המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - פְּרִיקַת עֹל
בַּעֲלֵי תּוֹרַת הַנֶּפֶשׁ עָמְדוּ עַל פְּנִימִיּוּת עִנְיָן זֶה שֶׁעָמְדוּ בְּנֵי אָדָם וּבָדוּ מִלִּבָּם סוּגֵי עֲבוֹדוֹת זָרוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ, שֶׁאֹפֶן סְגִידָתָן הוּא בְּמַעֲשִׂים שְׁפֵלִים וְנִבְזִים שֶׁכָּאֵלּוּ, הֲכֵיצַד הִגִּיעוּ הַלָּלוּ לְכָזוֹ שִׁפְלוּת וּפְחִיתוּת? וְכִי לֹא הֶעֱלוּ עַל דַּעְתָּם שֶׁיֵּרָאֶה הַדָּבָר כִּמְשֻׁנֶּה וּכְתָמוּהַּ בְּעֵינֵי בְּנֵי הָאָדָם אֲשֶׁר שֵׂכֶל בְּקָדְקֳדָם?!
וּבֵאֲרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּאֲוָה וְהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבָּאָדָם הוּא ''לִפְרֹץ גְּדֵרוֹת'' וְ''לִשְׁבֹּר אֶת הַמֻּסְכָּמוֹת''. שֶׁכֵּן הָאָדָם מִטִּבְעוֹ הָרָע אֵינוֹ אוֹהֵב לִהְיוֹת כָּפוּף וּמֻנְחֶה עַל פִּי הוֹרָאוֹת וּמִגְבָּלוֹת כָּאֵלּוּ וַאֲחֵרוֹת ואת זאת יוכל כל אחד להרגיש בחוש איך כשאחד אחר ייכרך סביבו – מיד יחוש הלה מוטרד וינסה להשתחרר הימנו. ומצוי הדבר בהיות האדם יושב על כסא עם ידיות, ולפתע בא אחד ומתיישב לידו – מיד מרגיש הוא צורך להניח זרועותיו על הידיות... , וְלָכֵן סִפּוּקוֹ גָּדוֹל כְּכָל שֶׁהַדָּבָר יוֹתֵר אָסוּר וְחוֹרֵג מֵהַמֻּסְכָּמוֹת. וּלְפִי יְסוֹד זֶה מוּבָן הֵיטֵב הֵיאַךְ הִגִּיעוּ אוֹתָם רֵיקִים וְחַסְרֵי דַּעַת וּתְבוּנָה לְמַעֲשִׂים שֶׁכָּאֵלּוּ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדְעִים הֵם שֶׁאֵין בְּמַעֲשֵׂיהֶם מַמָּשׁ, רַק מְחַפְּשִׂים הֵם לִפְרֹק מֵעֲלֵיהֶם אֶת מִגְבְּלוֹת הַחֶבְרָה. וְלָכֵן כִּנּוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל אֶת הַסּוֹטֶה מִדֶּרֶךְ ה' בְּשֵׁם ''פּוֹרֵק עֹל'', שֶׁעִקַּר תַּאֲוָתוֹ וְיִצְרוֹ אֵינוֹ בֶּאֱמֶת ''לֵהָנוֹת'' מִמַּעֲשָׂיו, אֶלָּא עִקַּר כַּוָּנָתוֹ הִיא לֹא לִהְיוֹת כָּפוּף וּמֻגְבָּל.
וְזוֹהִי מַשְׁמָעוּת דִּבְרֵי הֶחָכָם בָּאָדָם בְּאָמְרוֹ משלי ט', י''ז. ''מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ'', שֶׁהַמְּתִיקוּת אֵינָהּ בַּ''מַּיִם'' שֶׁשּׁוֹתֶה, אֶלָּא בִּשְׁבִירַת הַמֻּסְכָּמוֹת שֶׁל ''גְּנוּבִים''. וּמִטַּעַם זֶה גַּם כֵּן ראה בבא קמא ל''ח ע''א. ובמפרשים שם. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל שֶׁגָּדוֹל שְׂכַר הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִשְּׂכַר מִי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה, הוֹאִיל וְזֶה שֶׁנִּצְטַוָּה הֻגְבַּל, וּמִמֵּילָא גָּדוֹל יֵצֶר הַפֻּרְקָן וְהַהִתְמָרְדוּת שֶׁבּוֹ.
וּמִבֵּאוּר עָמֹק זֶה בְּתוֹרַת נַפְשֵׁנוּ, נִלְמַד וְנַשְׂכִּיל כִּי עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת הִיא לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּלְהַכְנִיס אֶת עַצְמֵנוּ בְּגֶדֶר ''עַבְדֵי ה''' הַמְבַטְּלִים אֶת עַצְמֵנוּ בִּפְנֵי אֲדוֹנֵנוּ וּמְחוֹלְלֵנוּ, וְעַל יְדֵי כָּךְ נוּכַל בְּעֶזְרַת ה' לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵנוּ.