אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › רָמַז הַכָּתוּב - הַנְּתִינָה מְקָרֶבֶת

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · רָמַז הַכָּתוּב - הַנְּתִינָה מְקָרֶבֶת

לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

הַמִּתְבּוֹנֵן בְּמִצְוָה יְקָרָה זוֹ עָלוּל לְרֶגַע לִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ: שמואל א' ט''ו, כ''ב. ''הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים?'' וַהֲרֵי אֲפִלּוּ כמו שאמר המלאך למנוח (שפטים י''ג, ט''ז): ''אם תעצרני לא אוכל בלחמך ואם תעשה עלה לה' תעלנו וכו'''. מְשָׁרְתָיו הַקְּדוֹשִׁים מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִן הַקָּרְבָּן, כָּל שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ?! וְאִם כֵּן מָה הַצֹּרֶךְ וְהַתּוֹעֶלֶת שֶׁבַּהֲבָאַת קָרְבַּן הַחֲגִיגָה וְהַקְרָבָתוֹ לִפְנֵי ה'?

וּבֵאֲרוּ רַבּוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁאֶחָד מֵחֻקֵּי הַטֶּבַע הַמֻּפְלָאִים שֶׁחָקַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּבְּרִיאָה הוּא שֶׁ''הַנְּתִינָה מְקָרֶבֶת''. אָדָם מַעֲנִיק דְּבַר מָה לְזוּלָתוֹ - וּבָזֶה נִקְשָׁר הוּא לַמְקַבֵּל וּמִתְקָרֵב בְּדַעְתּוֹ וּבְלִבּוֹ אֵלָיו.

בספרו ''מכתב מאליהו''. וּבֵאֵר הַגה''צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֶר זַצַ''ל טַעַם הַדָּבָר שֶׁבִּפְעֻלַּת הַנְּתִינָה מַעֲנִיק הָאָדָם לְזוּלָתוֹ לֹא רַק אֶת הַחֵפֶץ אוֹ אֶת הַסִּיּוּעַ הַגַּשְׁמִי גְּרֵידָא, אֶלָּא גַּם אֶת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ וּרְצוֹנוֹתָיו הַטְּמוּנִים בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר, גַּם הֵם עוֹבְרִים אֶל הַמְקַבֵּל. וּמִמֵּילָא חֵלֶק מֵהַנּוֹתֵן קוֹבֵעַ מִשְׁכָּנוֹ אֵצֶל הַמְקַבֵּל, וּבְכָךְ נַעֲשֶׂה הַנּוֹתֵן קָשׁוּר לְחֶלְקוֹ הַנִּמְצָא אֵצֶל הַמְקַבֵּל ועל פי זה מתבהרים בס''ד דברי חז''ל (כתובות ק''ה ע''א. והובאו לעיל במצוה פ''ג, עיין שם) שבנטילת שוחד נעשים הנותן והמקבל לאחד. והדברים נפלאים. .

וְעַל כֵּן צִוְּתָה אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבְּעֵת בּוֹאֵנוּ לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' בְּבֵית מִקְדָּשׁוֹ, שֶׁזֶּהוּ הַמַּעֲמָד הַמְּעוֹרֵר קִרְבָה וְחִבָּה יְתֵרָה לְבוֹרְאֵנוּ, אֲזַי נַעֲשֶׂה מַעֲשִׂים שֶׁיְּסַיְּעוּ לָנוּ לְהַגְבִּיר אֶת קִרְבָתֵנוּ לַה' יִתְבָּרַךְ ונראה לומר שלכן כל פעולה קשה למען ה' או למען הזולת מכונה בלשון ''מסירות נפש'', שבעצם אדם מוסר ומעביר בכך את נפשו וכחו לזה שעשה בעבורו את הדבר. . וּבְמַעֲשֵׂה הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן אָנוּ מַעֲנִיקִים כִּבְיָכוֹל לַה' דָּבָר מֵאִתָּנוּ, וּבְכָךְ ולכן נקרא הקרבן בשם זה, שעניינו לקרבנו אל הבורא יתברך שמו. וזוהי גם כן משמעות המילה ''הענקה'' מלשון ''ענק'' (שרשרת) המחבר ומקשר את כל החוליות. מִתְקָרְבִים וּמִתְאַחֲדִים אָנוּ עִם בּוֹרְאֵנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז.

וְעַל זוֹ הַדֶּרֶךְ בספרו ''מכתב מאליהו'' חלק א' (קונטרס החסד ריש חלק ב'). בֵּאֵר הַגה''צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ דֶּסְלֶר זַצַ''ל אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ בּוֹ הִנִּיחַ אֶת גִּלּוּי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה בִּכְדֵי לְהִתְעַסֵּק בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים עַרְבִיִּים, עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מַה שֶּׁעַל פָּנָיו אֵינוֹ מִתְיַשֵּׁב עַל הַדַּעַת כָּל כָּךְ?! וְהִסְבִּיר, שֶׁבְּהַקְבָּלַת פְּנֵי שְּׁכִינָה בְּדֶרֶךְ שֶׁל נְבוּאָה אוֹ צִדְקוּת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה אָמְנָם יֵשׁ הִתְקָרְבוּת לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, אוּלָם אֵינָהּ בְּגֶדֶר ''קִנְיָן'' שֶׁנִּקְנָה לָאָדָם אֶלָּא בְּגֶדֶר ''מַתָּנָה'' שֶׁאֵינָהּ נִקְבַּעַת בְּלִבּוֹ שֶׁל הָאָדָם, וַעֲלוּלָה לַחְלֹף וּלְהֵעָלֵם מִמֶּנּוּ לְפֶתַע בְּיוֹם מִן הַיָּמִים. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּפְעֻלַּת הַחֶסֶד וְהַנְּתִינָה לְשֵׁם קִיּוּם מִצְוַת הַבּוֹרֵא, שֶׁבָּהּ הָאָדָם מַקְרִיב מַמָּשׁ אֶת כֹּחוֹ וְנַפְשׁוֹ וּמַעֲנִיקוֹ לַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, שָׁם לֹא סְתָם מִתְקָרֵב הוּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא קוֹנֶה הוּא קִנְיַן עֲדֵי עַד שֶׁל קִרְבָה אֲמִתִּית וְשָׁרְשִׁית שֶׁאֵינָהּ בְּטֵלָה לְעוֹלָם. וְלָכֵן מַעֲלָתָהּ גְּדוֹלָה אַף יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.

וְנִרְאֶה לוֹמַר בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁזֶּהוּ הַטַּעַם לְכָךְ ברכות ל''ד ע''ב. שֶׁ''בְּמָקוֹם שֶׁבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה עוֹמְדִים אֵין צַדִּיקִים גְּמוּרִים יְכוֹלִים לַעֲמֹד''. שֶׁהֲרֵי לְעוֹלָם בַּעַל הַתְּשׁוּבָה מֻכְרָח לִמְסֹר וּלְוַתֵּר יוֹתֵר מֵהַצַּדִּיק לְמַעַן ה' - הֵן בְּסוּר מֵרָע, וְהֵן בַּעֲשֵׂה טוֹב. וּמִמֵּילָא בְּהֶכְרַח הוּא שֶׁקִּרְבָתוֹ לַה' תִּהְיֶה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִקִּרְבַת הַצַּדִּיק הַגָּמוּר, שֶׁהֲרֵי הִקְרִיב וְהֶעֱנִיק יוֹתֵר, וּמִמֵּילָא הִתְקָרֵב יוֹתֵר וראה לשונו היקרה של ה''כלי יקר'' (ויקרא ו', ט') שהצדיק הגמור שלא חטא נקרא ''קדש לה''', אולם החוטא ושב בתשובה נקרא ''קדש קדשים'', ולכן קרבן החטאת והאשם שבאים על החטאים נחשבים ל''קדשי קדשים''. . וְאָכֵן עֵינֶיךָ תֶחֱזֶינָה מֵישָׁרִין כִּי בְּרֹב הַפְּעָמִים מְסִירוּתָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה הָאֲמִתִּיִּים עוֹלָה עֲשֶׂרֶת מוֹנִים עַל שֶׁל אֲחֵרִים.

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה