המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מְסִירוּת נֶפֶשׁ (ב)
יְדוּעָה וּמְפֻרְסֶמֶת הִיא עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּדִּיקִים בְּמִצְוַת אֲכִילַת הַמַּצָּה בְּלֵיל הַסֵּדֶר, אֲשֶׁר הָיוּ מוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל מִצְוָה יְקָרָה זוֹ וּמְקַדְּשִׁים אֶת עַצְמָם בְּסִלּוּדִין, עַד שֶׁהֵעִידוּ תַלְמִידֵיהֶם כִּי בְּעֵת הָאֲכִילָה הָיָה קְלַסְתֵּר פְּנֵיהֶם מִשְׁתַּנֶּה וְנִדְמִים הָיוּ לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת מִגֹּדֶל הִתְלַהֲטוּתָם וְהִתְרַגְּשׁוּתָם בְּקִיּוּם הַמִּצְוָה, וּדְבֵקוּתָם הַגְּדוֹלָה בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָם רְגָעִים נִשְׂגָּבִים.
הַגּה''ק רַבִּי חַיִּים מִצַּאנְז זִיעָ''א בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיָּיו הָיָה חוֹלֶה וְחָלוּשׁ מְאֹד, וּבְלֵיל הַסֵּדֶר בְּהַגִּיעַ זְמַן אֲכִילַת הַמַּצָּה נָטַל הָרַב אֶת הַמַּצָּה בְּיָדוֹ וְאָמַר: ''רְצוֹנִי לְלַמֵּד אֶת בָּנַי הֵיאַךְ מְחֻיָּבִים אָנוּ לִמְסֹר נֶפֶשׁ בְּפֹעַל מַמָּשׁ עַל כָּל מִצְוָה מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה'', וְאָכַל אֶת הַמַּצָּה בְּקֹשִׁי רַב לַמְרוֹת מַצָּבוֹ הַבְּרִיאוּתִי הַקָּשֶׁה. לְאַחַר מִכֵּן נָטַל אֶת הַמָּרוֹר בְּיָדוֹ וְאָמַר: ''בִּרְצוֹנִי שֶׁיִּרְאוּ בָּנַי שֶׁגַּם עַל מִצְוָה מִדְּרַבָּנָן יֵשׁ לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ'', וַאֲכָלוֹ וחשוב לציין שהירק בו מקיימים יוצאי ארצות אשכנז את מצות המרור הוא לא בדיוק ערב לחיך, בלשון המעטה... בְּקֹשִׁי וּבְיִסּוּרִין. לְבַסּוֹף נָטַל בְּיָדוֹ אֶת הַכּוֹרֵךְ וְאָמַר: ''בִּרְצוֹנִי לְלַמֵּד אֶת בָּנַי שֶׁאֲפִלּוּ עַל מִנְהָג פָּשׁוּט שֶׁנָּהֲגוּ יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ'', וְאָכַל אֶת הַכּוֹרֵךְ בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו. זוֹהִי מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁעָשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ עַל מִצְוַת אֲכִילַת הַמַּצָּה, למותר לציין שמעשה זה לא בא ללמד לאדם למעשה כיצד לנהוג, שכן פקוח נפש דוחה את כל התורה, רק מוסר ההשכל וההתבוננות במעשי הצדיקים הוא שמועיל לנו ממעשי צדיקים אלה. ועוד עיין שו''ת תשובות והנהגות (חלק ב' סימן רמ''א) מה שכתב בענין זה. וְכָזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ!