המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
מִמִּשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, שֶׁבְּאִם הִפְקִיד אָדָם אֵצֶל חֲבֵרוֹ כֶּסֶף אוֹ כֵּלִים אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר לִשְׁמֹר לוֹ עֲלֵיהֶם לִזְמַן מָה, וְהַלָּה לֹא נָטַל שׁוּם שָׂכָר עַל שְׁמִירָתוֹ, אֲזַי כָּל זְמַן שֶׁלֹּא פָּשַׁע הַשּׁוֹמֵר בִּשְׁמִירָתוֹ וְשָׁמַר אֶת הַדָּבָר כָּרָאוּי אֵינוֹ מִתְחַיֵּב עַל שׁוּם נֵזֶק שֶׁיִּגָּרֵם לַדָּבָר. כְּגוֹן אִם נִגְנַב הַחֵפֶץ אוֹ נִשְׁבַּר מֵאֵלָיו פָּטוּר הַשּׁוֹמֵר מֵהָאַחֲרָיוּת עַל כָּךְ בִּהְיוֹת שֶׁהִנּוֹ שׁוֹמֵר חִנָּם. וְרַק אִם פָּשַׁע הַשּׁוֹמֵר שֶׁלֹּא שָׁמַר עַל הַדָּבָר כָּרָאוּי אֲזַי מִתְחַיֵּב הוּא עַל פְּשִׁיעָתוֹ שֶׁזִּלְזֵל בְּמָמוֹן חֲבֵרוֹ וְלֹא נִזְהָר לְטַפֵּל בּוֹ כָּרָאוּי.