המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - הַשֵּׁן וְהָרֶגֶל
שְׁנֵי אֵיבָרִים אֵלּוּ, הַשֵּׁן וְהָרֶגֶל, מְשַׁמְּשִׁים הֵם לָאָדָם כְּאֶמְצָעִים חֲשׁוּבִים וּמַכְרִיעִים בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר עַל יָדָם יָכוֹל הוּא לַעֲלוֹת וּלְהִתְעַלּוֹת לִדְרָגוֹת גְּבוֹהוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אוֹ חָלִילָה לֵירֵד מַטָּה מַטָּה עַד שֶׁיִּתְרַחֵק הָאָדָם מֵהַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא וִיאַבֵּד אֶת כָּל מַהוּתוֹ וְזֵהוּתוֹ הַיְּהוּדִית.
הַשֵּׁן - הוּא עִנְיַן הָאֲכִילָה, שֶׁאִם לֹא יִזָּהֵר הָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ כָּרָאוּי אֲזַי חָלִילָה עָלוּל הוּא לְהִסָּחֵף אַחַר רְדִיפַת הַמַּאֲכָלוֹת וְהַתַּעֲנוּגוֹת הַמְּסִירוֹת אֶת לֵב הָאָדָם מִן הַתּוֹרָה וּמִצְווֹתֶיהָ ומאידך גיסא על ידי האכילה יכול האדם לפעול ולהשפיע לעצמו שפע רוחני וגשמי. וכתבו רבותינו בעלי הסוד כי המילה ''מאכל'' היא אותיות ''מלאך'' לרמוז שעל ידי האכילה יכול האדם להעפיל לדרגת מלאך, ואף יותר מזה. וכבר אמר הרה''ק מקאצק זיע''א כי מתפלא הוא על כך שהבריות מקפידים כל כך לטבול במקוה טהרה לפני התפילה, ואינם טובלים לפני האכילה שהיא עבודה לא פחות מרוממה ונשגבה... . וּכְמוֹ ברכות ל''ב ע''א. שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל: ''מָלֵי כְּרֵיסֵיה זָנֵי בִּישֵׁי'' (תַּרְגּוּם: הַמְּמַלֵּא כְּרֵסוֹ מִתַּאֲוַת אֲכִילָה הֲרֵי זֶה מִמִּינֵי חַטָּאִים הָרָעִים). הַשְׁפָּעָה רַבָּה יֵשׁ לְכַוָּנַת הָאָדָם וּלְאֹפֶן אֲכִילָתוֹ אִם לְשֵׁם שָׁמַיִם הוּא אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה אוֹ חָלִילָה לְשֵׁם מִלּוּי תַּאֲוָתוֹ.
וְכָךְ פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִיעָ''א אֶת אבות ג', ג'. הַמִּשְׁנָה בְּאָבוֹת: ''שְׁלֹשָׁה שֶׁאָכְלוּ עַל שֻׁלְחָן אֶחָד וְלֹא אָמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תּוֹרָה כְּאִלּוּ אָכְלוּ מִזִּבְחֵי מֵתִים'' שֶׁיָּדוּעַ מֵרַבּוֹתֵינוּ הַמְקֻבָּלִים שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם אוֹכֵל הוּא בְּעֶצֶם מְבָרֵר וּמְתַקֵּן נְשָׁמוֹת הַמְגֻלְגָּלוֹת בְּאוֹתָם הַמַּאֲכָלִים, וּמְחַכּוֹת לָבוֹא עַל תִּקּוּנָן בָּאֲכִילָה שֶׁל מִצְוָה וּבִבְרָכָה בְּכַוָּנָה וְכַדּוֹמֶה. וּבְרֶגַע שֶׁאָדָם אוֹכֵל עַל שֻׁלְחָן בְּלֹא בְּרָכָה כְּתִקְנָהּ וּבְלֹא כַּוָּנָה טְהוֹרָה וְדִבְרֵי תּוֹרָה, מִמֵּילָא לֹא בָּאוֹת אוֹתָן נְשָׁמוֹת עַל תִּקּוּנָן, וּמֵתוֹת, וְשׁוּב עֲלֵיהֶן לָבוֹא בְּגִלְגּוּל לָעוֹלָם אם תינתן להן הזדמנות נוספת. וגם אז- עלולות לחזור בגלגול יותר קשה. . אוֹמֵר הַבַּעַל שֵׁם טוֹב מִמֵּילָא נֶחְשָׁב לוֹ הַדָּבָר כְּאִלּוּ הָרַג וְהֵמִית אֶת אוֹתָן נְשָׁמוֹת וַאֲכָלָן, וְלָכֵן נֶחְשָׁב הוּא כְּאִלּוּ אָכַל מִזִּבְחֵי מֵתִים בַּר מִינָן.
הָרֶגֶל - הוּא עִנְיַן כמו שכתוב באברהם אבינו שאמר לאליעזר עבדו (בראשית כ''ד, ב'): ''שים נא ידך תחת ירכי'' ופירש רש''י שהתכוון לברית קודש. חוֹתַם בְּרִית קֹדֶשׁ, שֶׁהוּא יְסוֹד הָאָדָם הַמַּעֲמִיד אֶת כָּל גּוּפוֹ. שֶׁכַּיָּדוּעַ בְּכֹחַ אוֹתוֹ הָאֵיבָר הָאָדָם זוֹכֶה לִהְיוֹת שֻׁתָּף לְהַקָּבָּ''ה בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית בְּהַעֲמָדַת הָעוֹלָם בְּבָנִים וּבְבָנוֹת, וְאֵין לְךָ שְׁלִיחוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה מִזּוֹ לָאָדָם עֲלֵי חֵלֶד וראה עוד מה שכתבנו בסיעתא דשמיא לעיל בבאור המצוה הראשונה ''פרו ורבו''. . וּקְדֻשַּׁת זֶה הָאֵיבָר הִיא מֵעַל לְהַשָּׂגָתֵנוּ, כַּמָּה שְׁמִירָה וּבְרָכָה וְסִיַּעְתָא דִּשְׁמַיָּא מַגַּעַת לְאָדָם בִּזְכוּת אוֹתוֹ הָאֵיבָר.
אֶלָּא ובכתבי האריז''ל הובא שהמקום המקודש ביותר בגוף האדם הוא ברית הקודש, ולכן כנגדו ממולו מאחור נמצא המקום המטונף ביותר, אשר הוא מקום משכן הסטרא אחרא והחיצונים, שזה כנגד זה עשה אלקים. ועוד אריכות בדבר ואכמ''ל. שֶׁזֶּה כְּנֶגֶד זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, וְדַוְקָא מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת וַחֲשִׁיבוּת זֶה הָאֵיבָר - כָּךְ הַנִּסָּיוֹן וְהַיֵּצֶר בּוֹ הוּא גָּדוֹל, וְרַבָּה הִיא הַמִּכְשָׁלָה בּוֹ. אַךְ יֵשׁ לָאָדָם לִזְכֹּר שֶׁהַמְחַלֵּל בְּרִיתוֹ חָלִילָה מְסַלֵּק הוּא מֵעָלָיו אֶת הַשְּׁמִירָה הָאוֹפֶפֶת אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וּמֵבִיא הוּא עַל עַצְמוֹ לֹא עָלֵינוּ כָּל מִינֵי מַזִּיקִין וּמַרְעִין בִּישִׁין הַמְּקַטְרְגִים עָלָיו לְלֹא הֶרֶף וְגוֹזְלִים מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר טוֹב הָאָמוּר לְהַגִּיעַ אֵלָיו. וְזוֹהִי הַסִּבָּה לְרוֹב כִּשְׁלוֹנוֹתָיו שֶׁל הָאָדָם, וּמְעִידוֹתָיו וְהֶפְסֵדָיו הָרוּחָנִיִּים וְהַגַּשְׁמִיִּים עֲלֵי אֲדָמוֹת. וְאַף בָּעוֹלָם הַבָּא עֲתִידִין לְיַסְּרוֹ בְּיִסּוּרִין קָשִׁים וּמָרִים עַל כָּךְ ה' יַצִּילֵנוּ.
לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁשְּׁנֵי כן כתב מרן החיד''א זצ''ל שפיו של האדם נקרא ''פה של מעלה'', וברית הקודש נקראת ''פה של מטה'', ושניהם קשורים ומכוונים זה אל זה. הַפִּיּוֹת הַלָּלוּ - הַשֵּׁן וְהָרֶגֶל הֵם שְׁנֵי אֵיבָרִים שֶׁעַל הָאָדָם לְשָׁמְרָם מִכָּל מִשְׁמָר, וּלְנַצְּלָם אַךְ וְרַק לַמַּטָּרוֹת הַנַּעֲלוֹת שֶׁבַּעֲבוּרָן נִתְּנוּ בְּמַתָּנָה לְאָדָם. וְעַל יְדֵי כָּךְ יִזְכֶּה בְּעֶזְרַת ה' לְהַשְׁלִים אֶת תִּקּוּנוֹ וּשְׁלִיחוּתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת, וְלַעֲלוֹת זַךְ וְנָקִי לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.