אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - עֶרְכָּם שֶׁל חַיִּים (ב)

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - עֶרְכָּם שֶׁל חַיִּים (ב)

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

גְּנֵבַת הַחַיִּים וְהַזְּמַן מֵאָדָם הִיא הָעָוֶל הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר שֶׁנִּתָּן לַעֲשׂוֹת לְאָדָם עֲלֵי אֲדָמוֹת. שֶׁאֵין לְךָ דָּבָר יָקָר כְּחַיָּיו שֶׁל הָאָדָם שֶׁבַּעֲבוּרוֹ מוּכָן הָאָדָם לִיתֵן אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ, וּכְפִי שֶׁרְגִילִים הָעוֹלָם לוֹמַר שֶׁהָאָדָם בִּצְעִירוּתוֹ מַשְׁקִיעַ אֶת מֵיטַב כֹּחוֹ וּבְרִיאוּתוֹ בַּעֲבוּר כַּסְפּוֹ, וְאִלּוּ לְעֵת זִקְנוּתוֹ מַשְׁקִיעַ אֶת מֵיטַב כַּסְפּוֹ וּזְהָבוֹ בַּעֲבוּר בְּרִיאוּתוֹ. וְלָכֵן מֵחוֹבָתֵנוּ לְנַצֵּל כָּל רֶגַע מֵחַיֵּינוּ לְמַטָּרוֹת נַעֲלוֹת וְנִצְחִיּוֹת ובאחת מפגישותינו עם כ''ק האדמו''ר מצאנז שליט''א סיפר לנו אודות אביו בעל ה''שפע חיים'' זצוק''ל שהיה מנצל עתותיו במורה מופלאה, עד שמעולם לא ראוהו נח לרגע. החל מקימת הבוקר בשעה ארבע וחצי לטבילת המקווה, ומסירת שיעור בשעה חמש וחצי, ולאחר תפילת השחרית היה מוסר שלושה שעורים בעיון ובבקיאות לתלמידי הישיבה, וכל זה מלבד לימודיו הפרטיים וקבלת הקהל והנהגת העדה והקמת המפעלים הרבים והכבירים שהקים. ופעם אחד שנבדק על ידי רופא שאלו הרופא כמה שעות הוא ישן ביממה? וענו האדמו''ר זצוק''ל שעתיים וחצי(!!!). שאלו הרופא ''וזה ממתי?!'' וענהו ''אינני זוכר את עצמי אחרת''. אמר הרופא: מעולם לא טיפלתי ולא נתקלתי בגוף שכזה... וסיפר לנו שפעם אחת בערוב ימיו הלך לבקרו בארה''ב וראהו נח בשעת צהריים, והבין מכך שקיצו קרב ובא. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן. , וּלְבַל נְבַזְבְּזֵם עַל הֶבֶל וָרִיק מַעֲשֵׂי תַּעְתּוּעִים הַמְאַבְּדִים מֵהָאָדָם אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הַבִּלְתִּי חוֹזֶרֶת הַנִּקְרֵאת ''חַיִּים''.

בְּיַלְקוּט ''לֶקַח טוֹב'' הוּבָא מַעֲשֶׂה נִפְלָא שֶׁהָיָה עִם הַגָּאוֹן בַּעַל הַ''יְּשׁוּעוֹת יַעֲקֹב'', שֶׁבְּרֵאשִׁית נִשּׂוּאָיו הָיָה סָמוּךְ עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ בָּעִיר יֶערוּסְלָב, וּפַעַם אַחַת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עָמְדוּ כָּל הַקָּהָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמֶּרְכָּזִי לְהַתְחִיל אֶת תְּפִלַּת כָּל נִדְרֵי, וְהִנֵּה לְפֶתַע נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת אָדָם זָר כֻּלּוֹ אֲפוּף אֵימָה וְיִרְאָה מִפַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִבְּלִי לִטּוֹל רְשׁוּת נִגַּשׁ מִיָּד לַתֵּבָה וְהֵחֵל בַּאֲמִירַת ''עַל דַּעַת הַמָּקוֹם וְעַל דַּעַת הַקָּהָל וְכוּ'...'' וּבְקוֹל שׁוֹאֵג כַּאֲרִי וּבִנְעִימוּת מֻפְלָאָה הֵחֵל בַּאֲמִירַת ''כָּל נִדְרֵי''.

אַף אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים לֹא הֵעִיז לִפְצוֹת פֶּה לְנֹכַח הַמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל, וְכֻלָּם הִתְפַּלְּלוּ בְּאֵימָה וּבְרֶטֶט וּבְהִתְעוֹרְרוּת עֲצוּמָה אֶת תְּפִלַּת עַרְבִית וְכוּ' עַד תֹּם הַתְּפִלָּה. לְאַחַר מִכֵּן נִשְׁאַר אוֹתוֹ חַזָּן מִסְתּוֹרִי לַעֲמֹד בַּתֵּבָה וְאָמַר אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּהִלִּים בִּמְתִינוּת וּבִמְתִיקוּת נִפְלָאָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר, וּמִיָּד אַחֲרֵי כֵן הִמְשִׁיךְ בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, קָרָא בְּעַצְמוֹ קְרִיאַת הַתּוֹרָה, וְהִמְשִׁיךְ בִּתְפִלַּת מוּסָף. כֻּלָּם הִשְׁתּוֹמְמוּ מֵהַמַּרְאֶה הַפִּלְאִי, וְגָמְרוּ בְּדַעְתָּם שֶׁוַדַּאי זֶה מַלְאָךְ וְלֹא אָדָם. לְאַחַר מִכֵּן הִמְשִׁיךְ לַעֲבֹר לִפְנֵי הַתֵּבָה גַּם בִּתְפִלַּת מִנְחָה וּנְעִילָה וְתָקַע בְּעַצְמוֹ בַּשּׁוֹפָר וְאַף אֶת תְּפִילַת עַרְבִית שֶׁל מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים קָרָא בְּעַצְמוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כֻּלָּם כְּבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ שֶׁוַּדַּאי זֶה מַלְאָךְ מִשָּׁמַיִם, וְהִנֵּה פָּנָה אוֹתוֹ אַלְמוֹנִי לַצִּבּוּר בְּבִרְכַּת ''יִישַׁר כֹּחַ''. חוֹתְנִי, סִפֵּר בַּעַל הַ''יְּשׁוּעוֹת יַעֲקֹב'', הִזְמִין אֶת אוֹתוֹ אוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה, וְאָכֵן הָאוֹרֵחַ נֵאוֹת בְּרָצוֹן. וְקַמְתִּי אֲנִי לָלֶכֶת לְבֵית חָמִי לִרְאוֹת מֵהַנַּעֲשֶׂה שָׁם. אוֹתוֹ ''מַלְאָךְ'' נִתְכַּבֵּד בַּעֲשִׂיַּת הַהַבְדָּלָה, שֶׁגַּם אוֹתָהּ עָרַךְ בִּשְׁאָגוֹת וּבְהִתְלַהֲבוּת גְּדוֹלָה. לְאַחַר מִכֵּן טָעַם מֵהַיַּיִן וּלְפֶתַע צָנַח עַל הַכִּסֵּא שֶׁלְּיָדוֹ וְאָמַר שֶׁאֵינוֹ חָשׁ בְּטוֹב וּבִקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ מַשֶּׁהוּ לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ. אָז אָמְרוּ כָּל הַנּוֹכְחִים לְעַצְמָם שֶׁסּוֹף סוֹף הִתְבָּרֵר שֶׁאֵינוֹ מַלְאָךְ, אַךְ הַדָּבָר הֻפְרַךְ בְּרֶגַע שֶׁהֵבִיאוּ בְּפָנָיו מִגְדָּנוֹת וּפֵרוֹת לֶאֱכֹל, וְהָאוֹרֵחַ דָּחָה אוֹתָם מִלְּפָנָיו בְּאָמְרוֹ שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִדְבָרִים שֶׁכָּאֵלּוּ, וּבִקֵּשׁ שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ גְּמָרָא מַסֶּכֶת סֻכָּה כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת לִבּוֹ... וְאָכֵן שָׁקַע בְּלִמּוּדוֹ בִּדְבֵקוּת נִפְלָאָה עַד עֲלוֹת הַשַּׁחַר. רַק לְמָחֳרָת נִתְגַּלָּה הַדָּבָר שֶׁזֶּהוּ הָרַב הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא סַנֵגוֹרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבֶּרְדִּיטְשׁוֹב זִיעָ''א.

רְאֵה, בְּנִי, עַד כַּמָּה חָיוּ וְהִרְגִּישׁוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַמֻּשָּׂג ''כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה'', וְיָדְעוּ וְהִכִּירוּ בְּעֶרְכָּם שֶׁל הַחַיִּים עֲלֵי אֲדָמוֹת לְנַצְּלָם הֵיטֵב לְתוֹרָה וּלְמִצְווֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים כֵּן יְזַכֵּנוּ ה'.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה