המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַכֹּהֲנִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם לְהָכִין מִידֵי שָׁבוּעַ שְׁתֵּי מַעֲרָכוֹת שֶׁל לַחְמֵי תָּמִיד וְקֹמֶץ לְבוֹנָה עִמָּהֶן, וּלְהַנִּיחָן עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי ה' בְּבֵיתוֹ. אֶת הַחַלּוֹת הָיוּ הַכֹּהֲנִים אוֹפִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וּבַיּוֹם הַשַּׁבָּת הָיוּ עוֹרְכִים וּמְסַדְּרִים אוֹתָן עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבָּאוּלָם ראה ברמב''ם (הלכות תמידין פרק ה') כל פרטי המצוה ודיניה. . בְּסַךְ הַכֹּל הָיוּ נֶאֱפוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת, שֶׁכָּל אַחַת אָרְכָּהּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחְבָּהּ חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְגָבְהָהּ שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת. וְעַל יְדֵי עֲשִׂיָּתָן וְהַנָּחָתָן לִפְנֵי ה' הָיְתָה מִתְעוֹרֶרֶת לִפְנֵי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִדַּת הָרַחֲמִים לְהַשְׁפִּיעַ עַל עַם יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה וּפַרְנָסָה וּשְׁאָר צָרְכֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כְּעִנְיַן שְׁאָר מִצְווֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁסְּגֻלָּתָן לְעוֹרֵר אֶת מִדַּת הָרַחֲמִים וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים מֵעַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.
צִוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁהַנָּחַת הַלֶּחֶם תִּהְיֶה ''לְפָנַי תָּמִיד''. וְרַבּוֹתֵינוּ מנחות צ''ט. חַכְמֵי הַגְּמָרָא בֵּאֲרוּ שֶׁאֹפֶן הַהַנָּחָה וְהַהֲסָרָה הָיָה שֶׁלֹּא יִמָּצֵא וְלוּ רֶגַע אֶחָד שֶׁלֹּא יְהֵא מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם הַפָּנִים. רמב''ם (הלכות תמידין פרק ד' הלכה י''ב). מִידֵי שַׁבָּת הָיוּ מוֹצִיאִים אֶת הַלְּחָמִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר וּמַנִּיחִים אֶת הַלְּחָמִים הַחֲדָשִׁים בִּמְקוֹמָם, וְאֶת הַיְּשָׁנִים הָיוּ חוֹלְקִים בֵּין הַמִּשְׁמָר הַנִּכְנָס וְהַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.