המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת מִמְּלַאכְתּוֹ. וְעַל כֵּן רָצָה שֶׁגַּם אָנוּ נִשְׁבֹּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מִמְּלַאכְתֵּנוּ וּמֵעֲמָלֵנוּ, שֶׁעַל יְדֵי כֵּן נִזְכֹּר אֶת מַעֲשֵׂה בְּרִיאָתוֹ וְנוֹדֶה לוֹ. לְפִיכָךְ הִגְבִּילָנוּ הַבּוֹרֵא בְּכַמָּה וְכַמָּה מְלָאכוֹת, שֶׁאַחַת מֵהֶן הִיא שֶׁלֹּא נִתְיַגֵּעַ יוֹתֵר מִדַּי בַּהֲלִיכָה מְרֻחֶקֶת מִחוּץ לִתְחוּמֵי הָעִיר, וּכְמוֹ שֶׁפָּסְקוּ חֲכָמֵינוּ זַ''ל שֶׁאִסּוּר תְּחוּמִין הוּא בִּיצִיאָה מֵעֵבֶר לְאַלְפַּיִם אַמָּה מִחוּץ לָעִיר בָּהּ הָאָדָם שׁוֹבֵת אמנם מהתורה מותר להלך עד י''ב מיל (כשנים עשר קילומטר) כשיעור מחנה ישראל במדבר, אולם חכמינו תיקנו להגביל הדבר עד אלפיים אמה (כקילומטר אחד). ראה שלחן ערוך אורח חיים סימן שצ''ז. .
בַּגְּמָרָא הֶאֱרִיכוּ הַתַּנָּאִים וְהָאֲמוֹרָאִים לְפָרֵט וּלְבָאֵר אֶת כָּל פְּרָטֵי הַדִּינִים בְּעִנְיָן זֶה: ראה ערובין (נ''ה ע''א) ובשלחן ערוך (סימן שצ''ח ו-שצ''ט) ובאחרונים. כֵּיצַד קוֹבְעִים אֶת גְּבוּלוֹת הָעִיר, ראה ערובין (פרקים ב', ד') ובשלחן ערוך (סימנים ת''ח- תט''ז) ובאחרונים. וְכֵיצַד נִתָּן לְהַרְחִיב אֶת הַגְּבוּל עַל יְדֵי ''עֵרוּב תְּחוּמִין'', ראה ערובין (נ''ב ע''ב) ובשלחן ערוך (ריש סימן ת''ה. ועוד עיין שם פרטי דינים נוספים באיסור זה). וְדִין מִי שֶׁיָּצָא מֵהַתְּחוּם בְּשַׁבָּת כֵּיצַד יִנְהַג וְכַדּוֹמֶה. הֲלֹא הֵמָּה בַּכְּתוּבִים, וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ מְבֹרָרִים, וּבְדִבְרֵי הָאַחֲרוֹנִים מְפֹרָשִׁים.