המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה עַל הַדַּיָּנִים הַיּוֹשְׁבִים עַל כִּסְאוֹת הַמִּשְׁפָּט לְבַל יַטּוּ אֶת הַדִּין לְרָעַת הֶעָנִי מֵחֲמַת חֲלִישׁוּתוֹ וּפְחִיתוּתוֹ. כן נאמר במכילתא, והובא בספר החינוך. וַחֲכָמֵינוּ זַ''ל בֵּאֲרוּ שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְאֶבְיוֹן בַּמִּצְווֹת, שֶׁעַל אַף שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי הַדַּיָּן אָדָם רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת, עִם כָּל זֹאת לֹא יַטֶּה הַדַּיָּן אֶת הַדִּין לְרָעָתוֹ בִּגְלַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וְהַמְקֻלְקָלִים, לשון השלחן ערוך בחלק חושן משפט (סימן י''ז סעיף י'). וְלֹא יֹאמַר זֶה רָשָׁע וְחֶזְקָתוֹ לְשַׁקֵּר לָכֵן אַטֶּה אֶת הַדִּין נֶגְדּוֹ.
אֶלָּא מִצְוַת הַתּוֹרָה הִיא שֶׁיַשְׁוֶה אֶת שְׁנֵיהֶם זֶה לָזֶה, וְיִשְׁפֹּט בְּצֶדֶק דִּין אֱמֶת לַאֲמִתָּה שֶׁל תּוֹרָה לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב. אבות פרק א' משנה ח'. וּכְמַאֲמַר חֲזַ''ל: ''כְּשֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי הַדִּין עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כִּרְשָׁעִים, וּכְשֶׁנִּפְטָרִים מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּזַכָּאִים, כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין''.