה (מאשין) של מצה שלפעמים נתחממי' היואלצין ועי״ז גם העיסה נתחממת קצת. –
מ"ז. אורות אווזא שנתפטמה קודם פסח כחמץ אם השומן מותר בפסח.
נ"ז באבל תוך ז' שהוא בכור. אם מותר לו לילך בערב פסח על סיום שלא יצטרך להתענות
פ"ו. באחר שקיבל עליו. בעת שאחותו הי' חולנית להתענות מ' יום ואח"כ כשמתה הודיעו לו שנתרפאית קבל עליו עור יו"ד תעניתים. ועתה שואל האיך ינהוג אם מחויב להתענות.
ס"ב, בהגבילו חתונה על יום א' ויחי. וכבר הכינו דכל ואח"כ ראו שטעו בקביעת היום כי זו יהי' עשרה בטבת אם מותר לעשות החומה ביום התענית או לדחות הנשואין ליום אחר.
ק"ג במ"ש המג״א דבשבוע שחל ט"ב אין לאכול בשר רק מגין מצומצמים והשאר אוכלי' מאכלי חלב.
נ"ג בשמן גזול אם מותר להדליק נר חנוכה אי בעינן לכם.
ט"ו. כ"ז אם צריכי' לברך על הדלקת נ נ"ח בבהכנ״ס אף שלא יהי' אח"כ עשרה (ועיי' וילקט יוסף חלק טו"ב סימן כ"ט).
פ"ד ! במי שכבר הדליק בביתו נ"ח ואח"כ בא לביהכנ"ס ושם לא הדליקו עדיין וכיבדו אותי בהדלקה אם יכול לברך. – ובהא דאין מכבדין אורח בהדלקת נ"ח כיון דהוא להוציא האורחים:
נ"ו, ד'). ע״ד קושי' הטו"ז על הלבוש למה לא קבעו בחנוכה משתה ושמחה דגרול המחטיא חבירו יותר מההרנו. [ועי' וירקט יוסף חלק ט' סימן מ"ב].
מ"ה ב'] דין חדש ביש לו ביום ג' דחנוכה (שהוא שבת ג"כ) רק שלשה נרות. דמוטב להדליק ב' לשבת. וא' לחנוכה.
צ'. ב'] ע"ד קושי' העולם מ"ט בחצר שי"ל ב' פתחי' חיישינן לחשד, וגבי בירכנ"ש אמרי' דמותר לעבור לפניה.
יורה דעה
סימן פ"א, בעיר אחת עשו תקנה שהשוחטים לא ימרטו הנוצות מהעופות ושו"ב אחד עשה מעשיהו בראט ובהסתר פנים עבר על זה. מהו דינו ואם יש לקוטן.
כ"ב. ד']. בענין מריטות הנוצות למחות להשוחטים שעי"ו נעשו יניע כח ולא יהי' להם החישה לבדוק הסכין. ואם מותר לשו"ב לעשות עסק ומסחר עם הקצב.
נ', בשו"ב שאינו רוצה להראות סכינו לחכם, ושחט ברא תשלומי מס הקהל וגם כי ב"ב הס קלים וריקים אינם מתנהגים בדרך הישר.
ס"ט, במ"ש הרמ"א ביו"ד שי' כ"ח דלא ישחוט אלא ימתין עד שיהי' לו עפר דאינו מוסיף מאומה ער דברי המחבר שם.
פ"ה, בהא דפסק התב"ש בשיעור שחיטה דאפי' למטה מתפיסת יד בוושט הו"ל תורבץ כל שרואין שלא נתכווץ,– וע״ר השמ"ח בדין אונא שנתפצלה לשנים.
מ"ה באווזא שהי' לה ב' קניס ונתערב השומן ברוב שומן אחר.
מ"ט, בענין הפסד מרובה אם אזלי' בתר השתא כשיש עתה לפנינו או אפי' אם יהי' אח"כ הפס"מ.
ס״א. ע"ד שמלה חדשה התמוהים שכ' דאם יש בימין ב' סדקים ובשמואל נ' דטריפה מטעם חליף הא בלאו"ה טריפה כיון דליכא רק ב' סדקים.
ע"ח, ב']. בדבר קושי' הפרמ"ג בסי' ל"ו מדוע אם ניקב סמכון לבשר כשר, והא בשעה שעברה המחט מסמפון לבשו הי' טרפה דמחט אינו סותם ואיך החסיר דחזור לכשרותה.
ע"נ ב"ש מראה ארום ער דקמט ומכה בדופן כנגדו אם טריפה גם בכה"ג ובבדקו אונא ולא מצאו לה סמפין אמאי כשר הא אם גברא כך חסר טריפה.
ל', בהא דמבואר בשו"ע דבעגלים הרכים אין למעך שום סרכא, ובירור ענין זה הדק היטב.
צ"ג במ"ש השו"ע סי' ל"ט טבח שהכניס ידו ואמר טריפה ואח"כ נתברר שלא נפתח הטרפש מכשירין אותה.
כ"ט, ע"ד כבד של תרנגולת שרי' נפוחה ביותר בלי שום ריעות' ולקותא (עיי' שו"ת אמרי יושר סי' י"ב).
ק״ז בכבד של עוף נמצא כמו עצם ול"ה בו עוק"ן רק כמו עור ובשר נקרם עליו.
מ״ט, ב'], ע"ד כבד אם יכולין לשרות במים מעת לעת. ק"ד ! בעגל שיצאו הבני מעים ולא הוחזרו ונשחט כך ולא נקבו אם טרפה בכך
מ"ד ! בנתערבו עופות של כלוב אחד אשר הי' בהם חשש דרוסה. בעופות אחרות ואין יכולים מה משפט אלו העופות.
ל"א בנמצאת אווזא א' מתה ואחת נאבדה. אם יש לחוש על האחרי' לספק דרוסה. ובש"ש הבית שלמה דבנחסרו עופו' לא תלינן בגנב דאחזוקי ברשיעי לא מחזקינן.
מ"ג, בבצים של תרנגולת ספק דרושה הושימו עליהם תרננולת אחרת ויצאו אפרוחים אם יש להתירם.
מ"ז אודות אווזא שנתפטמה קודם פסח בחמץ אם השומן מותר בפסח.
ל"ה, במשרת עכו"ם שרגילה תמיד לעשות מלאכת גבירתה בעומר על גבה ועתה מלחה בשר ברי שום משגיח. אם הכלים שהשתמשה בהם כשרים.
צ"ה, ע"ר פסק שר הישיע"ק ביו"ד סי' צ"ב נגד השו"ע בחתיכה שנאסרה ונפלה לקדירה אע"ג דסגי' בס' נגד האיסור מ"מ אותה חתיכה נשארה באיסורה.
ע"ט. בנגנב שומן מכלי, אם יש לה״ש לשומן הנשאר משום בשר שנתעלם מן העין.
צ"ג, ג'] בחבית עם גודקען כבושי' ומכוסים מלמעלה בעור קיבות בהמה טריפה או נבילה אם יש בזה איזה חשש.
ע"ג, ג'] ע"ר מ״ש האו"ה דאפילו במקום דאמרי' הענ״ג מ״מ אם ניתוסף היתר עד ששים קודם שנודע לו מנפילת דאיסו' כיון דעכשיו בשעת ידיעה לא טעם ביה פעם איסור ל"א חענ"נ ומה שתמה עליו ביו״ד סימן צ״ט ב״ה.
כ"ג. בפקוב ששכיח בו חלאים נחתך בלא בדיקה ונכבש, אם מותר לעשות בו סחורה. (ועיי' שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' קנ"ה).
נ"ד [נכפל בשעות] מי שעסקו לקנות כבדים מאווזות ולמכרם אם מיתר לו לקנות גם מגוים דהו"ר עושה סחורה בדברים אסורים.
ס"ח, ד'] במי שצריך לבשל בשר להאכיל לגוים והרבה פעמים לא נמצא בשר כשר ומוכרח לבשול בשר טריפה.
ל"ו, ע"ד אותן ווירפעל העשוים מאורו ודוחן ובשר של גבילה וטריפה לתקון רוטב, אם מותרים למכור בחנות וליה איסור סחורה בדברים אסורים.
ח' בבחורים שהקדישו סך מסוים להקדש ומזה המעות מלוים לעניים ברבית דהיינו מי שלוה לעצמו מזה, מקבל עליו לקבוץ יותר ממה שלוה אם יש בזה משום איסור רבית.
צ"ו, בענין אם מותר ללמוד עם עכו"ם אותיות הקרושות אל"ף ב"ה כדי שיוכל ללמוד בעצמו זנ"ן.
קי"א בטבלא מזרחי של ביהכנ"ס נכתב הרבה שמות ונמצא כתוב גם שם שהמאל' אשר רבים אומרים כי צריכים למחקו משום שאינו בקדושה כי היא הסם ר"ל.
ל"ג, בסופר שרתח"ל לכתוב ס״ת ובאמצע נודע לו שנעשה אונן ולא הפסיק מכתיבתו אם לא נפסל הל"ת דל"ה בר כתיבה.
ס"ח, ב'] שנמצא כתוב גו"ן במקו' גימ"ל. באיזה אופן צריך לתקן
נ"ד ! במזוזה דצריך שרטוט האיך הדין אם רק אות א' כתיבה בלא שרטוט.
ס"ז באשה שמצאה כתם אדום מא"ח מכגריס גם ליחה לבינה ער הלוקה אם מחמרינן לומר דבא מגופה לעיי' שו"ת מהרש"ם חלק ג' סימן נ"ה).
ק' באשה שיש לה כאב בבטנה והרבה פעמים מוצאת בבדיקה כמה מיני כתמים, והרופאים אומרים בי יש לה ברחם איזה מכה ומשם בא הדם.
ט"ז ג'] באשה זקינה שהיא בחזקת מסולקת דמים מצאה כתם על חלוקה שפשטר כבר
ל"ב. באשה שעדיין לא קבעה לה ווסתה ושכחה לבדוק עצמה קודם תשמיש ובבקר מצאה דם על הסדין, אם צריכה כפרה מ"ט, נ'], בענין רכישת בגדי צבעונים לאשה.
פ"ח, בירור כמה וכמה דברים בענין נאמנות הרופאים לסמוך עליהם בנדה ובייסורים אחרים.
י"ב, באשה ששמשה עם בעלה מצאה כתם ארום ואינו יודעת בבירור אם יש לה במה לתלות אם צריכה כפרה, [ועיין לקמן סימן ל"ב] ולהורו' דרכי תשובה לאיש ואשה ששמשו בטומאד.
ק"א) באשה שיש לה כ״ב האוין והרופאים שפטו שאם יבאו מים באזנה שתוכל להתחדש לגמרי האיך תנהוג בחפיפה ומבילה לבעלה [ועיין נחלי מים סימן קמ"ג] י"ג באשה שאיננה רוצית לטבול בלילה רק ביום ומבקשת היתר בזה, ואם לא יתירו לה לא תעבור כלל.
ט"ז, בענין ברכה דטבילה, אם הנשים אומרים על מצוות
ס"ג במקוה שהמים נמשכו אלי' דרך צינורת ודם מו הים תחת הקרקע ומבוסים בעפר אם יש לחוש שיתחלחלו הקרשים ויהי' שום נקב והוי בית קנול.
יו"ד ! במקוה שקבעו כ היליניה מ משכבי איי שרוי באייר ק' רפ כה אם בכהינ ר"ה כלי קבול שיעשו המם שא בין [ועיי' בקונטרס נחלי מים סי' קנ"ב השייך לחשו זו.
מ"ו, במי שמתי רי כ' כנים ועבר ומר השישי יח הייתה נל:
לו כן רביעי אם מחייבים למילי ל"ז. במוהל שנהג עצמו במחבר שיהי' רק יח רי בשבת ומטעם זה נזדמן לי הרבה פעמים שנדחה מפני אחרי' שנוהגים אף בכ' שולים ועתה תחרש על קברת אום מהני התרה.
ג', במי שמכר פרתי לגוי כרי להפקיע מקרושת בכורה, בקנין כסף לבד ולא במשיבה.
מ"ד ! נ']. בכבוד שמת דצריכים לקברי אם צריך דווקא להיות בכירק"ב.
ס״ה. בבהמה שנמכרה (כדי להוציא וולדה משכיר) רק בקנין כסף לבד. ובעשה נכרי מום כבכור וכוון להתירו.
שם ג'] אם יכולי' למכור בכור לעכו"ם אחר השחיטה קודם בדיקת הריאה [ועיי' במכ״ע שערי תקוה חלק ב סימן י"ח]. ע"ד ! בתקבץ מעות עבור אשה חולנית לעסוק ברפואות וישבקת לן חיים ועתה דגים הבעל והבנים ליתן להם המעות מי קודם פ"ט, בענין שבועה תרד בכתב אם מהני.
פ"ו, כא' שקיבל עליו בעת שאחותו היתה חולנית להתענות מ' יום ואח"כ נאמר לו כי נתרפאות קבר עליו עוד יו"ד תעניחים ועתה נתודע לו כי באמת מתה כבר, אם מחייב להתענות.
צב, במי שמתה ולא הניחה בנים איזה טוב יותר אם שהבעל יאמר קדיש או נכדה.
פ' כא' שיש לו פאבריק שור אייזיט וגם טראפיק גדולה ובאו בניי לשאול מה יעש לאחר אריכות ימיו שר אביהם אם יצטרכו לשבות מעסקם בעסק ימי אבלותם ר"ל יהי' הפשר רב.
נ"א במי שהרג את עצמו אבל לא בא תיכף. וחי אח"כ איזה שעות. אם דנין אותו כמאבד עצמו לרעת.
ל״ח, בעגלה שר מתים שכתבו, למעלה על השני צדדים פסוקי' שיש ברש שמות אם צריך וניזה. ובאיזה אופי.
נ"ו באשה שמתד בעיר אחרת ונקבר שם (אולם קודם נסעה למקום ההיא לדרוש כרופאי' גלתה דעתה שרצינה להיות קבור אצל בעלה) אם מיתר לפנותה ולהוליכה לבתי ע"א, באחד שקונה לעצמו ולכל משפחתו אחיות קבר, אם מותר לפנות את בתו שמתה לפני ט"ו שנים כרי שתהי' נקברת אצל אביה וכל משפחתה.
ס"ו, באשה שזרקה טבעת לת״ך ארון של מת. אם לא נאסר כמי כרים הנזרקים על המת בסנהדרין מ״ח.
צ"ג. ב'] בהא דכתב החיי אדם שנשים גרות לא יכנסו לבית החיים ער שיטבלו. מ״ש לענין ליכנס לביהכנ"ס דבימי לבינה נהגו היתר.
אבן העזר
סימן ז' בדבר אשה שנשותפית להתיר לבעלה לישא אחרת ובענין תקנת רגמ״ה.
שם, אות ז'], אם יכולי' לצרף להיתר ק' רבנים מאלו המקומו' אשר שם לא פשטה תקנת רגמ"ה ולא קבלו עליהם
כ', באחר שגירש את אשתו ע״מ שאין לה עליו שום התחייבות, ואח כ רוח אחרת היתה אתה שתבעה אותו בערכאות, אם לא הוי גט מוטעה.
כ"ח, ב'] בהא דכתב הירושלמי באשה שנעשית אלמנה וגרושה כאחת דכהן גדור חייב עלי' י"ד ע"ד אשה חילונית שעפ"י משפט הרופאים אם תתעבר תהי' בסכנה. אם מותר ליתן איזה פילווער באותו מקים ותהי' כמו משמש במ״ך [ועיי' נחלי מים סימן קמ״ח]
כ"ט, ב'] בירור דין איסור מח שאנשים הולכים בגילוי שער.
ל"ד ! באחד שהבטיח לבתולה אחת שישא אותה ונשבע לה ע"ז, ועתה התירו לו השבועה ונשא אחרת אם כדין עשאי.
מ״ב בענין אם יש לכתוב הכנוי כמו יאזעף או מאריטץ גם בשם אבות המתרשים.
נ"ה, באשה משוגעת, אשר רבים אומרים כי גם לפני חתונתה היתה חולנית. ועתה סגורה בבית החולאים והרופאים אומרים כי עפ"י הטבע אין תרופה למכתה, אם יש היתר לבעל חדר"ג.
נ"ח. באחר שקרוב למיתתו אמר, ורבים שמעו ממנו כי התאונן כמ״פ ער זה שאין לו את. ועתה הוציאה אחותו הנשואה מחמת ירושה שם שיש להם את באמעריקא, אם נאמנת שאסור אשתי לשיק.
ס"ב במי שהכין חתונה לבתו על חוש ידוע. ולא שם אל לבו כי אז יהי תענית צבור וכבר שלחו מכתבי קריאה למשפחתם, אם יש לעשות החופה ביום ההוא או בלילה שלאחריה.
ס"ג, ב'], פרפול בגיטין י"ז אם צריך זמן בגט שיחרור. ע"ח, באשה שנפלה במרה שחורה והקול יצא שהיא מטורפת בדעת. ועד אחר העיר בבי"ד כי ראה ממנה מעשה שגעון, אם יש להתיר האיש מכבלי העיגון.
פ"ב, באשה שהתכי ממנה הרחם ואיננו ראוי עור להוליד. וגם אין לה עוד שום תאוה וחשק לאיש עי"ז נמאסה בעיני הבעל (אשר היא עוד רך בשנים) ורוצה לגרשה והיא מאמנת לקבל גט. אם מותר לו לישא אשה על אשתו.
צ"א, בכהן שלקח אשה שיצאה עלי' קול שילדה לזנונים, וחקרו אותה עם מי זנתה ואינה יודעת אם הי' ישראל או עכו"ם. צ״ד ! פלפול בענין בער שאמר גרשתי את אשתי דנאממי.
צ"ז בעניין העמדת חופה בביהכנ״ס כשעושים הגג מזכוכית שיהי' נראה כיפת השמים מתוכו.
צ"ט בגט שנשלח מאמעריקא משליח ראשון לשליח שני ונזכר בהרשאה שם השליח שני דוב ובאמת שם השליח פרץ.
ק"ב. באשה שבאתה ממרחקי' עס נער אחד ואמרה שהוא בעלה ואח"כ חזרה ונתנה אמתלה לדבריה, והשתדלו שישתדלו וע״ז. שוב בא מכתב ממקו"א כי כבר יש לזה אישה וברח מפה, ולאחר זמן נשמע כי נסע לאמעריקא ונשברה הספינה ונטבע בים. ועתה רוצית האשה לינשאת לאחר אם מותר לסדר לה קידושין.
חושן משפט
סימן ה', במשודכים שהשלישו סך מסוים שלא יעברו זמן החתונה. ונחלה אחיו של החתן.
כ"ב. בא' שהוחזק להיות כרב בדרשות והוראת או"ה, וגם נתקבל עפ"י רוב אנשי העיר, ועתה קמו איזה אנשים מעררים נגדו, ורוצים להורידו מכבודו אם יש להם כח בזה.
מ"ו כמי שחייב לשלם לצאת יד"ש ואינו רוצה, אם מותר להתובע לירך בערכאות כי שם הי' יכול להוציא ממנו
מ"ד, ב'] בא' שבקש מסרסור שימציא לו איזה דבר, והמצי' לו ועתה מבקש שכר סרסרות גם מן המוכר והוא טוען שא"צ ליתן לו יען לא ביקש ממנו ולא צוה לו
מ"ח, בביהמ"ד שלא נמכרו המקומו' רק כאו"א החזיק מקום לפי הערך שהי' להם בביהכנ"ס. ועתה הי' הוצאות רבות לחזק בדק הבית ורוצים הנבאים למכור המקומות בביהמר"ר שיהי' להם הכנסה, ורבים טוענים שכבר דחזיקו בזה ואין לקהל למכור מקומותיהם.
ג' באשה מעוברת שרקקה דם ואסרו הרופאים שצריכה לשתות מים כדי לשלש הולד ממעי' ולא להמתין עד שינדל הוולד יותר בבטנה ויצטרכו להוציאו ע"י חיתוך וניתוח ותהי' גם היא בסכנה אם יש להתיר שפיכת דמים של העיבור ולדחות נפש מפני נפש.
נ"ב בשמעון שהי' לו חדר מראובן ו' חרשים ואינו רוצה לשלם רק בעד איזה שבועות זמן שהשתמש שם בסחורה והמשכיר טוען שאם הי' החזיר לו המפתח הי' משכירו לאחר, ועתה הפסיד עי"ז, גם טוען השוכר שלא הזכיר לו סכום השכירו' ע"כ הי' בדעתו שיתן לו בזול מאוד.
ס', בראובן ששלח את חובו לשמעון עם א' מבני ביתו ואיננו יודע איזה מהן הי', אם צריך לשלם עוד הפעם. [ועיי' בפנים בירור השאלה.]
ס"ו בענין אם בת יורשת, ודינא דמלכותא דינא.
ע"ד, ברב אחד שקכ"ן נדבות עבור אשה חולנית. ועד שנתן לה הכסף שבקת לן חיים, ועתה מבקש הבעל כסף המקובץ באמר שהוא היורש אכל הניחה גם בנים ובנות הצריכים לכך. מי קודם למי, (ועיי' שו"ת מהרש"ם חלק שלישי סי' נב).
ע"ה, בדבר משפט שבין שני אנשים שאחד רוצה לפתוח חלון מביתו לתוך חצר של חבירו באופן שתהי' סגור ולא כמו סתם חלונות.
פ"ט, ע"ד שוחט ששבק לן חיים ונשאר חתנו שהוא ג"כ שוחט וראוי לו דחזקה כפי הנהוג שם, אמנם הרכה אשר לא הי' חפצים בו קבלו שו"ב אחר.
ק"ח במי שהגביל לחברו זמן לבא לר"ת ובא א' עם עוד דיין שלקח לעצמו לחיות נברר מצדו. והב' לא בא מחמת אונסו. וביקש הראשון שהשני ישלם לו ההוצאות שלו ועבור הריין שעשה והכ' מוען כי ל"ה צריך להביא היין לאשר יש שם ב"ר קבוע.
ענינים שונים
סימן ה' [אות ב']. מלפיל בענין אם דרבנן מועיל לדאורייתא. י"א, בהא דלא גזרו גם במקדש שמא יעבירנו לרעת האבן העוזר דבתרי שבותים יש לגזור גם במקדיש ובהא דגזרו בטמא מת על שמ״ו נימא ערלית ועשה.
י"ח, במ"ש רש"י בברכות ל"ח דרש ר״ח כך דרש ר"ג כך מה כוונתו בזה.
שם, ב] בהא דכ' תוס' בבכורות י"ב משמע שאסור לקנות בהמה טמאה בפירות שביעית הרי היא משנה מפורשות והערה על החוו״ד שכ' דבמצוה ל"א סדא"ר רק צריך להיות ודאי. [ועי' לקמן סי' ע"ו].
י"ט, בטעם דאמרי' מאכילי' לחולה הקל קל, ניחוש שיבא לידי סכנה ובענין אי זכר טריפה מוליד – ואי עשה דשבתין קאי גם על אבות מלאכות, [ועיי' מ״ש על דברי הרשב"א בזה, בשו"ת פרי השרה חלק אי סימן י"ג]
כ"ח, ע"ד מה דרצה הגמ' בשבועות לאוקמא משנה דיש אוכל כר"א דס"ל נשיא מביא שעיר, הא במזיד ליכא אשם:
ובהא דב' הירושלמי דספק גרושה לכהן הוי מה"ת.
ל' ב']. פלפול בענין לאו הניתק לעשה.
ל"א, ב']. במה דפריך הגמ' בחולין מ' אשחוטי חוץ לא לחייב מחתך בעפר היא דלמא מיירי ששחט ב' סימנים כאחד דהרי א"א לצמצם.
ל"ג. ב') בהא דבעי הש"ס זבחים צ״פ בקרבנות צבור מהי שיחלקו מי אמרינן המחטא אמ״ד, הא כאן מיירי בטהורים ואז אשור לכהן טסא להקריב.
מ', ב'] ע"ד מ"ש בב"ב י"ב דרבא רצה להיות בעל השני לבתו הגרושה של ר"ח, הא רבא כאן הי' ואסור בגרושה.
מ"ה, ב'] פלפול במ"ש המנ״א סי' תרע״ח דנר של שבת קודם לחנוכה. ואם יש נר אחר לביתו מני ויקח המותר לנ"ה.
נ״ד ב'], בהא דכ' הלח"ם בפ"ד מהל' יו"ט דהרמב״ם סבירא ליה מכשירי אוכל נפש אע"ג דא"א לעשותן מעיו"ט אסורי מדרבנן. – נ"y, פלפuל בnוני' דמלוה את הכהן במכירי כהונה.
ס"ג, ב'] בגיטין י"ו בענין אם צריך זמן בגט שיחרור.
ס"ח. במ"ש דבעה״ט בפ' משפטי' דאח האסף יהי' בתקופה חדשה הלא כמה פעמים יבא התקופה אחר חג האסף.
ע"ג, ה'], ע"ר מ"ט השאנ״א דעשה דמצה לא יוכל לדחות ל"ת דמעשר שני משום דמע"ש הוי עשה ול״ת, הא אפשר בשאלה
ע"ו, במס' שבת קל"ה כל ששהה ה' ימים אינו נפל דכתיב וסיום השמיני והלאה. הא התם לאו משום ספק אתי עלה דהרי התורה אמרה לרעת ההנ"מ אפי' בידוע שכלו חדשיו.
ע"ט, פלפול בענין חיישינן שמא ימכרנו לישרארל. [ועיין שו"ת פרי השדה ח"ב סימן נ"ד].
פ"ד ! ג] בהא דלא חשיב דגים בר"ה ל"א בהרי תקנו' שהתקין ריב"ז דהפסיק המים המרים–
צ"ד ! בתו"י כתיבות כ"ב דהקשו למ"ל קרא דנאמן לאסור בתו, הא בידו לקדשה כמו בעל שאמר גרשתי את אשתי.
צ"ח ע"ד קושי' דתוס' חרשים דרמ"ר למיתני במס' בכורים הקונה נ' אילנות מביא וקורא, הלא כבר נשמע זאת ממשנה ו' דתנא שם הקונה ב' דמביא ואינו קורה ז' א'] בענין דבר המפורש כתורה להתיר אין כה ביד חכמים לאסו' נ"ג ג'], העדה בענין לא אמרה תורה שלח לתקרה ואין מבטלין איסור לכתחלה.
דברי אגדה
בהקדמה ! סי' ברא דר' יוסף, הלה וישבח תלמידו ע"ד מה דאי' בברכות דאם מקבלי' היסורים באהבה תדלמודו מתקיים בידו, במס' כתובות תלוי תניא בדלא תניא במסורה כנגע נראה לי ילקוט, אמר דוהע"ה למה רצועה תלוי הכוני בה. מויר ישראל שמעו פ' נגעים ונתייראו, אמר לדם משה שמח.
סימן כ"ו, בענין אמירת פסוקי ה' מלך ושמע ישראל בשלש סעודות
מ' ב'] בדא דרבא רצה להיות בער שני לבתו של ר' חסדא
מ"א טעם ליישב חמנהנ שבכמה קהלות אין אומרים עלינו אחר מנחה.
נ"ו, ג]. בהא דטלמת של נחת דחו מזה שהולכין זרעו או משפחתו על קברו.
שם אות ד']. בטעם דתיקנו בפורי' משתה ושמחה.
ע"ב, בהא דביום שמח משה רע"ה כתב י"ג ספרי תורה, ופי' מאמחז"ל לא אוכל עור לצאת ולבא כדברי תורה שנסתמו ממנו שערי חכמה.
פ״ד ! רמז מה שתקנו בחנוכה להיות מהדרין מן המהדרין.
צ"ב בענין דאין מקפידין שיאמר קדיש אף מי שיש לו אב ואם כי לא נחש ביעקב.