המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - יֵשׁ דִּין וְיֵשׁ דַּיָּן
סנהדרין (צ''א ע''א). בַּתַּלְמוּד מְסֻפָּר שֶׁפַּעַם אַחַת שָׁאַל אַנְטוֹנִינוּס הַגֵּר אֶת רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא שְׁאֵלָה קָשָׁה: הֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם יַעֲלֶה לְבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבְּעֶנּוּ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, יוּכְלוּ הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה לִפְטֹר אֶת עַצְמָם מִכָּל ענֶשׁ וְדִין! שֶׁהַגּוּף יִטְעַן שֶׁלֹּא עָלָיו הָאַשְׁמָה, הוֹאִיל וְלוּלֵי הַנְּשָׁמָה הַנְּפוּחָה בּוֹ וּמְחַיָּתוֹ לֹא הָיָה בִּיכָלְתּוֹ לָזוּז וְלַעֲשׂוֹת שׁוּם עֲבֵרָה, וְהָרְאָיָה שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁיָּצְאָה הַנְּשָׁמָה מִן הַגּוּף פָּסַק הוּא מִלַּחְטֹא! וְהַנְּשָׁמָה, תִּטְעַן לְעֻמָּתוֹ, שֶׁלֹּא עָלֶיהָ הָאַשְׁמָה, שֶׁכֵּן הַגּוּף הוּא זֶה שֶׁמּוֹשֵׁךְ לְתַאֲווֹת וְלַעֲבֵרוֹת, וּבִלְעָדָיו לֹא הָיְתָה הַנְּשָׁמָה עוֹשָׂה שׁוּם מַעֲשֶׂה רַע, וְהָרְאָיָה שֶׁכָּעֵת שֶׁיָּצְאָה מִן הַגּוּף כְּבָר לֹא מוֹסִיפָה לְהָרַע! וְאִם כֵּן, שָׁאַל אַנְטוֹנִינוּס אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, כֵּיצַד יַעֲנִישׁ הַקָּבָּ''ה אֶת הָאָדָם עַל מַעֲשָׂיו?
עָנָהוּ רַבִּי: בְּנִי, בֹּא וְאֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לָמָּה הַדָּבָר דּוֹמֶה: מֶלֶךְ אֶחָד הָיָה לוֹ גַּן גָּדוֹל וּבוֹ פַּרְדֵּס נָאֶה עִם אִילָנוֹת נֶחְמָדִים לְמַרְאֶה וְטוֹבִים לְמַאֲכָל, וְכָל פֵּרוֹתֵיהֶם חֲשׁוּבִים וּמְתֻקִּים. בִּקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ שׁוֹמֵר לְהַנִּיחוֹ בְּגַנּוֹ שֶׁיִּשְׁמֹר לוֹ עַל פֵּרוֹתָיו, אוּלָם חָשַׁשׁ שֶׁמָּא הַשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ יִתְפַּתֶּה וְיֹאכַל מִן הַפֵּרוֹת הַמְּתֻקִּים, וְעַל כֵּן הֵבִיא לְגַנּוֹ שְׁנֵי שׁוֹמְרִים: הָאֶחָד חִגֵּר קְטוּעַ רַגְלַיִם, וְהַשֵּׁנִי סוּמָא בִּשְׁתֵּי עֵינָיו. כָּךְ שֶׁזֶּה וְזֶה לֹא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ לַפֵּרוֹת, וּמִצַּד שֵׁנִי יִפְחֲדוּ הַגַּנָּבִים לְהִכָּנֵס וְלִגְנֹב פֵּרוֹת מֵהַפַּרְדֵּס.
יָשְׁבוּ אוֹתָם שְׁנֵי שׁוֹמְרִים וּבֶאֱמֶת הַתַּאֲוָה הֵחֵלָּה לִיתֵן אוֹתוֹתֶיהָ, וְנִתְמַלְּאוּ שְׁנֵיהֶם הִשְׁתּוֹקְקוּת גְּדוֹלָה לֶאֱכֹל מֵהַפְּרִי הָאָסוּר. אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתָם לְהַגִּיעַ לַפֵּרוֹת, שֶׁכֵּן זֶה בְּלֹא רַגְלַיִם וְזֶה בְּלֹא עֵינַיִם. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הִבְרִיק בְּמֹחָם רַעְיוֹן מְתֻחְכָּם: הִרְכִּיב הַסּוּמָא אֶת הַחִגֵּר עַל כְּתֵפָיו, וְהָיָה הַחִגֵּר קוֹטֵף בְּיָדָיו מִן הַפֵּרוֹת וְיָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם לְמַלְּאוֹת אֶת תַּאֲוָתָם. וְכָךְ הָיוּ עוֹשִׂים בְּכָל יוֹם וְיוֹם.
לְיָמִים, הִרְגִּישׁ הַמֶּלֶךְ שֶׁפֵּרוֹתָיו חֲסֵרִים, וְשָׁאַל לְשׁוֹמְרָיו: פֵּרוֹתַי הַיָּפִים שֶׁחֲסֵרִים מִי אֲכָלָן? עָנָה הַחִגֵּר: כְּלוּם יֵשׁ לִי רַגְלַיִם לְהַלֵּךְ בָּהֶן שֶׁאֶגְנֹב אֶת פֵּרוֹתֶיךָ?! וְהַסּוּמָא עָנָה: כְּלוּם יֵשׁ לִי עֵינַיִם לִרְאוֹת בָּהֶן שֶׁאֶגְנֹב אֶת פֵּרוֹתֶיךָ?! הֵבִין הַמֶּלֶךְ אֶת תַּחְבּוּלָתָם, לָקַח אֶת הַחִגֵּר וְהִרְכִּיבוֹ עַל הַסּוּמָא וְכָךְ דָּן אֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד.
כָּךְ, אָמַר לוֹ רַבִּי לְאַנְטוֹנִינוּס, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אֶת הַנְּשָׁמָה, מַכְנִיסָהּ בַּחֲזָרָה אֶל תּוֹךְ הַגּוּף, וְדָן אֶת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְזֶהוּ תהלים נ', ד'. שֶׁנֶּאֱמַר: ''יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעַל וְאֶל הָאָרֶץ לְדִין עִמּוֹ''.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, שֶׁשּׁוּם טַעֲנָה לֹא תִּפְטֹר אֶת הָאָדָם בְּיוֹם הַדִּין מִלְּרַצּוֹת אֶת עָנְשׁוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. וּכְמוֹ אבות פרק ד' משנה כ''ב. שֶׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר: ''הוּא הַדַּיָּן, הוּא הָעֵד, הוּא בַּעַל הַדִּין, הוּא עָתִיד לָדוּן, בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵין לְפָנָיו לֹא עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה, וְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים וְלֹא מִקָּח שֹׁחַד, וְדַע שֶׁהַכֹּל לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן!''.