המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
צִוְּתָה אוֹתָנוּ תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בְּמִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה מִן הַתּוֹרָה לְבַל נָעִיד אִישׁ בְּרֵעֵהוּ עֵדוּת שֶׁקֶר. שֶׁכֵּן אֶחָד הַדְּבָרִים הַמְאַפְשְׁרִים אֶת קִיּוּם וְיִשּׁוּב הָעוֹלָם כְּתִקּוּנוֹ הוּא עִנְיַן נֶאֱמָנוּת הָעֵדִים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: דברים י''ט, ט''ו. ''עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר''.
בְּשָׁעָה שֶׁבָּאִים שְׁנַיִם לַדִּין, כֵּיצַד לִכְאוֹרָה יוּכַל הַדַּיָּן לָדַעַת מִיהוּ הַצּוֹדֵק וּמִי לֹא? מִיהוּ הַזַּכַּאי וּמִיהוּ הַחַיָּב? מִיהוּ הַדּוֹבֵר אֱמֶת וּמִיהוּ הַמְשַׁקֵּר? אֶלָּא שהוֹאִיל וְנָתְנָה הַתּוֹרָה אֵמוּן לִשְׁנֵי עֵדִים לַעֲשׂוֹת וּלְהַכְרִיעַ עַל פִּי עֵדוּתָם - לְזַכּוֹת אוֹ לְחַיֵּב, לְטַהֵר אוֹ לְטַמֵּא, לֶאֱסֹר אוֹ לְהַתִּיר, הֲרֵי שֶׁבְּכָךְ יָכוֹל הַדִּין לָדוּן דִּין אֱמֶת וּמִשְׁפַּט צֶדֶק, וּבָזֶה מַמְשִׁיךְ הָעוֹלָם לְתַפְקֵד כְּתִקְנוּ. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲזַ''ל בַּמִּשְׁנָה: אימרת רבן שמעון בן גמליאל במסכת אבות פרק א' משנה י''ח. ''עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם''.
בִּכְלַל הַמִּצְוָה, ראה סנהדרין (כ''ט ע''א) ורמב''ם שופטים (הלכות עדות פרק י''ז הלכה ב') ושלחן ערוך (חלק חושן משפט סימן כ''ח סעיף ז'). שֶׁיִּהְיוּ הַדַּיָּנִים מְאַיְּמִים עַל הָעֵדִים וּמַזְהִירִים אוֹתָם עַל עֵדוּתָם שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ דְּבַר שֶׁקֶר, שֶׁבֹּשֶׁת גְּדוֹלָה תִּהְיֶה לָהֶם עַל כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאַף בְּעֵינֵי שׂוֹכְרֵיהֶם בְּזוּיִים הֵם עַל כָּךְ. וְעֹנֶשׁ הַמֵּעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר יִתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה ה' במצוה תקכ''ד. עיין שם. לְקַמָּן בְּדִין עֵדִים זוֹמְמִין.