המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים הַמְשָׁרְתִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְדַשֵּׁן אֶת הַמְּנוֹרָה בַּהֲסָרַת הַפְּתִילָה הַיְשָׁנָה מִתּוֹכָהּ, וּלְנַקּוֹתָהּ וּלְמָרְקָהּ מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁנּוֹתַר בָּהּ מֵהַדְלָקַת הָאֶתְמוֹל, וְלִתֵּן בָּהּ שֶׁמֶן וּפְתִילוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁיַּסְפִּיקוּ לִדְלֹק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. כן דרשו בתורת כהנים (פרשת אמור) ממה שכתוב: ''להעלות נר תמיד''. וראה רמב''ם הלכות תמידין (פרק ג' הלכה י'). וּמִצְוָה זוֹ דּוֹחָה אַף אֶת הַשַּׁבָּת, וּמִתְקַיֶּמֶת אַף שֶׁלֹּא בְּטָהֳרָה, מֵחֲמַת תְּמִידוּתָהּ וּרְצִיפוּתָהּ. וְעַל יְדֵי הַדְלָקָתָהּ יוּאַר בֵּית ה' כְּמַאֲמַר ישעיה כ''ד, ט''ו. הַפָּסוּק: ''בָּאֻרִים כַּבְּדוּ ה''', וְיִגְדַּל וְיִתְרַבֶּה כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִרְאָתוֹ בְּעֵינֵי בְּרוּאָיו.
מְדִינֵי הַמִּצְוָה מנחות פ''ו ע''א. לִיקָח לַמְּנוֹרָה ''שֶׁמֶן זַיִת זָךְ'', הוּא הַשֶּׁמֶן הַמּוּפָק מִן הַטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה הַיּוֹצֵאת מִכְּתִישַׁת הַזַּיִת, וְכָל שְׁאָר הַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא לְאַחַר מִכֵּן פָּסוּל לַהַדְלָקָה. מנחות (פ''ט ע''א). ושם נתבאר שהשיעור הוא חצי הלג שמן לכל נר. שִׁעוּר הַשֶּׁמֶן הַנִּתָּן בַּמְּנוֹרָה יִהְיֶה לְכָל הַפָּחוֹת בִּכְדֵי לִדְלֹק מֵהָעֶרֶב וְעַד הַבֹּקֶר, אימרת רמי בר חמא במסכת שבת (כ''א ע''א). וְאֶת הַהַדְלָקָה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת בְּאֹפֶן שֶׁתְּהֵא הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלֹא צֹרֶךְ לְתַקְּנָהּ וּלְהַטּוֹתָהּ.