אור ברסלב
פרדס רמונים - חלק א המצוות › לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

פרדס רמונים - חלק א

המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא

בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה מִיִּשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וּכְבָר נִתְבָּאֲרָה ראה מצוה ל''ב. לְעֵיל מַעֲלַת הַשַּׁבָּת וְרוֹמְמוּתָהּ. מִצְוָה זוֹ מֻזְכֶּרֶת בַּתּוֹרָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים לְהוֹרוֹת עַל גֹּדֶל חֲשִׁיבוּתָהּ וַחֲבִיבוּתָהּ, עַד כַּמָּה עָלֵינוּ לְיַקֵּר אֶת הַשַּׁבָּת וּלְכַבְּדָהּ בְּפִנּוּי כָּל מַחְשְׁבוֹתֵינוּ מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וּבְרִכּוּז רַעֲיוֹנֵינוּ אַךְ וְרַק בְּעִנְיְנֵי הַנְּשָׁמָה וְהָרוּחַ כן כתב הרמב''ן ז''ל בפירושו על התורה (שמות כ', ח'). והוסיף שם שלכן גם כן נצטוינו על שביתת הבהמה בשבת, כדי שלא נבוא להיטרד אפילה בעניינה. עיין שם באורך. . וְכִדְרָשַׁת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כן הובא במכילתא, ובשלחן ערוך (אורח חיים סימן ש''ו סעיף ח'). וראה עוד ב''איגרת התשובה'' לרבינו יונה ז''ל (דרש ב' אות ל''ה, והובא גם כן בטור אורח חיים סימן ש''ו) שעל אף שהרהור בעסקיו בשבת מותר מעיקר הדין, מכל מקום אם הדבר מביאו לידי נדנוד צער או טרדת הלב לא הותר הדבר. שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם בְּשַׁבָּת כְּאִלּוּ כָּל מְלַאכְתּוֹ כְּבָר מֻשְׁלֶמֶת וַעֲשׂוּיָה.

כן כתב הספורנו בפירושו על התורה כאן. וְלֹא רַק מִמְּלָאכָה הָאֲסוּרָה בְּשַׁבָּת נִצְטַוֵּינוּ לִפְרֹשׁ, אֶלָּא אַף מִדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מְלָאכָה מַמָּשׁ, כְּגוֹן טֹּרַח וּמַעֲמָסָה כְּבִימוֹת הַחֹל, גַּם כֵּן נִצְטַוֵּינוּ לִמְשֹׁךְ אֶת יָדֵינוּ בְּשַׁבָּת קָדְשֵׁנוּ. וְעַד כַּמָּה יָקָר הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתּוֹרָה וַחֲכָמֶיהָ נוּכַל לְהָבִין מִדִּבְרֵי הובא בטור (אורח חיים סימן רס''ז) ובספר טעמי המנהגים (אות קפ''ח). הַכָּלְבּוֹ שֶׁבֵּאֵר הַטַּעַם לְכָךְ שֶׁבְּשַׁבַּת קֹדֶשׁ מִתְפַּלְּלִים אָנוּ תְּפִלַּת לַחַשׁ מְקֻצֶּרֶת בַּעֲלַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת בִּלְבַד וְלֹא תְּשַׁע עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת כְּבִימוֹת הַחֹל, בִּהְיוֹת שֶׁרָאוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל אֶת הַדָּבָר כְּטִרְחָה יְתֵרָה לַעֲמֹד זְמַן כֹּה רַב בִּתְפִלָּה(!!!),וְלָכֵן תִּקְּנוּ תְּפִלָּה חֲדָשָׁה מְקֻצֶּרֶת בִּמְיֻחָד לְיוֹם הַשַּׁבָּת, לְמַעַן יַעֲקֹב וּבָנָיו יָנוּחוּ בּוֹ ומכאן תוכחה מגולה לפרנסי הקהל המכבידים על הצבור באריכות יתירה שלא לצורך בהעלאת מוסיפים רבים לתורה ובחזן מאריך טרח'א, בו בזמן שחז''ל קבעו לנו (מגילה כ''ג ע''א והגהת הרמ''א באורח חיים שימן רפ''א) שבשבת ממהרים לצאת. וכמובן שהכל לפי העניין והמקום והזמן. .

תוכן העניינים

פרדס רמונים - חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה