המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע
עָצְמָה רַבָּה יֵשׁ לַחֶבְרָה עִמָּהּ הָאָדָם שָׁרוּי, עַד שֶׁמָּצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנָכוֹן לֶאֱסֹר כָּל קִרְבָה אֶל הָרְשָׁעִים עוֹבְדֵי הָאֱלִילִים, וַאֲפִלּוּ קִרְבָה גּוּפָנִית וְחִיצוֹנִית בִּלְבַד. וּכְמוֹ אימרת ניתאי הארבלי (אבות א', ז'). ושם הוסיפו ''ואל תתחבר לרשע'' ללמדך שאם לא התרחקת לגמרי מן הרשע סופך גם להתחבר עמו רחמנא ליצלן. שֶׁצִּוּוּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל: ''הַרְחֵק מִשָּׁכֵן רַע''.
מִטִּבְעוֹ שֶׁל הָאָדָם, שֶׁמְּחַפֵּשׂ הוּא לְהִדָּמוֹת לַזּוּלָת. כָּל אָדָם חָפֵץ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֵיזוֹ דְּמוּת אוֹ אִישִׁיּוּת לְהִתְחַקּוֹת אַחֲרֶיהָ וְלָלֶכֶת בְּעִקְבוֹתֶיהָ. אָדָם חָמְרָנִי מִתְפַּעֵל וְהוֹלֵךְ אַחַר בַּעֲלֵי מִשְׂרָה מְכֻבָּדָה אוֹ בַּעֲלֵי מַעֲמָד כַּלְכָּלִי מְשַׂגְשֵׂג, וְאָדָם רוּחָנִי מִתְיַמֵּר וּמְפַלֵּל לְהִתְחַקּוֹת אַחַר עוֹבְדֵי ה' הַצַּדִּיקִים וְהַחֲסִידִים. וְזֶהוּ אֶחָד מֵחַסְדֵּי ה' הַנִּפְלָאִים עָלֵינוּ, שֶׁנָּטַע בָּנוּ אֶת מִדַּת הַהִתְחַקּוּת אַחַר הַזּוּלָת לְמַעַן הָקֵל עָלֵינוּ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. וּכְפִי שֶׁשָּׁגוּר בְּפִי הָעוֹלָם לוֹמַר שֶׁ''הַתַּפּוּחַ לֹא נוֹפֵל רָחוֹק מֵהָעֵץ''.
אוּלָם כְּמוֹ כָּל מִדָּה טוֹבָה שֶׁבָּאָדָם, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְנַצְּלָהּ כָּרָאוּי לַמַּטָּרָה הָרְאוּיָה, הוֹפֶכֶת הִיא לְמִכְשָׁלָה וּלְמַפָּלָה גְּדוֹלָה לָאָדָם. וְאָכֵן אָדָם הַיּוֹשֵׁב וּמִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בראשית י''ג, י''ג. רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד אֵין סִכּוּי שֶׁלֹּא יִדְבַּק בּוֹ מַשֶּׁהוּ מֵרָעָתָם וידוע הענין שהעישון מזיק לא רק למעשן עצמו אלא אף לנוכחים בסביבתו, כך גם הרשע מזיק לסובבים אותו. והפתגם הידוע אומר שתפוח אחד רקוב עלול להרקיב סל תפוחים שלם... , וּכְכָל שֶׁיַּתְמִיד וְיַאֲרִיךְ יְשִׁיבָתוֹ עִמָּם כָּךְ תִּגְדַּל וְתִרְבֶּה הַשְׁפָּעָתָם עָלָיו. וְהֶחָכָם הָאֲמִתִּי יוֹדֵעַ לִבְחֹן וְלִשְׁקֹל בְּשִׂכְלוֹ אֵיזוֹהִי חֶבְרָה טוֹבָה בָּהּ רָאוּי לוֹ לִידָבֵק, וּמֵאֵיזוֹ חֶבְרָה יֵשׁ לוֹ לִבְרֹחַ וּלְהִתְרַחֵק, וְאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל עַצְמוֹ על פי מאמר חז''ל (סוטה מ''ח ע''א) ''אש בנעורת ולא תהבהב?!''. שֶׁהָאֵשׁ תִּגַּע בַּנְּעֹרֶת וְלֹא תְּהַבְהֵב, וְשֶׁלֹּא יִסְטֶה מִדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר.
רעיון זה מהגה''צ רבי ניסים יגן זצ''ל, הובא בספר ''נתיבי אור'' גלות וגאולה. הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ ע''ה הַבָּחִיר שֶׁבָּאָבוֹת שֶׁבְּעֵת בֹּא עֵשָׂו אָחִיו לִקְרָאתוֹ נִתְיָרֵא וְהֵצֵר עַד מְאֹד. וַחֲזַ''ל הַקְּדוֹשִׁים מַסְבִּירִים שֶׁעַל אַף שֶׁיַּעֲקֹב הֻבְטַח מִפִּי ה' יִתְבָּרַךְ בראשית כ''ח, ט''ו. ''וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ'' עִם כָּל זֹאת פָּחַד. מֵהֵיכָן נָבַע פַּחְדּוֹ? מֵחֲשָׁשׁ עָמֹק לשון רש''י ז''ל בפירושו על התורה (בראשית ל''ב, י''א). ''שֶׁמָּא מִשֶׁהִבְטַחְתָּנִי נִתְלַכְלַכְתִּי בְּחֵטְא וְיִגְרֹם לִי הַדָּבָר שֶׁאֶמָּסֵר בְּיַד עֵשָׂו''. אֲבָל שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לִשְׁאֹל כָּאן: הֲרֵי אַתָּה יַעֲקֹב בְּעַצְמְךָ הֵעַדְתָּ כִּי ''עִם לָבָן גַּרְתִּי וְתַרְיָ''ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי'', וְאִם כֵּן עַל אֵיזֶה חֵטְא אַתָּה חוֹשֵׁשׁ וּמְדַבֵּר?!
אֲבָל הַמְדַקְדֵּק בִּלְשׁוֹן חֲזַ''ל הַקְּדוֹשִׁים מוֹצֵא מַעֲנֶה לִשְׁאֵלָתוֹ: ''שֶׁמָּא נִתְלַכְלַכְתִּי בְּחֵטְא'' - לֹא אָמַר שֶׁמָּא חָטָאתִי. חָלִילָה לְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם שֶׁמִּטָּתוֹ שְׁלֵמָה לַחֲטֹא בְּחֵטְא כָּל שֶׁהוּא. רַק יַעֲקֹב אָבִינוּ יָדַע שֶׁעֶשְׂרִים וְאַחַת שָׁנָה שָׁהָה בִּמְחִצַּת רְשָׁעִים, וְאָמְנָם שְׁלִיחַ מִצְוָה הָיָה לְהַעֲמִיד אֶת עַם ה' צֹאן קְדוֹשִׁים אימרת רבי אלעזר בפסחים (ח' ע''א). וּשְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָם נִזּוֹקִין, אֲבָל שֶׁמָּא בְּעֶצֶם הִמָּצְאוּתִי לְיָדָם נִתְלַכְלַכְתִּי מִלִּכְלוּךְ חֲטָאֵיהֶם שֶׁנִּדְבַּק בִּי, עַל כָּךְ אֵין לִי שׁוּם עֲרֻבָּה. וְלָכֵן חֲשָׁשׁוֹ הָיָה כָּל כָּךְ גָּדוֹל. הוּא יָדַע שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת עַל סַפְסָל עִם ''צֶבַע טָרִי'' וְלֹא לְהִתְלַכְלֵך, כָּךְ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהִמָּצֵא לְיַד רָשָׁע וּלְהִשָּׁאֵר נָקִי!