המצוות · לִפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
בְּלֵיל ט''ו בְּנִיסָן, בְּשָׁעָה שֶׁמְּסֻבִּים כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה סְבִיב הַשֻׁלְחָן בְּלֵיל הַסֵּדֶר, מִצְוָה עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְסַפֵּר לְבָנָיו מֵעִנְיְנֵי הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ''ה לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, כַּכָּתוּב: ''וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַיִם''. וְאִם אֵין לָאָדָם וראה שו''ת חזון עובדיה (סימן כ''א) מהם סדרי הקדימה בדבר, ואכמ''ל. בֵּן - יְסַפֵּר לִבְנוֹתָיו, אוֹ לְאִשְׁתּוֹ, אוֹ לַחֲבֵרָיו, וַאֲפִלּוּ לְעַצְמוֹ. לשון ההגדה בתחילת ה''מגיד''. וְכָל הַמַּאֲרִיךְ וּמַרְבֶּה בְּסִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
מִצְוָה זוֹ חָלָה עַל כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל, אמנם הדבר שנוי במחלוקת ראשונים אם חיוב הנשים בהגדה מדאוריתא או מדרבנן: שהתוספות (סוכה ל''ח ע''א) כתבו שחיוב הנשים הוא רק מדרבנן, אולם מהרמב''ם (בספר המצוות) מוכח שסובר שחייבות מהתורה כמו שאר חיובי ליל הסדר שחייבות מהתורה. וכן כתב ספר החינוך. (וראה בברכי יוסף אורח חיים סימן תע''ג ס''ק ט''ו שהביא דעת הרב ''בית דוד'' שנשים פטורות לגמרי ממצות ההגדה, ודחה דבריו). וראה ביחוה דעת (חלק ב' סימן ס''ה) שכתב מחמת המחלוקת שעדיף שהאשה לא תוציא את הגבר ידי חובה בדבר. וְאַף הַנָּשִׁים מְחֻיָּבוֹת בָּהּ, וְלָכֵן יֵשׁ לְכָל בְּנֵי הַבַּיִת לְהִשְׁתַּתֵּף והעירו הפוסקים שבמצוה זו צריך שיוציא בפיו, כמו שכתוב ''והגדת לבנך'', ולא יוצאים ידי חובה בהרהור הלב. ראה שו''ת בשמים ראש (סימן קע''ג) ושו''ת האלף לך שלמה (בהמשטות לאורח חיים, סימן מ'). בִּקְרִיאַת הַהַגָּדָה אוֹ כן כתב מרן החיד''א בספרו כסא דוד (קונטרס גאולת עולם דף ק''י). ובעל כנסת הגדולה (סימן תע''א). וכן הובא בספר מעשה רב (סימן קפ''ז) שהגר''א היה מספר ביציאת מצרים וכולם היו שומעים. ועוד עיין באורך בספר חזון עובדיה הלכות ליל הסדר (עמוד מ''ח). לְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתָם בִּשְׁמִיעָה מִבַּעַל הַבַּיִת. וְזוֹ לְשׁוֹן רַבֵּנוּ יַעֲקֹב באורח חיים סימן תפ''א. והובאו דבריו בשלחן ערוך שם סעיף ב'. בַּעַל הַטּוּרִים: ''חַיָּב אָדָם לַעֲסֹק בְּהִלְכוֹת פֶּסַח וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם, וּלְסַפֵּר בַּנִּסִּים וּבַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּבָּ''ה לַאֲבוֹתֵינוּ וראיתי באור נפלא של הצדיק רבי שלום שבדרון זצ''ל למה שאמרו ''עד שתחטפנו שינה'': שידוע שישנן דעות בפוסקים שבליל הסדר פטורים אנו מקריאת שמע שעל המטה (או לכל הפחות מפרשה שנייה ואילך), והסביר הענין שהואיל וחיוב קריאת שמע שעל המטה הוא מדרבנן, ואילו מצות ''והגדת'' היא מדאורייתא, לכן אם עדיין נותר בו כח – מוטב שינצלו להמשיך בסיפור יציאת מצרים. ודפח''ח. עַד שֶׁתַּחְטְפֵנוּ שֵׁינָה. וְזֶהוּ שֶׁשָּׁנִינוּ מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שֶׁהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל הַלַּיְלָה''.