אור ברסלב

פרי השדה חלק ד· רבי אליעזר חיים דייטש

הקדמה

מפתחות

יודע התעלומות וצופה הנסתרות

חיים וחסד עשית עמדי אלי עור מפלטי ומניני, במה אקדמת פניך על כל הטובות אשר גמלתני, הנה זה שנתים אשר איננו במזג השוה בבריאת גופי ובתוך אלו הימים הייתי כמה חדשים בסכנה גדולה ר"ל אשר הרופאים אמרו כמעט נואש, ואודה ה' מאוד בפי וברבים אהללנו כי זכות שבכמה וכמה קהלות ישראל במדינתינו חוצה לה ובתיכם גדולים וצדיקים הי"ו אשר התפללו עבורי ומסתמא בזכותם נושעתי קצת אשר שבת מענו לאיתני ברוב חסדיו, וד' יודע צערי חליי אשר נצטערתי על ביטול תורה ותפלה ומצינו בגמ' ר' יוסף חלה ושכח תלמידו. ולכאורא קשה הלא מבואר במס' ברכות ה' כי אם מקבל היסורים באהבה תלמידו מתקיים בידו, ומסתמא ר' יוסף שהי' צדיק גדול בוודאי הי' קבל היסורים באהבה, והאיך שכח תלמודו ? ונ"ל דבאמת יש להבין וכי ס״ד שר' יוסף שכח תלמודו ונעשה אחר כל היגיעה בתורת כאדם פשוט ח"ו, זה לא ניתן להאמר כלל וכלל, דק כוונת הגמ' היא כך דהנה נודע דעיקר תכלית הלימוד היא לשמה אולם בענין לשמה יש ג״כ כמה וכמה מדריגות, והנה מי שזוכה ללמוד לשמה שאין כוונתו בעבור עצמו כלל, רק לש"ש, שיהי' נחת רוח לפני כסא כבודו יתברך שמו, ובשעת למודו אינו עולה כלל על לבו שהוא הוא הלימד תורה, כי כל כך דבק בה' שאינו עולה כלל על לבי שהוא לומד ואין לו שום התפארות בזה התורה, רק דומה לו כאלו אחר הי' לומד, זה ודאי מדריגה גדולה (ועיין תבואות השדה מ״ג בהקדמה מה שפירשתי על זה הדרך כוונת המד"ר שמרע"ה זכה לקירון אור פנים מדיו שנשתייר בקולמס וקנח בשערו, ודו"ק,) והנה ע"י שהי' ר' יוסף חולה ונזדכך ח חמרו וגופו כאחד המלאכים הי' בכלל התורה אשר למד נחשב אצלו כאלו הוא לא הי' כלל הלמוד התורה כי לא הי' לו שום התפארות וז"ש ר' יוסף חלה והגיע למדריגה גבוה כל כך עד ששכח תלמודו כלומר שהוא הלומד שכוונתו הי' כל כך לש"ש כאלו לא הי' לומד כלל כי לא הי' מתפעל כלל באיזה התפארות ע"י למודו כי הי' לש"ש במדריגה גדולה בלי שום פנוי' ודו"ק – [והנה במס' כתובות ב' איתא דאמר ר' יוסף מאריה דאברהם תלוי תניא בדלא תניא, וא"כ משמע לכאורה משם שבאמת שכת תלמודו ועיי"ש ברש"י, ואולם לדרכינו יתבאר גם זה על נכון בס"ד, דהנה לפימ"ש יש מדריגה בלימוד התורה שיהי' בלי שום התפארות ואולי יאמר האדם מה בצע לי בעסק התורה כיון שלעולם לא אוכל לבא למדריגה הזאת שלא אהי' נחשב כלל בעיני עצמו וכאלו לא למדתי מעולם, אמנם זהו אינו דאע"ג שהעסק בתורה בתחלה למודו אינו עדיין על זאת המדריגה הנפלאה קודם שהתחיל ללמודו אפילו שלא לשמה כמ"ש בגמרא לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות אפי' שלא לשמה וא"כ זה העסק שלא לשמה הא גרם לו שיעסיק לשמה, וז"ש תלוי תניא כלומר כי הלימוד האמיתי מה שנוכל לומר עליו באמת תניא בא לו ע"י מה שכבר התחיל ללמוד אע״ג שלא הי' לש"ש כ"כ מה שזכה אח"כ ללמוד במדריגה יותר גבוה ונפלאה, ומ"ש מאריה דאברהם דוקא י"ל עפ"י המד"ר בס' שמ״ח (ועיי' בזוה״ק פ' וירא דף ק"כ ע"א) אברהם אורהם נאמר בו פסיק, כלומר בין השני תיבות אברהם, משום שמעיקרא לא הוי במדריגה גדולה כמי אח"כ, משה משה לא נאמר פסיק משום שהי' תיכף במדריגה גדולה, עכ"פ כיון שמצינו שאברהם לא הי' מעיקרא במדריגה כל כך ורק שהלך ממדריגה למדריגה וממדריגה, הקטנה בא למדריגה גדולה, וז"ש מאריה דאברהם כי כמו שהיא בא אח"כ למדריגה גדולה כן כל אדם אל ימנע לעצמו אלעסיק בתורה אפילו שלא לשמה שמא יזכה למדריגת לשמה באמת, ודוק היטב.

עוד נ"ל בס"ד, עפימ"ש במקו"א דהביטול תורה שיש לצדיק ע"י יסודי' ר"ל משלים לו הקב"ה וא"כ אפי' בעת אשר לא הי' יכול ללמוד מחמת יסורין ח"ו משלים לו הקב"ה ומוסיף לו שכל וחכמה להשלים מה שלא הי' יכול ללמוד אמנם כן זהו דוקא אם בשעה שהי' יכול ללמוד הי' לומד לש"ש אז הקב"ה משלים לו גם הזמן שלא הי' יכול ללמוד. משא"כ אם תורתו הוא שלא לש"ש הגם שגם ע"ז מקבל שכר כמ"ש חכז"ל לעולם ילמוד אדם תורה אפי' שלא לשמה מ"מ העת אשר לא הי' יכול ללמוד נאבד ממנו והפסיד לגמרי, ודוק בהך חילוקא, וא"כ לפי"ז מי שאנו דוחין שגם הזמן אשר לא הי' יכול ללמוד השלים לו הקב"ה נתברר שתורתו מה שלמד הי' לש"ש, וז"ש ר' יוסף חלה כלומר כי בעת חליו אשר הי' לו ביטול תורה חלה, ר"ל התפלל לה' שישלים לו הזמן מה שלא יכול ללמוד, וז"ש ושכח תלמודו ויהי' שכח אשכח כלומר שמצא אח"כ כמה דאמר במס' ברכות פ"ח רבב"ח אשכח יונה דדהבא, וה"נ הפירוש ששכח תלמודו כלומר שמצא כל מה שלא הי' יכול ללמוד מחמת חליו השלים לו הקב"ה כי בתורה שייך לשון מציאה כמ"ש דוהע״ה שש אנכי על אמרתיך כמיצא שלל רב [והתורה שהקב"ה משלים לו אפילו מה שלא הי' יכול ללמוד זאת התורה וודאי נחשב כמציאה], ובזה מובן שפיר שאמר תלוי תניא בדלא תניא, כלומר שהעת אשר הי' יכול ללמוד תלוי לדעת אם למודו הי' לש"ש בדלא תניא דהיינו אם רואין שהקב״ה השלים לו העת אשר לא הי' יכול ללמוד. ממילא נוכל לדעת שתורתי הי' לש"ש. ודו"ק היטב, הקב"ה יחזקנו ויאמצנו לעבודתו וישלים לנו העת אשר הי' לנו ביטול תורה ר"ל ויקרבנו לעבודתו לתורה ולתפלה ברוב נחת וחדות ה' אמן.

והנה יודע אני בעצמי שמסתמא עוונותי גרמו לי מה שאני מוכה ביסורים מ"מ אני מקבל אותם באהבה ובוודאי יהי' נחשב אצל הקב"ה כקרבן עולה, ואני נותן הודאה ושבח לשמו הגדול ית"ש כי עזרני עד כה שאוכל ללמוד עכ"פ איזה שעות בכל יום ולילה, (ועיי' מה שנדפס ממני בסוף ספר שיח השדה עה״ת מה שאמרתי לפרש רש"י ברכות ה' ד"ה יסורים של אהבה, ולמותר יחשב להכפיל הדברים), ואין רצוני להאריך בהתנצלות כי הקב"ה יודע הכל, רק באתי להזכיר וליתן תודה כפולה ומכופלת לכל אלה שגמלו חסד עמדי הן בממונם הן בגופם, והן בתפלתם עבורי ומקום אתי לעשות חשד גם עם המתים אשר היקר החשוב כה' יצחק קאהן נ"י [כעת דירתו בקה"י בעיר בודאפעסט] שהי' לי מסייע להדפסת זה הספ' לתועלת נשמת אתיו הנכבד הנעלה כח' מרדכי קאהן ז"ל (בן קילא), בן היקר ש״ע ונדיב מ' שמעון קאהן נ"י מק"ק אדא יצ"ו. ותהי זאת נחמתם על אשר נקטף מהם עודו באבי איש צעיר לימים כי זכרינו בא על הספר זה ספר תולדות אדם ויהי' נשאר ממני מצוה קבועה לדורות, וכבר כתבתי בהקדמה לס' תבואות השדה חלק ראשון כי אלו המסייעים להדפסת ספר יש להם במצוה גדולה ורמזה משה רבינו בתוה"ק באר חפרוה שרים היינו שהתירה אשר חופרים הבאר מעיינה של תורה, וכדי שישאר הדבר קיים לעד מביאים דבריהם בספר חקה, וז"ש במחוקק במשענותם ידם פרושה לעזר ולהועיל שיבאו הדברים בדפוס והנה מי שבחו עניו יסורים ומקבל חותם באהבה שמאמין שהיא השגחה פרטית ומפי עליון וודאי לא תצא הרעית כי הוא רק לעורר אותו משינת איוולתו אז לא הוי יסורים אלו לרעה והיא לטובתו רק אם תולה במקרה אז ה' וודאי יסורים ממש, וז"ש המסורה כנגע נראה לי, מרחוק ה' נראה לי, כלומר אם סובר שנא מדי היתה זאת לו וה' עומד מרחוק אז הוא נגע ממש, אמנם מי שמאמין בהשגחת הקב"ה אזי לא הוי נגע בכל והנגע יתהפך לענג וראיתי בילקוט אליעזר ערך יסורין או כ"ג כי דהע"ה אמר למה רצועה תלייה הכוני בה זהו דוד שנאמר לדוד שפטנו הי, הכוונה כי מי שאינו מתעורר לעשות תשובה רק לאחר שכבר באו עליו יסורים ממש, אמנם יש מי שיודע לאשר ביד הקב"ה להעניש אותו מתקן דרכיו כדי שהקב"ה לא יצטרך להעניש אותו כמ"ש במ"ר פ' שופטים במ״פ שלא יהא המכה צריך ללקות כלומר ראה לתקן דרכך קודם שיבאו היסורין כי הקב"ה בעצמו כביכול יש לו מזה צער אם צריך להעניש האדם ובהך שופטים ושוטרים תתן לך דהיינו שתחשוב שאתה תמיד במשפט ואתה נדון בכל יום ע"כ טרם יצא דבר המשפט יהיו דרכיך מה״ק ים שלא יצטרך המכה לנקות וזה שאמר דוד המלך ע"ה שהיה נדמה נו כאילו תמיד הרצועה תלויה ועשה תשובה קידם שבא עליו העונש ממש והגם שדהע"ה וודאי הי' במדריגה יותר גדולה ונא מחמת יראת העונש עבד הקב"ה מ"מ אמר כן להורות לאנשים שידעו שהרצועה תלויה ונח ימתינו עד ביאת העונש ממש, ועכ״פ אם האדם ישים נגד עניו תמיד כי יש אלקים שופטים בארץ נא בתו עליו יסורין בפועל ממש, ויש לפרש בזה כוונת המ"ר פ' תזריע כיון ששמעו ישראל פרשת נגעים נתייראו אמר להם משה אל תתייראי אלו לאומות העולם אבל אתם לאכול ולשתות ולשטת, כלומר כי האומות אינם מתחרטים על מעשיהם הרעים רק חם כבר בא עליהם העונש אבל ישראל מאתר שיודעים כי יש ביד ה' להעניש חותם אינם חוטאים שפיר יכולים לשמח כי די להם במה שיודעים כי לאלקים המשפט (ומה שמצינו בש"ס צדיקים גדולים שהיה להם יסורים כבר מבואר בזוה"ק ובספרים הקדושים כי הוא לטובת הדור כמו שאם אדם חולה ר"ל מקיזים לו בזרוע ימין כמו כן היסורים של הצדיקים הגדולים הי' רק לכפר על הדור כמשה"כ רות חפצו משיח די נלכד בשחיתותם הגם שרבינו הקדוש מחמת גודל ענותנותו קרא על עצמו רבים מכאובים נרשע מ״מ החמת שיסורין שלו היו רק בטובת הדור, וכבר האריכו בזה בספרים הקדושים וא"ל להארוך במה שכבר נודע לכל באי שער ספרים הקדושים):

והנה לאשר בעוה"ר העולם שרוי בצער פחד ומגור ובהלות מכל צדדים וכבר התענו והתפללו בכל מקומות מושבות ישראל ועלינו רק להאמין כי מפי עליון לא תצא הרעות ובוודאי יהפך הכל לטובה על כן אין העת להאריך במליצות ואודות ובאתי רק להזכיר גט בה אבותיו אשר נשמתם בגנזי מרומים אבי הצדיק מו"ה אברהם ז"ל ואמי הצדיקת אשה כשרה במעשים מ' גנענדל ע"ה אשר גדלו איתי על דרכי התורה, ואלה אזכרה גם אנשי עדתי שי' עמ"ש אשר מחזקים איתי כפי יכולתם, ואלה אזכרה גם אנשי קהל האנפוויין אשר הייתי אצלם עשרים שנים והחזיקו ביד' ישנם ה' פעלם, וכל זה אחתום בתפלה שהקב"ה יחזקנו עוד לתורתו ועבודתו ולהוציא עוד לאור מאשר הקב"ה הן מה שיש לי עוד הרבה תשובות למאות אשר חנני ה' להשיב נשואבים בדבר הלכה הן החידושים עוד על הרבה סוגיות אשר נמצאו את, תצא הי זכנו להיות ממזרי הרבים, ולמען לא להיות כפוי טובה ח"ו אביע תודה ותהלה נתתני כבני הרב הגדול המפורסם חו"ב נפלא מו"ה יוסף הכהן נ"י אשר נטה שכמו לסבוב עוד הדפיס לס״ר הדברים בסדר הראי' ונכון כאשר ירוע כי רק הוא עוסק במנוחת ש מים לעשות סדר נכון לחיבורי אשר הוצאתי לאמר עד עתה הכל יצא על פיו והוא הש״ט והמשביר מתבואותי מפריי אשר חנני הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ישלם ה' פעלו ומשכורתו שיזכה לאורך ימים ושנים לראות כל טוב עם ביתו זו אשתו היא בתי היחידה שתחי' עמ"ש עם כל יוצאי חלציהם, והנה כבר גלית דעתי כי מחמת צ"ק העתים והעינם שרוי בצער ר"ב אין עת האסף פה להאריך בחידות ומשלים ובאתי רק לחתום בתפלה קצרה שהקב"ה ירחם עלי ועל כב"ב שי' עמ"ש ועל כל ישראל שיופיעו ענינו רחמיו וחסדיו במדה טובה מרובה ממדת פרעניות ומי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די ויקבץ במהרה נדחי ישראל הטרודים בגולה ונזכה לבנין אריאל לראות בביאת הגואל:

א"ד הכותב בלב נשבר פק"ק באניהר עש"ק לסדר והוא יתן מעדני מלך ארבעה עשו ימים בחדש טבת העת"ר לנו לפ"ק.

המחבר.

$$ציור בספר$$

ועל הטוב יזכה כבוד אהו' מחו' הרבני היקר עושה צדקה וחסד וכו' מו"ה משה קלאפטער נ"י שלקח על שכמו להפיץ ספרי' בין אנשי שלומינו הדרים בעיר נעוויארק אמעריקא וכן יבורך גבר כבוד אהו' הרבני המופלג בתו"י וכו' מו"ה אלי' דור העלר נ״י, ישלם ה' שכרם אמן.

תוכן העניינים

פרי השדה חלק ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה