המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - לְאַט וּבָטוּחַ
פְּעָמִים רַבּוֹת מִתְעוֹרֵר בָּאָדָם חֵשֶׁק וְרָצוֹן עַז לְהִתְקָרֵב לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּלְהִתְעַלּוֹת בַּעֲבוֹדַת ה', וְחָפֵץ הוּא מִיָּד בִּן רֶגַע לְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אֶת כָּל מַעֲשָׂיו וּלְיַשְּׁרָם. וּמִמִּצְוָה זוֹ אָנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם כְּשֶׁבָּאִים לְתַקֵּן וּלְהִתְעַלּוֹת - יֵשׁ סֵדֶר בַּדָּבָר. מָה רִאשׁוֹן וּמָה אַחֲרוֹן, מַה בַּתְּחִלָּה וּמַה לְּבַסּוֹף, וְהַמְהַפֵּךְ אֶת הַסֵּדֶר וּמַקְדִּים אֶת הַמְאֻחָר אוֹ מְאַחֵר אֶת הַמֻּקְדָּם לֹא קִיֵּם אֶת מִצְוַת הַתְּשׁוּבָה כָּרָאוּי. וּכְפִי שֶׁלִּמְּדָנוּ הֶחָכָם בָּאָדָם: משלי ט''ו, כ''ג. ''דָּבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב''. ברכות ס''ד ע''א. וַחֲכָמֵינוּ זַ''ל אָמְרוּ: ''כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה - הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ''.
הַגְּמָרָא דף ט''ז ע''ב. בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית מְלַמֶּדֶת מַהוּ סֵדֶר הַיּוֹם בִּימֵי הַתַּעֲנִיּוֹת שֶׁהָיוּ עוֹרְכִים בִּשְׁנַת הַבַּצֹּרֶת לְהוֹרָדַת גְּשָׁמִים וּלְבִטּוּל גְּזֵרוֹת. שָׁם מוּבָא שֶׁמֵּהַבֹּקֶר וְעַד לַחֲצִי הַיּוֹם הָיוּ מְעַיְּנִים בְּעִנְיְנֵי וּבְצָרְכֵי הָעִיר ופירש רש''י שם: דרישה וחקירה לבדוק במעשיהם. , וּמֵחֲצִי הַיּוֹם וְעַד לָעֶרֶב הָיוּ עוֹסְקִים בִּתְשׁוּבָה וּבִתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים. לְלַמֶּדְךָ שֶׁגַּם בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה יֶשְׁנָם כְּלָלִים בְּמַה לְּהַתְחִיל וּבְמַה לְּסַיֵּם. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁלֹּא עִיֵּן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו, וְלֹא עָקַר אֶת מִדּוֹתָיו הָרָעוֹת וְאֶת הֶרְגֵּלָיו הַקְּלוֹקֶלִים, מַה לּוֹ לְחַפֵּשׂ וּלְהִתְעַסֵּק בְּמַעֲלוֹת רָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת, וְלַעֲלוֹת עַל בָּמָה שֶׁאֵינָהּ מַתְאֶמֶת לוֹ?! וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁיְּנַסֶּה אָדָם לְטַפֵּס עַל סֻלָּם וְלִקְפֹּץ יָשָׁר מִן הַשְּׁלִיבָה הָרִאשׁוֹנָה אֶל הַשְּׁלִיבָה הַשְּׁבִיעִית אוֹ הַשְּׁמִינִית?! וַהֲרֵי זוֹ נְפִילָה מֻבְטַחַת!! לָכֵן דּוֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ, וְלִזְכֹּר אֶת חֶסְרוֹנוֹתָיו, וְלִפְסֹעַ בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה צַעַד אַחַר צַעַד עַד שֶׁיִּזְכֶּה בְּעֶזְרַת ה' וכפי שפירשו בעלי חסידות את הפסוק בתהלים (כ''ד, ג'): ''מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו''- רבים הם העולים בהר עבודת ה', אולם החכמה האמיתית היא מי ישאר ויקום במקום קדשו מבלי ליפול. לַעֲלוֹת בְּהַר ה' וְלָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ מִבְּלִי לִפּוֹל חָלִילָה.
כָּל הוֹרֶה יוֹצֵא לוֹ לִרְאוֹת בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפַת גִּדּוּל יְלָדָיו אֶת הַמַּחֲזֶה הַמְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ נוֹעֲלִים יְלָדָיו אֶת נַעֲלֵי הוֹרֵיהֶם וּמְהַלְּכִים עִמָּם בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְלַהֲבוּת בְּרַחֲבֵי הַבַּיִת. מַרְגִּישִׁים וְחוֹשְׁבִים הֵם בְּכָךְ לְכַמָּה רְגָעִים כְּאִלּוּ הֵם הָאַבָּא הַגָּדוֹל אוֹ הָאִמָּא הַחֲשׁוּבָה. אוּלָם בְּתוֹר הוֹרִים יוֹדְעִים אָנוּ הֵיטֵב שֶׁנְּעִילַת נַעֲלַיִם גְּדוֹלוֹת לֹא זֶה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֶת הָאָדָם לְגָדוֹל, רַק לְהֵפֶךְ: לְאַחַר כַּמָּה צְעָדִים נִרְאֶה אֵיךְ שֶׁיִּסְתַּבְּכוּ רַגְלָיו הָרַכּוֹת שֶׁל יֶלֶד הַחֶמֶד זוֹ עִם זוֹ, וּבֵין רֶגַע יִצְנַח וְיִפֹּל עַל הָאָרֶץ.
וְכָךְ כְּמוֹ אוֹתוֹ יֶלֶד קָט גַּם אָנוּ הַמְבֻגָּרִים מְבַקְּשִׁים לְעִתִּים לִנְעֹל נַעֲלַיִם הַגְּדוֹלוֹת לְמִדָּתֵנוּ, וְחוֹשְׁבִים אָנוּ שֶׁאִם נַעֲשֶׂה אוֹ נִנְהַג בִּדְבָרִים מְסֻיָּמִים מִמֵּילָא נַהֲפֹךְ לִגְדוֹלִים וְלַחֲשׁוּבִים. אוּלָם כְּפִי שֶׁאָמַרְנוּ לֹא הַנַּעַל הִיא זוֹ שֶׁעוֹשָׂה אֶת הָאָדָם לְגָדוֹל, אֶלָּא הָאָדָם וּמִדּוֹתָיו הֵם אֵלּוּ שֶׁקּוֹבְעִים אֶת דַּרְגָּתוֹ. וְאָדָם שֶׁיִּנְהַג בְּהַנְהָגוֹת שֶׁאֵינָן תּוֹאֲמוֹת לְדַרְגָּתוֹ קָרוֹב לְוַדַּאי הַדָּבָר שֶׁבְּתוֹךְ זְמַן מָה יִמְצָא הוּא אֶת עַצְמוֹ לְפֶתַע נָפוּל וְשָׁדוּד מִבְּלִי כָּל זֵכֶר לְאוֹתָן דְּרָגוֹת שֶׁחָשַׁב שֶׁרָכַשׁ לְעַצְמוֹ.
לָכֵן חָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים אֶת הַמְאֻחָר, וּלְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת בְּכָל דָּבָר בַּחַיִּים עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַזְּמַן הַנָּכוֹן, וּבְכָךְ יוּכַל בְּעֶזְרַת ה' לְהִתְעַלּוֹת וְלֵהָנוֹת בְּדַרְכּוֹ הַיְשָׁרָה מִבְּלִי לִמְעֹד וּלְהִכָּשֵׁל. וּכְפִי שֶׁלִּמְּדָנוּ רַבֵּנוּ בַּחְיֵי זַ''ל בְּסִפְרוֹ חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר יִחוּד הַמַּעֲשֶׂה: ''מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף עַל חוֹבָתוֹ כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא - אַף יְדֵי חוֹבָתוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא, אַךְ אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת זוֹ עַד שֶׁיְּקַיֵּם תְּחִלָּה אֶת חוֹבָתוֹ''.