המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - עָצְמַת הַדִּבּוּר
עֲווֹן הַשְּׁבוּעָה נֶחְשָׁב לְלָאו שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, הוֹאִיל וְהַדִּבּוּר אֵינוֹ בְּגֶדֶר ''מַעֲשֶׂה''. וְעַל לָאו שֶׁכָּזֶה יָדוּעַ בִּכְלָלֵי הַפְּסִיקָה שֶׁלֹּא מִתְחַיֵּב הָעוֹבֵר עָלָיו מַלְקֻיּוֹת. אוּלָם כָּאן הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שִׁנְּתָה מִדֶּרֶךְ פְּסִיקָתָהּ וְחִיְּבָה אֶת אוֹתוֹ אָדָם שֶׁנִּשְׁבַּע לַשָּׁוְא שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקֻיּוֹת, עַל אַף שֶׁלֹּא הָיָה בְּכָךְ שׁוּם מַעֲשֶׂה בְּפֹעַל. וְזֶה מִפְּאַת חֻמְרַת הֶעָווֹן הַזֶּה שֶׁבְּהֶבֶל פִּיו כפי שיובא בהמשך מרבינו האריז''ל. מַזִּיק וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִבְּמַעֲשִׂים מַמָּשׁ.
לְלַמֶּדְךָ, שֶׁגַּם עַל דִּבּוּר שֶׁל שָׁוְא עָתִיד הָאָדָם לִיתֵן אֶת הַדִּין, כֵּיוָן שֶׁאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת. וְכָךְ נִצְטַוֵּינוּ בְּתוֹרָתֵנוּ: דברים ו', ז'. ''וְדִבַּרְתָּ בָּם'', חולין י''ט, ב'. ועיין שם שיש אומרים שעובר גם בלאו ממה שכתוב (קהלת א', ח'): ''כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר''. ועוד עיין סוכה (כ''ח ע''א). וְהִסְבִּירוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל: בָּם בִּלְבַד, וְלֹא בִּדְבָרִים בְּטֵלִים! שֶׁהַשָּׂח שִׂיחָה בְּטֵלָה הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה. וְלָכֵן פסחים ג' ע''ב. וראה עוד מה שכתבנו בסיעתא דשמיא בהקדמת ספרנו הדל ''דובב שפתי ישנים'' במעלת קיצור הלשון. צִוּוּ רַבּוֹתֵינוּ: ''לְעוֹלָם יִשְׁנֶה אָדָם לְתַלְמִידוֹ בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה''. אימרת רבי משה אבן עזרא זצ''ל. שֶׁהָאֲרִיכוּת הִיא לְשׁוֹן הַכְּסִילוּת, וּמִי יוֹדֵעַ מַה מִּלָּה אַחַת מְיֻתֶּרֶת עֲלוּלָה לִגְרֹם לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל שֶׁכֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא...
כְּלָל גָּדוֹל וְחָשׁוּב אבות פרק א' משנה י''ז. עיין שם מה שכתבו המפרשים באורך בדבר, ואכמ''ל. לִמְּדוּנוּ חֲכָמֵינוּ: אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל יְמֵי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה! אַל תְּחַפֵּשׂ לוֹמַר כָּל דָּבָר וּלְסַפֵּר כָּל פְּרָט! כִּי משלי י', י''ט. ''בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְחֹשֵׂךְ שְׂפָתָיו מַשְׂכִּיל'', וְאָמַר אַחַד הַחֲכָמִים: הַדִּבּוּר, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא דִּבַּרְתָּ - הֲרֵי הוּא אֲסִירְךָ, אוּלָם מִשֶּׁדִּבַּרְתָּ - אַתָּה הוּא אֲסִירוֹ! ובספר חובות הלבבות (שער חשבון הנפש פרק ג') הביא רבינו בחיי ז''ל בשם אחד החכמים שאמר: ''את דבריך המיותרים כנס, ואת מעותיך המיותרים פזר''. וְעַל זוֹ הַדֶּרֶךְ פֵּרְשׁוּ אֶת הַפָּסוּק פרק י''ב פסוק ה'. בִּתְהִלִּים: ''אֲשֶׁר אָמְרוּ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדוֹן לָנוּ'' - הַיְנוּ אָדָם שֶׁרָגִיל כָּל דָּבָר לָרוּץ וּלְסַפֵּר בִּבְחִינַת ''אֲשֶׁר אָמְרוּ'' וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר וּלְרַסֵּן אֶת פִּיו, אֲזַי ''לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר'' - הַלָּשׁוֹן שֶׁלּוֹ גּוֹבֶרֶת עָלָיו וְשׁוֹלֶטֶת בּוֹ. אֲבָל אִם ''שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ'' שֶׁשּׁוֹמֵר הוּא אֶת פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְאֵינוֹ מְמַהֵר לְהוֹצִיא הַדִּבּוּר מִפִּיו וְלֹא מְפַרְסֵם וּמְגַלֶּה כָּל דָּבָר, אֲזַי ''מִי אָדוֹן לָנוּ'' - מִי יוּכַל לִשְׁלֹט עָלָיו!
וּמִי לָנוּ גָּדוֹל מֵהַגָּאוֹן הֶחָסִיד מִוִּילְנָא זַצוּקַ''ל שֶׁכָּתַב בְּאִגֶּרֶת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ: ''וְלָכֵן אֲנִי מַזְהִירְךָ שֶׁתַּרְגִּיל בְּכָל הַיּוֹתֵר לֵישֵׁב יְחִידִי, כִּי חֵטְא הַלָּשׁוֹן הוּא מֵעַל הַכֹּל''.