המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - קִרְבַת אֱלֹקִים
הָרה''ק רַבִּי שִׂמְחָה בּוֹנִים מִפְּשִׁיסְחָא זִיעָ''א כָּתַב לְבָאֵר דִּין זֶה עַל דֶּרֶךְ הַמּוּסָר וְהַחֲסִידוּת שֶׁכָּל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַבֵּל אֶת נִשְׁמָתוֹ בְּהַשְׁאָלָה לִתְקוּפָה מְסֻיֶּמֶת, בְּמַטָּרָה שֶׁיְּסַגֵּל לְעַצְמוֹ עַל יָדָהּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, עַד שֶׁיַּגִּיעַ יוֹם פְּקֻדָּה בּוֹ יְשִׁיבֶנָּה לִבְעָלֶיהָ הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ועל זו הדרך פירשו גם כן את הפסוק (תהלים כ''ז, ד'): ''אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי וכו'''- ''אחת'' היא הנשמה שנקראת ''יחידה'', ואותה ''שאלתי מאת ה''' בהשאלה, ובהיות שיבוא היום בו אצטרך להשיבה בשלמותה אל בעליה לכן ''אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי'' שעל ידי זה לא אתחייב בדיני השואל. ודברי פי חכם חן. . וּכְשֵׁם שֶׁהַשּׁוֹאֵל חֵפֶץ מֵחֲבֵרוֹ חַיָּב אַף הוּא אַף עַל אֳנָסִין כְּגוֹן אִם נִגְנְבָה אוֹ נִשְׁבְּרָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, כָּךְ הָאָדָם רָאוּי הוּא עַל פִּי דִּין שֶׁיִּתְחַיֵּב וְיִתָּבַע אַף עַל עֲבֵרוֹת וְחַטָּאִים שֶׁנִּגְרְמוּ לוֹ בְּאנֶס וּבִשְׁגָגָה שֶׁבָּהֶם קִלְקֵל אֶת נִשְׁמָתוֹ וְהִשְׁחִיתָהּ.
אוּלָם, אִם הָאָדָם בְּכָל עִנְיָנָיו מַכְנִיס אֶת בַּעַל הַשְּׁאֵלָה, הוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וַאֲמִתִּית שֶׁהַקָּבָּ''ה מְלֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְנִמְצָא וּמַשְׁגִּיחַ בְּכָל עֵת וּזְמַן בִּבְחִינַת תהלים ט''ז, ח'. ''שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט'', אֲזַי מִמֵּילָא נַעֲשֶׂה דִּינוֹ כְּדִין הַשּׁוֹאֵל בִּפְנֵי הַבְּעָלִים שֶׁפָּטוּר הוּא מֵאֳנָסִין וּמִשְּׁגָגוֹת וּמִדּוֹמֵיהֶם. וְלֹא רַק זֹאת: אֲפִלּוּ אִם רַק בִּתְחִלַּת מַעֲשָׂיו יְצָרֵף אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְיַטֶּה אֶת כַּוָּנָתוֹ בַּעֲשִׂיַּת מַעֲשָׂיו לִהְיוֹת לְנַחַת רוּחַ לִפְנֵי ה' יִתְבָּרַךְ, כְּבָר בָּזֶה נֶחְשָׁב הוּא לְשׁוֹאֵל בִּפְנֵי הַבְּעָלִים הַפְּטוּר מִדִּינִים וָעֳנָשִׁים רַבִּים.
וְכָךְ פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִיעָ''א אֶת במדבר ט''ו, כ''א. הַפָּסוּק ''מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם'' - עֲרִיסוֹתֵיכֶם הִיא הַמִּטָּה מִמֶּנָּה הָאָדָם קָם בַּבֹּקֶר וּמַתְחִיל אֶת יוֹמוֹ. וְאִם מִיָּד בִּתְחִלַּת יוֹמוֹ בְּקוּם הָאָדָם מִמִּטָּתוֹ מֵרִים הוּא אֶת עַצְמוֹ לִכְבוֹד הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, וְחוֹשֵׁב הוּא עַל ה' יִתְבָּרַךְ, וּמְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בַּה' וּמַקְדִּישׁ לוֹ אֶת הַתְחָלַת יוֹמוֹ, אֲזַי מִמֵּילָא כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ מַמְשִׁיךְ וְנַעֲשֶׂה קֹדֶשׁ לַה'.
אֵין אָדָם יוֹתֵר שָׂמֵחַ וּמְבֹרָךְ מִזֶּה שֶׁרוֹאֶה אֶת ה' לִימִינוֹ בְּכָל עֵת. זוֹהִי הַמַּתָּנָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּבָּ''ה, בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב אֵלֵינוּ וְנִצָּב לִימִינֵנוּ בְּכָל שָׁעָה. גַּם בִּשְׁעַת צַעַר אוֹ כְּאֵב, צָרָה אוֹ מוּעָקָה, אֵינוֹ עוֹזְבֵנוּ וְלוּ לְרֶגַע אֶחָד. וְגַם אִם נִרְאֶה לָנוּ שֶׁעַתָּה הַקָּבָּ''ה חָלִילָה אֵינוֹ אִתָּנוּ - הַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן! דַּוְקָא אָז הוּא קָרוֹב אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר, עַד שֶׁמֵּרֹב קִרְבָתוֹ אֵינֶנּוּ רוֹאִים אוֹתוֹ. שֶׁהֲרֵי כַּיָּדוּעַ עֵינוֹ הַגַּשְׁמִית שֶׁל הָאָדָם אֵינָהּ רוֹאָה דָּבָר הַצָּמוּד וְקָרוֹב אֵלֶיהָ בְּיוֹתֵר ומסיבה זו מסבירים אנשי המדע שאין האדם רואה את האוויר – בהיות שהוא קרוב וצמוד ממש לעיניו של האדם. וכך כל אדם יכול להרגיש ולראות בחוש שאם ידביק את אצבעו או כל דבר אחר לאישון עינו לא יראהו כלל. , כָּךְ גַּם כֵּן עֵינוֹ הָרוּחָנִית שֶׁל הָאָדָם פְּעָמִים שֶׁאֵינָהּ רוֹאֶה אֶת הַקָּבָּ''ה מֵרֹב שֶׁקָּרוֹב הוּא אֶל הָאָדָם בְּקִרְבָה מְיֻחֶדֶת שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ.
אָדָם הַחַי אֶת חַיָּיו מִבְּלִי אֱמוּנָה חֲזָקָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. כָּל עָלֶה נִדָּף מַפְחִידוֹ, כָּל נִסָּיוֹן קַל שׁוֹבְרוֹ, וְכָל כִּשָּׁלוֹן קָטָן מְיָאֲשֹׁו. דַּוְקָא בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים בְּחַיָּיו בָּהֶם זָקוּק הוּא לְמִישֶׁהוּ לְצִדּוֹ - מְגַלֶּה הוּא לְפֶתַע כִּי נוֹתָר הוּא לְבַדּוֹ, מִבְּלִי שׁוּם תּוֹמֵךְ וּמְסַיֵּעַ. לְעֻמַּת זֹאת אָדָם שֶׁחַי אֶת הַקָּבָּ''ה רֶגַע רֶגַע, וְחָשׁ תָּמִיד אֵיךְ ''ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ'' - אֵין לְךָ מְאֻשָּׁר מִמֶּנּוּ. אֲפִלּוּ בִּרְגָעִים מַפְחִידִים וּמְאַיְּמִים אֵינוֹ מִתְיָרֵא כְּלָל, כְּמַאֲמַר נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל: ''גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי''. גַּם בִּשְׁעַת נִסָּיוֹן זוֹכֵר הוּא כִּי אֵין הַקָּבָּ''ה מְנַסֶּה אָדָם אֶלָּא אִם כֵּן מַעֲנִיק לוֹ תְּחִלָּה אֶת הַכֹּחוֹת לְכָךְ. וְגַם בְּעֵת מַפָּלָה וְכִשָּׁלוֹן זוֹכֵר הוּא כִּי כְּשֵׁם שֶׁהַהַצְלָחָה הִיא מֵאֵת ה' וְלֹא מִמֶּנּוּ, כָּךְ גַּם כֵּן הַכִּשָּׁלוֹן הוּא מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא מֵחִסָּרוֹן אִישִׁי שֶׁלּוֹ.
וְזֶהוּ שֶׁרָמַז דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע''ה בְּאָמְרוֹ: ''הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד''. לֹא נְרַמֶּה אֶת עַצְמֵנוּ לוֹמַר שֶׁלָּנוּ אֵין קְשָׁיִים וְנִסְיוֹנוֹת, מִכְשׁוֹלוֹת וּנְפִילוֹת. גַּם אָנוּ חוֹוִים וְעוֹבְרִים לְעִתִּים רְגָעִים לֹא נְעִימִים שֶׁכָּאֵלּוּ. אֶלָּא שֶׁבְּשׁוֹנֶה מֵ''הֵמָּה'', שֶׁבְּעֵת שֶׁ''כָּרְעוּ'' כְּבָר ''נָפָלוּ'' לְגַמְרֵי, אֲנַחְנוּ לְעֻמַּת זֹאת ''קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד'' מֵהַנְּפִילָה, מִכֹּחַ אֱמוּנָתֵנוּ וּבִטְחוֹנֵנוּ בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְזוֹהִי מַתָּנָה נִפְלָאָה שֶׁאֵין כְּדֻגְמָתָהּ!