המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
לְאַחַר שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּמִּצְוָה הַקּוֹדֶמֶת לְהַאֲמִין בַּאֲמִתּוּת מְצִיאוּת ה', נִצְטַוֵּינוּ בְּנוֹסָף עַל כָּךְ שֶׁלֹּא לְהַאֲמִין בְּשׁוּם אֱלוֹהַּ אַחֵר מִלְּבַדּוֹ, וְשֶׁלֹּא לְשַׁתֵּף עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ אֱמוּנָה בְּשׁוּם כֹּחַ אוֹ גּוֹרֵם אַחֵר. וְהַיְנוּ שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם חָלִילָה שֶׁהִנּוֹ מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל גַּם מַאֲמִין הוּא בָּזֶה וּבָזֶה... עַל כָּךְ בָּאָה הַתּוֹרָה וּמַזְהֶרֶת: ''לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי''.
לשון הזהב של רבינו הרמב''ם ז''ל בהלכות יסודי התורה (פרק א' הלכה ו'). וְכָל הַמַּעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ אַחֵר חוּץ מִזֶּה הֲרֵי זֶה כּוֹפֵר בָּעִקָּר, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר הַגָּדוֹל שֶׁהַכֹּל תָּלוּי בּוֹ.