אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - מְסִירוּת נֶפֶשׁ (א)

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - מְסִירוּת נֶפֶשׁ (א)

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

מִצְוַת הַמִּילָה הִיא אוֹת הַבְּרִית שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: בראשית י''ז, י'. ''זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר'' אמנם כבר עמדו רבותינו הפוסקים לדון אודות בני ישמעאל האם מחוייבים הם במצוה זו או לא: והנה הרמב''ם בהלכות מלכים (פרק י' הלכה ח') כתב שעל אף שבני ישראל אינם מצווים על מצות המילה, מכל מקום בני קטורה שהם זרע אברהם שבאו לאחר לידת יצחק אבינו ע''ה כן חייבים למול ביום השמיני ללידתם. אולם בשו''ת שאגת אריה (סימן מ''ט) כתב להוכיח מכמה מקומות בתלמוד שרק בני ישראל שייכים במצוה זו לדורות, מה שאין כן בני קטורה שלא נתחייבו בה אלא הם עצמם בלבד ולא הדורות שאחריהם. וראה בשו''ת ''תשובות והנהגות'' להגר''מ שטרנבוך שליט''א (חלק ג' סימן רח''צ) שהעלה שלמעשה כיום רוב בני ישמעאל אינם מבני קטורה וממילא אין לחייבם מספק, וכל שכן עלינו אין שום חיוב כלפיהם, ורק אם הם רוצים למול עצמם לשם מצוה אין צריך למנוע בעדם. . וְאָמְרוּ בַּגְּמָרָא שבת קל''ז ע''ב. שֶׁאִלְמָלֵא דַּם הַבְּרִית לֹא נִתְקַיְּמוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ירמיה ל''ג, כ''ה. ''אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלַיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי''.

מִצְוָה יְקָרָה זוֹ הִיא אַחַת מֵאוֹתָן מִצְווֹת בּוֹדְדוֹת שֶׁהִבְטִיחוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִבָּטְלוּ וְיִפָּסְקוּ מֵעַם יִשְׂרָאֵל, הוֹאִיל וּמָסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִיּוּמָהּ. וְאָכֵן שָׁמַעְנוּ עַל מְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת עַל מִצְוָה זוֹ, וּבִפְרָט בִּזְמַן הַשּׁוֹאָה הָאֲרוּרָה, לֹא תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה.

ראה ספר ''אש קדחה באפי'' שהביא מעשה זה יחד עם עוד עדויות מזעזעות ומרטיטות מגודל מסירותם של עם ישראל הקדושים על קיום המצוות באותם ימים קשים. מְסֻפָּר כִּי פַּעַם אַחַת הִגִּיעָה אִשָּׁה יְהוּדִיָּה וְתִינוֹק קָטָן בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ לִקְבוּצַת חַיָּלִים גֶּרְמָנִים בְּמַחֲנֵה הָרִכּוּז וְהֵחֵלָה לִצְעֹק בְּטֵרוּף ''לֹא אֶעֱזֹב אֶת הַיֶּלֶד עַד שֶׁתִּתְּנוּ לְיָדִי סַכִּין''. הַנּוֹכְחִים נִסּוּ לְהַשְׁתִּיקָהּ וּלְהַרְגִּיעָהּ אַךְ לְלֹא הוֹאִיל, עַד שֶׁהִגִּיעַ אַחַד הַחַיָּלִים הַנָּאצִים ימ''ש וּבְיָדוֹ אוֹלָר וּמְסָרוֹ לְיָדָהּ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁנִּטְרְפָה עָלֶיהָ דַּעְתָּהּ וְכַוָּנָתָהּ לִרְצֹחַ אֶת בְּנָהּ אוֹ אֶת עַצְמָהּ. הָאִשָּׁה נָטְלָה אֶת הָאוֹלָר, הִנִּיחָה אֶת הַתִּינוֹק עַל הָאָרֶץ, הִתְכּוֹפְפָה אֵלָיו וְהוֹרִידָה אֶת כָּל עֲטִיפוֹתָיו. גִּלְּתָה אֶת גּוּפוֹ וּמָלָה אֶת עָרְלַת בְּרִיתוֹ. לְאַחַר מִכֵּן הֶחֱזִירָה אֶת הָאוֹלָר לַחַיָּל הַגֶּרְמָנִי כְּשֶׁפָּנֶיהָ קוֹרְנוֹת מֵאֹשֶׁר. הִיא הֵרִימָה אֶת הַיֶּלֶד הַנִּמּוֹל וְאָמְרָה: ''רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אַתָּה נָתַתָּ לִי יֶלֶד בָּרִיא, וַאֲנִי מַחְזִירָה לְךָ יֶלֶד יְהוּדִי!'' עַד כְּדֵי כָּךְ הִיא מְסִירוּת נַפְשָׁם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל לְמִצְוַת הַמִּילָה.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה