המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - חֲמֵץ הַנֶּפֶשׁ
רַבּוֹתֵינוּ בַּעֲלֵי הַמּוּסָר לִמְּדוּנוּ שֶׁמִּלְּבַד בִּעוּר הֶחָמֵץ הַ''גַּשְׁמִי'' הַיָּדוּעַ לְכֻלָּנוּ, יֵשׁ לְאָדָם לַעֲרֹךְ בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח גַּם כֵּן בִּעוּר חָמֵץ ''רוּחָנִי'' בְּתוֹךְ נִבְכֵי נַפְשׁוֹ. דְּהַיְנוּ לַחְפֹּר עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ וְלַעֲקֹר וּלְהָסִיר מִלִּבֵּנוּ כָּל מִינֵי רְגָשׁוֹת פְּסוּלִים וּמַחְשָׁבוֹת וְדֵעוֹת כּוֹזְבוֹת, וְכָל מִינֵי מַעֲשִׂים אֲסוּרִים שֶׁנָּהַגְנוּ בָּהֶם - יֵשׁ לָקוּם וּלְהִתְנַעֵר וּלְהִתְנַקּוֹת מֵהֶם. וְכָךְ נָהֲגוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת לְהַקְדִּישׁ שָׁעָה מְיֻחֶדֶת בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח לַעֲרֹךְ לְעַצְמָם בְּדִיקַת וּבִעוּר חָמֵץ בַּחֹרִין וּבַסְדָקִין שֶׁל עִמְקֵי לִבָּם, וְלִבְחֹן הַאִם לִבָּם וּמֹחָם בֶּאֱמֶת נָקִי וּמְשֻׁעְבָּד אַךְ וְרַק לַה' יִתְבָּרַךְ אוֹ שֶׁמָּא חָלִילָה נִכְנֶסֶת וּמִתְגַּנֶּבֶת לָהּ אֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה לֹא טוֹבָה אוֹ כַּוָּנָה שֶׁאֵינָהּ יְשָׁרָה בְּתוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם.
כָּךְ ראה ספר ''קדוש ישראל'' ויז'ניץ (חלק א' פרק י''ד) שהביא המעשה. מְסֻפָּר עַל הָרה''ק בַּעַל הָ''אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל'' מִוִּיזְ'נִיץ זַצוּקַ''ל שֶׁבְּלֵיל עֶרֶב פֶּסַח לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ בְּבֵיתוֹ, פָּנָה אֵלָיו הַשַּׁמָּשׁ וְשָׁאַל: ''הַאִם הָרַבִּי סִיֵּם אֶת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ?'' עָנָה לוֹ הָרה''ק: אָמְנָם סִיַּמְתִּי אֶת בְּדִיקַת הֶחָמֵץ בְּבֵיתִי, אֲבָל כָּעֵת עָלַי לַעֲרֹךְ בְּדִיקַת חָמֵץ בְּלִבִּי, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא ברכות י''ז ע''א. וראה בפרוש רש''י שם שפירש: יצר הרע שבלבבנו המחמיצנו. ''שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה הוּא הַמְּעַכֵּב'', שכן אמרו בברכות (ס''א ע''א) שהיצר הרע דומה לחיטה. וְהַשְּׂאוֹר הוּא סֵמֶל לַיֵּצֶר הָרַע. וְלָכֵן מִצְוָה עָלַי לְבַעֲרוֹ וּלְבַטְּלוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּעֶרֶב חַג הַפֶּסַח!
יָדוּעַ שֶׁבְּלֵיל הַסֵּדֶר הַמִּצְוָה הָעִקָּרִית וְהַמֶּרְכָּזִית בְּיוֹתֵר הִיא מִצְוַת אֲכִילַת הַמַּצָּה, וְהָאִסּוּר הָעִקָּרִי שֶׁבְּחַג הַפֶּסַח הוּא אֲכִילַת הֶחָמֵץ. וּמִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן רוֹאֶה שֶׁהַמִּלִּים מַצָּ''ה וְ-חָמֵ''ץ הֵן קְרוֹבוֹת וְדוֹמוֹת מְאֹד זוֹ לְזוֹ בְּאוֹתִיּוֹתֵיהֶן, רַק הַהֶבְדֵּל הַיְחִידִי הוּא הַנְּקֻדָּה הַקְּטַנָּה הַמְחַבֶּרֶת אֶת רֶגֶל הָהֵ''א לְרֹאשָׁהּ וְהוֹפֶכֶת אוֹתָהּ לְחֵי''ת. וְעַל כָּךְ ראה ספר ''חסידים מספרים'' ריש חלק ג' שהביא פירוש זה בשמו. הָיָה אוֹמֵר הָרה''ק רַבִּי שִׁמְעוֹן מִירוּסְלָב זַצוּקַ''ל שֶׁהַמֶּרְחָק בֵּין מִצְוָה לַעֲבֵרָה הוּא קָטָן מְאֹד: פְּסִיק קָטָן שֶׁבֵּין הַיֵּצֶר הָרָע לַיֵּצֶר הַטּוֹב. וְאִם רַק נִמְחַק נֻקְדָּה קְטַנָּה מֵהַחֵי''ת (מִלְּשׁוֹן חֵטְא), מִיָּד תַּהֲפֹךְ הִיא לְהֵ''א שֶׁהִיא שֵׁם ה' הַמֵּאִיר אֶת נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הָאָדָם בְּאוֹר יְקָרוֹת. וְאָז בִּמְקוֹם חָמֵ''ץ נִהְיֶה מַצָּ''ה, כן כתב הזוהר הקדוש (שמות דף קפ''ג ע''ב) שהמצה היא הרפואה לזכות לסוד האמונה. עיין שם מה שכתב באורך בדבר. שֶׁהִיא סֵמֶל הָאֱמוּנָה וְהַדְּבֵקוּת בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.